## Steinsaltz on Arakhin Daf 29a

###### Steinsaltz on Arakhin 29a:1
[Steinsaltz on Arakhin 29a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:1)

א גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **חרמי כהנים אין להן פדיון ונותנין** אותם עצמם **לכהן.** ו**חרמים** אלו, **כל זמן שהן** נמצאים עדיין **בבית בעלים** — **הרי הן כהקדש** **לכל דבריהן, שנאמר: "כל חרם קדש קדשים הוא לה' "**(ויקרא כז, כח), ואחר ש**נתנן לכהן** — **הרי הן לכל דבריהן כחולין, שנאמר: "כל חרם בישראל לך יהיה"** (במדבר יח, יד), כלומר, כשאר רכוש הכהן, שהוא חולין.


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:2
[Steinsaltz on Arakhin 29a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:2)

ב שנינו במשנה, **ר' יהודה בן בתירא אומר: סתם חרמים לבדק הבית,** שנאמר: "כל חרם קדש קדשים הוא לה' " (ויקרא כז, כח). וחכמים אומרים: סתם חרמים לכהנים, שנאמר: "כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו" (שם כא), אם כן, למה נאמר "כל חרם קדש קדשים הוא לה' " — ללמד שהוא חל על קדשי קדשים ועל קדשים קלים. ושואלים: **בשלמא רבנן** [נניח, מובנת שיטת חכמים], **כדקא מפרשי טעמייהו וטעמא** [כמו שהם מפרשים במשנה את טעמם, המקור לדבריהם, ואת טעמו, הפסוק שהביא לשיטתו] **ר' יהודה בן בתירא, אלא ר' יהודה בן בתירא האי** [מקרא זה] **"כשדה החרם** לכהן תהיה אחוזתו", **מאי עביד ליה** [מה עושה הוא לו]? מה הוא למד ממנו?


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:3
[Steinsaltz on Arakhin 29a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:3)

ומשיבים: **מיבעיא ליה לכדתניא** [נצרכה לו לכמו ששנויה ברייתא] על פסוק זה, העוסק במקדיש שדה אחוזתו ולא נגאלה, שהיא יוצאת לכהנים ביובל. מה שהוסיף שם הכתוב: **"כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו" מה תלמוד לומר?** מה הוא בא ללמד? **מנין לכהן שהקדיש** את **שדה חרמו,** שדה שהחרים ישראל וניתנה לו, והוא מחזיק בה עדיין, והגיעה שנת היובל, מנין **שלא יאמר: הואיל ו**שדה שהקדישוה ולא גאלה הבעלים עד היובל **יוצאה לכהנים,** **והרי** שדה זו שהקדשתי **היא תחת ידי,** אם כן **תהא שלי** שהרי כהן אני?


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:4
[Steinsaltz on Arakhin 29a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:4)

**ו**לכאורה **דין** (קל וחומר) **הוא:** אם **ב**שדה **של אחרים** **אני זוכה,** כלומר, בשדה אחוזה של ישראל שהקדישה ולא גאלה, **בשל עצמי לא כל שכן** שאזכה? **תלמוד לומר: "כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו",** ללמד שאינו יכול לומר כן.


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:5
[Steinsaltz on Arakhin 29a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:5)

שכך יש לשאול על כתוב זה: **וכי מה למדנו** על שדה האחוזה **משדה חרם מעתה?** והרי דין שדה החרם אינו מפורש בתורה במקום אחר! אלא, **הרי זה,** שדה החרם, **בא ללמד ונמצא למד: מקיש שדה חרמו** של כהן **לשדה אחוזה של ישראל,**


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:6
[Steinsaltz on Arakhin 29a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:6)

**מה שדה אחוזה של ישראל** שפדה אותה כהן מיד ההקדש, **יוצאה מתחת ידו** בהגיע היובל, **ומתחלקת ל**כל ה**כהנים** של המשמר שפגע בו היובל, כפי ששנינו לעיל (כה,א) — **אף שדה חרמו** שהקדישה והיא עדיין בידו, **יוצאה מתחת ידו ומתחלקת לאחיו הכהנים,** במשמר שפגע בו יובל.


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:7
[Steinsaltz on Arakhin 29a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:7)

ושואלים: **ואידך** [והאחר, חכמים] מנין הם למדים דין זה? ומשיבים: **מ**ריבוי הכתוב, שדי היה לכתוב **"חרם"** כדי ללמד את שיטתם שסתם חרמים לכהן, ונכתב בתורה **"החרם".** ומן הצד השני, **ואידך** [והאחר, ר' יהודה בן בתירא], הדיוק של **"חרם" "החרם" לא משמע ליה** [לא נשמע לו] כמקור ללימוד נוסף, ולכן למד ממנו רק ששדה חרמו של כהן שהוקדשה תצא מידו.


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:8
[Steinsaltz on Arakhin 29a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:8)

ושואלים: **ור' יהודה בן בתירא,** הדין שחרם **חל על קדשי קדשים ועל קדשים קלים,** שחכמים למדוהו מהכתוב "כל חרם קדש קדשים הוא לה' ", **מנא ליה** [מנין לו]? ומשיבים: **סבר ליה** [סבור הוא] **כר' ישמעאל,** שלומד דין זה ממקום אחר, כמבואר במשנה הבאה.


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:9
[Steinsaltz on Arakhin 29a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:9)

ג **אמר רב: הלכה כר' יהודה בן בתירא,** שסתם חרמים מיועדים לבדק הבית ולא לכהנים. ושואלים: **ורב שביק רבנן ועביד** [מניח את שיטת חכמים ועושה] **כר' יהודה בן בתירא** שהוא יחיד? ומשיבים: **ברייתא איפכא תניא** [בברייתא שנויה המחלוקת להיפך], שזו היא דעת חכמים. ושואלים: **שביק מתניתין ועביד כברייתא** [וכי רב מניח את משנתנו, שהיא עיקר, ועושה כברייתא]? ומשיבים: **רב מתניתין נמי איפכא תני** [את משנתנו גם כן הוא שונה להיפך], כמו הברייתא.


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:10
[Steinsaltz on Arakhin 29a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:10)

ושואלים: **מאי חזית דאפכת מתניתין מקמי ברייתא** [מה ראית שהפכת את משנתנו מפני הברייתא]? **נפיך ברייתא מקמי מתניתין** [נהפוך את דעות החולקים בברייתא מפני משנתנו]! ומשיבים: **רב גמריה גמיר** [למד במסורת שלו] מרבו, שיש להפוך את השיטות במשנה. ושואלים: **אי הכי** [אם כך], וכי הלכה **כר' יהודה בן בתירא** צריך היה לומר? הלא הלכה **כרבנן מיבעי ליה** [כחכמים היה צריך לומר]! ומשיבים: **הכי קאמר** [כך הוא אומר]: **למאי דאפכיתו ותניתו** [לפי מה שאתם הופכים ושונים במשנה], **הלכה כר' יהודה בן בתירא.**


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:11
[Steinsaltz on Arakhin 29a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:11)

ד מסופר, **ההוא גברא דאחרמינהו לנכסיה** [אדם אחד שהחרים את נכסיו] **בפומבדיתא, אתא לקמיה** [בא לפני] **רב יהודה** לשאול מה לעשות, **אמר ליה** [לו] רב יהודה: **שקול ארבעה זוזי ואחיל עלייהו ושדינהו בנהרא** [קח ארבעה זוזים, דינרים, וחלל עליהם את הנכסים והשלך את המטבעות בנהר], **ולישתרו לך** [ויהיו הנכסים מותרים לך], שהרי נפדו. ומעירים: **אלמא קסבר** [מכאן שרב יהודה סבור] ש**סתם חרמים לבדק הבית** הם, ולכן ניתן לפדותם, שהרי חרמי כהנים אין להם פדיון, כפי ששנינו במשנתנו.


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:12
[Steinsaltz on Arakhin 29a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:12)

ומקשים: **כמאן** [כדעת מי] סבור רב יהודה שהורה לחלל את ההקדש על פחות משוויו — **כ**דעת **שמואל,** ש**אמר:** **הקדש** אפילו היה **שוה מנה** (מאה זוזים), **שחיללו על שוה פרוטה** — **מחולל;** ואולם, **אימר דאמר** [אמור שאומר] **שמואל** שהדין כן במקרה **ש**כבר **חיללו,** כלומר, בדיעבד, אבל להורות שיחלל **לכתחלה מי** [האם] **אמר?**


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:13
[Steinsaltz on Arakhin 29a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:13)

ומשיבים: **הני מילי** [דברים אלה] שלכתחילה צריך לחלל בשוויו, אמורים **בזמן שבית המקדש קיים, דאיכא פסידא** [שיש הפסד] להקדש כשמחללים בפחות משוויו, **אבל בזמן הזה,** שאין המקדש קיים, ואין מה לעשות בהקדש — **אפילו לכתחלה** יחלל בפחות משוויו. ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **אפילו** על **פרוטה נמי** [גם כן] אפשר לחלל, ומדוע הצריך רב יהודה ארבעה זוזים? ומשיבים: כדי שיהיה **פרסומי מלתא** [פרסום לדבר], וידע הציבור שרק משום שהתחלל ההקדש מותר להשתמש בו.


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:14
[Steinsaltz on Arakhin 29a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:14)

**אמר עולא: אי הואי התם** [אם הייתי שם] כשבאה השאלה, **הוה יהיבנא כולהו** [הייתי נותן את הנכסים כולם] **לכהנים.** ומעירים: **אלמא קסבר** [מכאן שסבור] **עולא: סתם חרמים לכהנים** הם, ולא למקדש.


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:15
[Steinsaltz on Arakhin 29a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:15)

על מה שעולה מסוגיה זו, שדין חרמים נוהג בזמן הזה, **מיתיבי** [מקשים] ממה ששנינו בברייתא: **אין עבד עברי נוהג,** אינו נמכר, **אלא בזמן שהיובל נוהג, שנאמר:** "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך... **עד שנת היובל יעבד עמך"** (ויקרא כה, לט—מ),


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:16
[Steinsaltz on Arakhin 29a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:16)

**ואין שדה (החרם) [אחוזה] נוהגת אלא בזמן שהיובל נוהג, שנאמר:** "והיה ממכרו ביד הקונה אותו... **ויצא ביובל ושב לאחזתו"** (ויקרא שם כח). **אין בתי ערי חומה נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג, שנאמר:** "וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות לקונה אותו לדורותיו **לא יצא ביובל"** (שם ל).


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:17
[Steinsaltz on Arakhin 29a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:17)

**ר' שמעון בן יוחי אומר: אין שדה חרמין נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג, שנאמר: "והיה השדה בצאתו ביובל קדש לה' כשדה החרם** לכהן תהיה אחוזתו" (שם כז, כא), ומכאן ששדה החרם עצמו נוהג ביובל. **ר' שמעון בן אלעזר אומר: אין** דין **גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג,**


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:18
[Steinsaltz on Arakhin 29a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:18)

**אמר רב ביבי: מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **אתיא** [נלמד] דינו בגזירה שווה **"טוב" "טוב", כתיב הכא** [נאמר כאן] בעבד עברי שאינו נוהג אלא בזמן היובל: **"כי טוב לו עמך"** (דברים טו, טז), **וכתיב התם** [ונאמר שם] בדין גר תושב: **"בטוב לו לא תוננו"** (שם כג, יז). הרי מבואר בברייתא זו שדין שדה החרם אינו נוהג בזמן הזה, שלא כפי שעולה מן הדיון בסוגיה זו, שהחרם חל!


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:19
[Steinsaltz on Arakhin 29a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:19)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [זה] שנאמר בברייתא עוסק **במקרקעי** [בקרקעות], **הא** [זה] שהחרם חל הוא **במטלטלי** [במיטלטלים]. ומקשים: **והא** [והרי] ה**מעשה** שאירע ב**פומבדיתא במקרקעי נמי הוה** [בקרקעות גם כן היה], והצריכם רב יהודה פדייה! ומשיבים: **מקרקעי** [קרקעות] של **חוצה לארץ כמטלטלי** [כמיטלטלים] של **ארץ ישראל דמי** [נחשבים].


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:20
[Steinsaltz on Arakhin 29a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:20)

ה משנה **ר' ישמעאל אומר: כתוב אחד אומר** "כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר **תקדיש** לה' " (שם טו, יט), **וכתוב אחד אומר** "אך בכור אשר יבכר לה' בבהמה **לא יקדיש** איש אותו" (ויקרא כז, כו), **אי אפשר לומר: "תקדיש"** — **שהרי כבר נאמר: "לא יקדיש", אי אפשר לומר: "לא יקדיש"** — **שהרי כבר נאמר: "תקדיש",**


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:21
[Steinsaltz on Arakhin 29a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:21)

**הא** **כיצד** יקוימו שני הכתובים? **מקדישו אתה** את הבכור **הקדש עלוי,** כלומר, הקדש של שוויו, שצריך לתת להקדש לפי השווי הכספי שיש לו בבכור, כמה יכול לקבל על מנת שיתן אותו לכהן מסויים (כפי ששנינו במשנה בסוף העמוד הקודם), **ואי** (ואין) **אתה מקדישו הקדש מזבח,** שיהא שם של זבח אחר חל עליו.


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:22
[Steinsaltz on Arakhin 29a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:22)

ו גמרא ואומרים: **ורבנן** [וחכמים] שלמדו דין זה במשנה הקודמת מן הפסוק "כל חרם קדש קדשים הוא לה' ", ללמד שהחרם חל גם על קדשי קדשים ועל קדשים קלים (ובכללם בכור), הם סבורים שהכתוב **"אל תקדיש" מיבעי ליה** [נצרך הוא] **ל**למדנו שיש איסור **לאו** [לא תעשה] מהתורה להקדיש בכור לשם קרבן אחר. והכתוב **"תקדיש" מיבעי ליה לכדתניא** [נצרך הוא לכמו ששנויה בברייתא]: **מנין ל**מי ש**נולד בכור בעדרו** **שמצוה להקדישו** ולומר "הרי זה קדוש"? **שנאמר: "הזכר תקדיש". ו**אילו


###### Steinsaltz on Arakhin 29a:23
[Steinsaltz on Arakhin 29a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/29a:23)

**ר' ישמעאל** שאינו אומר כן, הוא סבור: **אי לא מקדיש ליה** [אם לא מקדיש אותו בפיו] האם **לא קדוש** הוא? והרי **קדושתו מרחם הוה** [היתה]! **וכיון דכי לא מקדיש ליה** [שגם כאשר אינו מקדיש אותו בפיו] הוא **קדוש** מאליו, אם כן **לא צריך לאקדושיה**