## Steinsaltz on Arakhin Daf 2a

###### Steinsaltz on Arakhin 2a:1
[Steinsaltz on Arakhin 2a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:1)

א משנה **הכל מעריכין,** שאם נדרו ערכו של אדם — חייבים לתת להקדש את ערכו הקצוב בתורה לפי שנותיו ומינו (ויקרא כז, ג—ז), **ו**הכל **נערכין,** שאם נדר את ערכם חייב לשלם. וכן הכל **נודרין** להקדש את שוויו של אדם (כאילו היה נמכר כעבד), **ו**הכל **נודרין,** שאם אמר "דמיו של פלוני עלי" — חייב לשלם להקדש: **כהנים, לוים, וישראלים, נשים, ועבדים.**


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:2
[Steinsaltz on Arakhin 2a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:2)

**טומטום,** שאין לו סימני זכר או נקבה, **ואנדרוגינוס,** שיש לו סימני זכר וסימני נקבה, **נודרין ונידרין ומעריכין, אבל לא נערכין,** שאם אמר: "ערכו של פלוני טומטום עלי" — אינו חייב כלום, מפני **שאינו נערך אלא הזכר ודאי ונקבה ודאית,** שנזכרו בכתוב.


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:3
[Steinsaltz on Arakhin 2a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:3)

**חרש שוטה וקטן נידרין ונערכין, אבל לא נודרין ולא מעריכין, מפני שאין בהם דעת.**


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:4
[Steinsaltz on Arakhin 2a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:4)

ב גמרא שואלים: **"הכל מעריכין"** ששנינו במשנתנו, **לאתויי מאי** [להביא, להוסיף, את מה הוא בא]? ומשיבים: **לאתויי** [להביא] **מופלא סמוך לאיש** כלומר, מי שהוא בן שתים עשרה שנה ויום אחד, שעדיין אינו איש מבוגר, אבל מבין בטיב נדרים, שהנדרים והערכים שהוציא מפיו מחייבים אותו.


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:5
[Steinsaltz on Arakhin 2a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:5)

ושואלים: "הכל **נערכין"** ששנינו במשנתנו, **לאתויי מאי** [להביא את מה]? ומשיבים: **לאתויי** [להביא] מי שהוא **מנוול** (מאוס) או **מוכה שחין,** שאינו שווה מאומה אילו היה עומד למכירה; סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]:


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:6
[Steinsaltz on Arakhin 2a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:6)

**"נדר בערכך"** (שם ב) **כתיב** [נאמר], ובכך הקישה התורה את דיני הנערך לדיני הנידר, ולכן **כל שישנו בדמים,** שאם נדר את דמיו מתחייב לשלם להקדש — **ישנו** גם **בערכין,** שאם נדר את ערכו של אותו אדם — חייב לשלם, **וכל שאינו בדמים,** שאם נדר את דמיו אינו מתחייב — **אינו** גם **בערכין,** ולכן הנודר את ערכו של מנוול ומוכה שחין פטור מלשלם, מפני שאינו שווה מאומה, על כן


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:7
[Steinsaltz on Arakhin 2a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:7)

**קא משמע לן** [משמיע לנו] התנא שגם אלו נערכים, שהרי התורה אמרה "בערכך **נפשת"** (שם), ומשמע: **כל דהו** [כל שהוא], כל שיש בו נפש חיים יש לו ערך לפי שנותיו.


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:8
[Steinsaltz on Arakhin 2a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:8)

ושואלים: "הכל **נודרין"** ששנינו במשנתנו, **לאתויי מאי** [להביא את מה]? ומשיבים: מה ששנינו "הכל **נידרין" איצטריך ליה** [הוצרך לו], ומשום כך הובא גם הכלל של "הכל נודרין", למרות שאין בו חידוש לעצמו.


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:9
[Steinsaltz on Arakhin 2a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:9)

ושואלים: ו"הכל **נידרין" לאתויי מאי** [להביא את מה הוא בא]? **אי לאתויי** [אם תאמר להביא] **טומטום ואנדרוגינוס** — הלוא **בהדיא קתני להו** [במפורש הוא שונה אותם במשנה]! **ואי לאתויי** [ואם להביא] **חרש שוטה וקטן** — **בהדיא קתני להו** [במפורש הוא שונה אותם במשנה]!


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:10
[Steinsaltz on Arakhin 2a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:10)

**אי לאתויי** [אם להביא] **פחות מבן חודש,** שאינו בכלל ערכין, אבל בכל זאת אפשר לנדור את דמיו — גם כן **בהדיא קתני להו** [במפורש הוא שונה אותם] בהמשך המשנה שבפרקנו! **ואי לאתויי** [ואם להביא] **נכרי,** הלוא **בהדיא קתני להו** [במפורש הוא שונה אותם] בהמשך המשנה שבפרקנו! ומשיבים: **לעולם** שנינו "הכל נידרין" **לאתויי** [להביא] **פחות מבן חודש, ו**אף ששנינו את דינו בהמשך המשנה — **תני והדר מפרש** [שונה התנא באופן כללי וחוזר ומפרש] אחר כך את הפרטים.


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:11
[Steinsaltz on Arakhin 2a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:11)

ג אחר שהתברר מדוע נקטה משנתנו לשון "הכל מעריכין", מבררים מה באה לשון זו להוסיף במקומות אחרים. ושואלים, מה ששנינו במסכת מנחות: **"הכל סומכין"** על ראש הקרבן, **לאתויי מאי** [להביא את מה הוא בא]? ומשיבים: **לאתויי** [להביא] **יורש,** שסומך על ראש קרבן מורישו, כשהוא מביאו לאחר מותו, **ו**ש**לא כ**שיטת **ר' יהודה,** הסבור שיורש אינו סומך.


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:12
[Steinsaltz on Arakhin 2a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:12)

ושואלים: **"הכל ממירין",** ששנינו במשנה במסכת תמורה, **לאתויי מאי** [להביא את מה]? ומשיבים: גם כאן, **לאתויי** [להביא] **יורש,** שאם אמר על בהמה שתהא תמורת בהמה שהקדיש אביו — גם השניה קדושה, **ו**ש**לא כ**שיטת **ר' יהודה,** הסבור שיורש אינו עושה תמורה.


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:13
[Steinsaltz on Arakhin 2a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:13)

**דתניא** [ששנויה ברייתא]: **יורש סומך** על קרבן אביו שמת, **יורש מימר,** כלומר, עושה תמורה בקרבן שירש מאביו**. ר' יהודה אומר: יורש אינו סומך, יורש אינו מימר.**


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:14
[Steinsaltz on Arakhin 2a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:14)

ומבררים: **מאי טעמא** [מה טעמו] של **ר' יהודה?** שנאמר בעניין סמיכה: **"קרבנו"** (ויקרא ג, ב) והרי זה מיעוט, "קרבנו" — **ולא קרבן אביו, ויליף** [והוא לומד] דין **תחלת הקדש,** כלומר, תמורה, כשמחילים קדושה על בהמה, **מסוף הקדש,** מסמיכה, שהיא נעשית סמוך לשחיטת הקרבן: **מה סוף הקדש** — **יורש אינו סומך, אף תחלת הקדש** — **יורש אינו מימר.**


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:15
[Steinsaltz on Arakhin 2a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:15)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] הסבורים שיורש סומך ומימר, מהיכן הם למדים? ומשיבים, ממה שנאמר לגבי תמורה: "ואם **המר ימיר"** (שם כז, י), והם למדים מהלשון הכפולה — **לרבות את היורש, ו**לשיטתם, **ילפינן** [אנו למדים] דינו של **סוף הקדש** (סמיכה) **מתחלת הקדש** (תמורה): **מה תחלת הקדש** — **יורש מימר, אף סוף הקדש** — **יורש סומך.**


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:16
[Steinsaltz on Arakhin 2a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:16)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים], **האי** [זה] המיעוט **"קרבנו",** ממנו למד ר' יהודה שיורש אינו סומך, **מאי עבדי ליה** [מה עושים הם בו]? ומשיבים: **מיבעי ליה** [צריכים הם אותו] ללמוד ממנו: **"קרבנו"** — **ולא קרבן גוי,** שאין קרבן הגוי טעון סמיכה, **"קרבנו"** — **ולא קרבן חבירו,** שאין אדם יכול לסמוך על קרבן חבירו, **"קרבנו"** — **לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה,** שאם חברו כמה אנשים להביא קרבן — כולם חייבים לסמוך עליו.


###### Steinsaltz on Arakhin 2a:17
[Steinsaltz on Arakhin 2a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/2a:17)

ואומרים: **ור' יהודה,** את הדין של **לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה לית ליה** [אין לו], אינו מקבל שיטה זו, אלא לדעתו אחד סומך עבור כולם. **ואי נמי אית ליה** [ואם גם כן תאמר שיש לו], וגם הוא לומד מהמילה "קרבנו" שכל השותפים חייבים לסמוך,