## Steinsaltz on Arakhin Daf 28a

###### Steinsaltz on Arakhin 28a:1
[Steinsaltz on Arakhin 28a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:1)

**היכי דמי** [וכיצד בדיוק מדובר]? **דאמור** [שאמרו] הבעלים מתחילה **בעשרים ואחד** סלעים, שהחומש עליהם הוא חמישה סלעים ודינר, יותר מעשרים וששה שהציע האחר — **הבעלים קודמין,** וכשמוסיפים אותו חומש על עשרים וששה הסלעים שהציע האחר, מגיעים לשלושים ואחד סלעים ודינר. **ואם לאו**, ולמרות צירוף החומש עדיין נמוכה הצעת הבעלים מהצעת האחר — **אומר לו** הגיזבר לאחר: **הגעתיך.**


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:2
[Steinsaltz on Arakhin 28a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:2)

א משנה **מחרים אדם מצאנו ומבקרו, ומעבדיו ומשפחותיו הכנענים, ומשדה אחוזתו, ואם החרים את כולם,** את כל מה שיש לו ממין מסויים — **אינם מוחרמים, דברי ר' אליעזר. אמר ר' אלעזר בן עזריה,** מכאן יש להסיק בקל וחומר: **מה אם ל**צורך **גבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו** — **על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו**, ולא יתן הכל לאחרים.


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:3
[Steinsaltz on Arakhin 28a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:3)

ב גמרא ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין דברים אלו] ששנינו במשנה? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים בברייתא], נאמר בתורה: "אך כל חרם אשר יחרים איש לה' מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחוזתו" (ויקרא כז, כח), ויש לדרוש: **"מכל אשר לו"** — **ולא** יחרים את **כל אשר לו,** והוסיפה התורה וכתבה: **"מאדם"** ללמדנו — **ולא** יחרים **כל אדם** (עבד) שיש לו, "מ אדם ו**בהמה"** — **ולא כל בהמה** שלו, "ו **משדה אחזה"** — **ולא כל שדה אחוזה** שלו.


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:4
[Steinsaltz on Arakhin 28a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:4)

**יכול לא יחרים** לכתחילה את כולם, **ו**אולם **אם החרים יהו מוחרמין? תלמוד לומר: "אך"** לעכב, אלו **דברי ר' אליעזר. אמר ר' אלעזר בן עזריה: מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו!**


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:5
[Steinsaltz on Arakhin 28a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:5)

ומעירים: **וצריכא** [וצריך] ללמוד מן הכתובים על כל אחד ואחד מן הפרטים, **דאי כתב רחמנא** [שאם היתה כותבת התורה] רק: **"מכל אשר לו", הוה אמינא** [הייתי אומר]: **כל דאית ליה לא לחרים** [כל מה שיש לו ציוותה התורה שלא יחרים], **אבל מין אחד ליחרמיה כוליה** [מותר שיחרימנו כולו], לכן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"מאדם"** — **ולא כל אדם.**


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:6
[Steinsaltz on Arakhin 28a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:6)

**ואי כתב רחמנא** [ואם היתה כותבת התורה] **"מאדם",** הייתי אומר כי דווקא על כך אסרה תורה, משום **דלא סגיא ליה בלא עבודה** [שלא אפשר לו בלא עבד], **אבל שדה** — **סגיא ליה בדיסתורן** [אפשר לו שיתפרנס באריסות בשדה אחרים]. **ואי אשמעינן הני תרתי** [ואם היה משמיע לנו רק את שני אלה], הייתי אומר: טעם הדבר, **משום דהכא חיותא והכא חיותא** [שכאן זה חיותו, פרנסתו, וכאן זה חיותו], **אבל מטלטלין** — **ליחרמינהו כולהו** [אפשר שיחרים את כולם], על כן **צריכי** [צריכים] כל המקראות להיאמר.


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:7
[Steinsaltz on Arakhin 28a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:7)

ושואלים: "ו **בהמה" למה לי?** ומשיבים: **לכדתניא** [לכמו ששנויה בברייתא]: **יכול יחרים אדם בנו ובתו, עבדו ושפחתו העבריים, ושדה מקנתו? תלמוד לומר: "בהמה", מה בהמה** היא דבר ש**יש לו רשות למוכרה, אף כל שיש לו רשות למוכרה** יכול להחרימו, אבל מה שאין לו רשות למוכרו — אינו יכול להחרימו.


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:8
[Steinsaltz on Arakhin 28a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:8)

ויש לשאול: **והלא בתו קטנה יש לו רשות למוכרה** לאמה עבריה, **יכול יחרימנה? תלמוד לומר: "בהמה", מה בהמה יש לו רשות למוכרה לעולם, אף כל שיש לו רשות למוכרה לעולם,** אבל את בתו אינו יכול למכור לכשתגדל, אלא רק בקטנותה.


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:9
[Steinsaltz on Arakhin 28a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:9)

ג שנינו במשנה, **אמר ר' אלעזר בן עזריה:** מה **אם לגבוה אין אדם רשאי** להחרים כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו, שלא לתיתם לאנשים אחרים. ושואלים: **היינו תנא קמא** [והרי זו היא שיטת התנא הראשון], ר' אליעזר, שאסר על האדם להחרים את כל נכסיו!


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:10
[Steinsaltz on Arakhin 28a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:10)

ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל] בענין מה שאמר **ר' אילא,** ש**אמר ר' אילא:** בזמן שהיתה הסנהדרין **באושא התקינו** תקנה, ש**המבזבז** (המפזר מנכסיו) לצדקה, **אל יבזבז יותר מחומש** (חמישית) מנכסיו. ר' אליעזר, שלא השתמש בביטוי "שיהא אדם חס על נכסיו", סבור כי די שישייר לעצמו מעט מכל דבר, ואילו ר' אלעזר בן עזריה אוסר לבזבז יותר מחומש.


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:11
[Steinsaltz on Arakhin 28a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:11)

ומביאים: **מעשה באחד שבקש לבזבז יותר מחומש, ולא הניחו לו חבריו, ומנו** [ומי הוא] איש זה? **ר' ישבב. ואמרי לה** [ויש אומרים] שהאיש שרצה לעשות זאת היה **ר' ישבב, ולא הניחו לו חביריו, ומנו** [ומיהו] חביריו אלה? **ר' עקיבא.**


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:12
[Steinsaltz on Arakhin 28a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:12)

ד משנה **המחרים בנו ובתו, ועבדו ושפחתו העברים, ושדה מקנתו** — **אין מוחרמין, שאין אדם מחרים דבר שאינו שלו,** ואלה אינם שלו. **הכהנים והלוים אין מחרימין, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר: הכהנים אין מחרימין** — מפני **שהחרמין שלהן,** כלומר, ממתנות הכהונה הם, שנאמר: "כל חרם בישראל לך יהיה" (במדבר יח, יד). **והלוים מחרימין** — **ש**הרי **אין החרמין שלהן.**


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:13
[Steinsaltz on Arakhin 28a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:13)

**אמר רבי: נראין דברי ר' יהודה בקרקעות,** שאין יכולים הלויים להחרימם, **שנאמר:** "ושדה מגרש עריהם לא ימכר **כי אחזת עולם היא להם"** (ויקרא כה, לד), ואינם יכולים להפקיע מעצמם את הקרקע. **ו**נראים **דברי ר' שמעון במטלטלין,** שיכולים הלויים להחרימם, מפני **שאין החרמין שלהן,** כלומר, ממתנות הלויים, אלא הם ממתנות הכהונה.


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:14
[Steinsaltz on Arakhin 28a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:14)

ה גמרא ושואלים: **ור' יהודה** מה סברתו? **בשלמא** [נניח, מובן הדבר] שה**כהנים אין מחרימין** — מפני **שחרמין שלהן,** כלומר, ממתנות הכהונה, **אלא לוים** מדוע לא יחרימו? **בשלמא מקרקעי לא מחרמי** [נניח שקרקעות לא מחרימים] — מפני **דכתיב** [שנאמר]: **"כי אחזת עולם היא להם", אלא מטלטלי ליחרמי** [מיטלטלין שיחרימו] הלויים! ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב]: "אך כל חרם אשר יחרים איש לה' **מכל אשר לו** מאדם ובהמה **ומשדה אחזתו...** קדש קדשים הוא לה'" (ויקרא כז, כח), הרי ש**מקיש** הכתוב **מטלטלין לקרקעות** לענין חרמים, ולפיכך אין הלויים יכולים להחרים אף מיטלטלים.


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:15
[Steinsaltz on Arakhin 28a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:15)

ושואלים: **ור' שמעון** מה סברתו? **בשלמא** [נניח] שה**כהנים** אינם יכולים להחרים אפילו מיטלטלים — **כדאמרן** [כמו שאמרנו], מפני שהחרמים שלהם, **אלא לוים, בשלמא** [נניח] **מטלטלים לחרים** [יחרימו], מפני שר' שמעון **לא מקיש** מיטלטלין לקרקעות, **אלא מקרקעי אמאי** [קרקעות שלהם מדוע] יכולים הלויים להחרים? **הכתיב** [הרי נאמר]: **"אחזת עולם היא להם"!** ומשיבים: **מאי** [מהו] **"מחרימין" נמי דקאמר** [גם כן שאומר ר' שמעון]? הכוונה היא שמחרימים **מטלטלי** [מיטלטלין] בלבד.


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:16
[Steinsaltz on Arakhin 28a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:16)

ומקשים: **והא מדקתני סיפא** [והרי ממה ששנינו בסוף המשנה]: **אמר רבי: נראין דברי ר' יהודה במקרקעי** [בקרקעות] **ודברי ר' שמעון במטלטלי** [במיטלטלין], יש להסיק **מכלל** זה ש**ר' שמעון מקרקעי נמי קאמר** [קרקעות גם כן אומר], שיכולים הלויים להחרים! ומשיבים: **הכי קאמר** [כך הוא אומר], לכך כוונת המשנה, **אמר רבי: נראין דברי ר' יהודה לר' שמעון בקרקעות** של הלויים, **שאף ר' שמעון לא נחלק** עליו, שיכולים הלויים להחרימם, **אלא במטלטלין, אבל בקרקעות מודה ליה** [לו] ר' שמעון, שאין יכולים הלויים להחרים מאחוזתם.


###### Steinsaltz on Arakhin 28a:17
[Steinsaltz on Arakhin 28a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/28a:17)

ו **אמר ר' חייא בר אבין:** מי ש**החרים מטלטלין** — **נותנן לכל כהן שירצה, שנאמר: "כל חרם בישראל**