## Steinsaltz on Arakhin Daf 30b

###### Steinsaltz on Arakhin 30b:1
[Steinsaltz on Arakhin 30b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:1)

**הריני** מוכן לענות על כל שאלה שישאלוני, **כ**פי שהיה **בן עזאי בשוקי טבריא,** שהיה חריף ובקי. **אמר ליה ההוא מרבנן** [אמר לו אחד מהחכמים] **לאביי:** המקראות של גאולת עבד, הרי **איכא למידרשינהו לקולא, ואיכא למידרשינהו לחומרא** [יש, ניתן לדורשם להקל עליו בגאולתו, ויש לדורשם להחמיר], **ממאי דלקולא? אימא לחומרא** [מנין שלהקל? אמור שלהחמיר]!


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:2
[Steinsaltz on Arakhin 30b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:2)

השיב אביי לשואל: **לא סלקא דעתיך** [לא יעלה על דעתך] להחמיר, ויש ללמוד זאת **מדאקיל רחמנא גביה** [ממה שהקלה התורה לגביו], **דתניא** [ששנויה ברייתא], נאמר בתורה בענין עבד עברי: "והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך... **כי טוב לו עמך"** (דברים טו, טז), ומן המלה "עמך" מדייקים: **עמך במאכל, עמך במשתה, שלא תהא** אתה **אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר** (מקמח גס, מעורב בסובין), **אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין** (מצע רך) **והוא ישן על גבי קרקע; מיכן אמרו** חכמים: **הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו.**


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:3
[Steinsaltz on Arakhin 30b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:3)

ענה לו אותו חכם לאביי: **אדרבה** [גדולה מזו, להיפך] **נחמיר עליה** [עליו] **מ**דבריו של **ר' יוסי בר' חנינא!** ש**אמר ר' יוסי בר' חנינא** כאשר בא להסביר את רצף הפרשיות שבפרשת בהר: **בא וראה כמה קשה אבקה,** האיסור הפחות חמור **של שביעית,**


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:4
[Steinsaltz on Arakhin 30b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:4)

**אדם נושא ונותן בפירות שביעית** ויובל, שאסור לסחור בהם — **לסוף מוכר את מטלטליו** מחמת שיורד מנכסיו, **שנאמר** בסוף פרשת השמיטה והיובל: "בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו" (ויקרא כה, יג), **וכתיב** [ונאמר] מיד לאחר מכן: **"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך"** (שם יד), ו"מיד עמיתך" הם מיטלטלים, **דבר הנקנה מיד ליד,** ללמד שעבירה על איסורי השביעית והיובל מביאה לכך.


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:5
[Steinsaltz on Arakhin 30b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:5)

**לא הרגיש** (הזדעזע) מכך ולא תיקן את דרכיו — **לסוף מוכר את שדותיו, שנאמר** לאחר מכן: **"וכי ימוך אחיך ומכר מאחזתו"** (שם כה);


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:6
[Steinsaltz on Arakhin 30b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:6)

**לא באת לידו,** כלומר, אינו שם לב לכך, עד ש**לסוף מוכר את ביתו, שנאמר** שם: **"ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה"** (שם כט). לפני שממשיכים בציטוט דברי ר' יוסי בר' חנינא שואלים: **מאי שנא התם** [מה שונה שם] במכירת מיטלטליו, **דקאמר** [שהוא אומר] **"לא הרגיש", ומאי שנא הכא** [ומה שונה כאן] במכירת שדה ובית, **דקאמר** [שהוא אומר] **"לא באת לידו"?** ומשיבים: טעם הדבר הוא **כ**פי שאמר **רב הונא,** ש**אמר רב הונא: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה** — **הותרה לו.**


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:7
[Steinsaltz on Arakhin 30b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:7)

ויש לתמוה: **הותרה לו סלקא דעתך** [יעלה על דעתך]? וכי יש היתר לעבור עבירה? **אלא אימא** [אמור]: **נעשית לו כהיתר,** שאינו חש שהוא עובר עבירה. והוא מה שנאמר כאן, שבתחילה מזדעזע סוחר השביעית מהחטא ועונשו, ואחר כך כבר "לא באת לידו", שאינו שם לב שהוא חוטא.


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:8
[Steinsaltz on Arakhin 30b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:8)

וממשיכים בעיקר הדברים: **לא באת לידו** — **לסוף שלוה ברבית** מתוך דוחקו, **שנאמר** שם: **"וכי ימוך אחיך** ומטה ידו עמך" (שם לה), **וכתיב** [ונאמר] בכתוב הסמוך: **"אל תקח מאתו נשך ותרבית"** (שם לו).


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:9
[Steinsaltz on Arakhin 30b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:9)

**לא באת לידו** דבר זה **עד שמוכר את בתו** תחילה, **שנאמר: "וכי ימכר איש** את **בתו לאמה** (שמות כא, ז). ומעירים: **ואף על גב** [ואף על פי] שמכירת **בתו בהאי ענינא ליתא** [באותו ענין, פרשה, איננה מוזכרת], הוזכר דבר זה כאן, מפני שמן הסתם אדם מוכר את בתו קודם שלווה בריבית, שכן **ניחא לאיניש דליזבין ברתיה ולא ליזיף בריביתא** [נוח לאדם שימכור בתו ולא ילווה בריבית], ש**אילו התם** [שם] במכירת בתו, מחיר פדייתה **מיגרעא ואזלא** [פוחת והולך] במשך הזמן, **ואילו הכא** [כאן] הריבית **קא מוספא ואזלא** [מתווספת והולכת] במשך הזמן.


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:10
[Steinsaltz on Arakhin 30b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:10)

וממשיך ר' יוסי בר' חנינא: **לא באת לידו** — **לסוף שמוכר את עצמו, שנאמר** בהמשך הפרשה: **"כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך"** (ויקרא כה, לט); ו**לא** רק **לך,** לישראל הוא נמכר, **אלא לגר, שנאמר** בהמשך: "ונמכר **לגר"** (שם מז), **ולא** רק **לגר צדק** הוא נמכר, **אלא לגר תושב** (גוי שקיבל עליו שבע מצוות בני נח, והותר לו לשבת עמנו), **שנאמר** במקרא זה: "ונמכר **לגר תושב** עמך או לעקר משפחת גר".


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:11
[Steinsaltz on Arakhin 30b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:11)

ומה שנאמר **"משפחת גר"** — **זה הגוי,** בן משפחתו של גר תושב. **כשהוא אומר** שם: **"או לעקר משפחת גר"** — **זה הנמכר ונעשה משרת
 
 לעבודה זרה עצמה.** הרי שאין אדם נמכר לעבד אלא כתוצאה מחטאיו, ואם כן מדוע לא נדרוש את הכתובים להחמיר עליו בפדיונו?


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:12
[Steinsaltz on Arakhin 30b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:12)

**אמר ליה** [לו] אביי לאותו חכם ששאלו: **הא אהדריה קרא** [הרי החזירו הכתוב], כלומר, ציווה לפדותו, **ו**כפי ש**תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: הואיל והלך ומכר עצמו לעבודה זרה,** שמא תאמר **אידחה** (אדחה) **אבן אחר הנופל,** כלומר, אשאיר אותו שם כעבד, ולא יקום מנפילתו? **תלמוד לומר** בכתוב הסמוך: **"גאלת עולם תהיה לו וביובל יצא"** (ויקרא כה, לא. וראה שם מח), ואם כן יש מקום להקל עליו בפדיונו. ומקשים על כך, **אימא** [אמור]: **גאולה תהיה לו** לעולם — כדי ש**לא ליטמע** [ייטמע] **בגוים, ולעולם לענין פדיונו נחמיר,** מכיוון שהעבדות היא תוצאה של חטאיו!


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:13
[Steinsaltz on Arakhin 30b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:13)

**אמר רב נחמן בר יצחק, כתיב** [נאמר]: **"אם עוד רבות בשנים** לפיהן ישיב גאולתו מכסף מקנתו" (שם נא), **וכתיב** [ונאמר]: "ו אם מעט נשאר בשנים עד שנת היובל וחישב לו כפי שניו ישיב את גאולתו" (שם נב). ויש לשאול:


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:14
[Steinsaltz on Arakhin 30b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:14)

**וכי יש שנים** שהן **מרובות ויש שנים** שהן **מועטות?** והלא כל השנים שוות הן בגודלן! **אלא** כך יש לפרש כתובים אלו: **נתרבה כספו** (עלה ערכו, שוויו) במהלך השנים — מחשבים את פדיונו **מכסף מקנתו,** כפי שהיה בזמן שנמכר, ואם **נתמעט כספו,** ירד ערכו במשך השנים — פודים אותו **כפי שניו,** לפי מה שהוא שווה כעת, ולא לפי זמן מקנתו. ונמצא שהתורה מגלה שיש להקל בכסף פדיונו.


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:15
[Steinsaltz on Arakhin 30b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:15)

ושואלים, **ואימא** [ואמור] שכוונת הכתוב היא: **היכא דעבד תרתי ופיישי ארבעי** [היכן שעבד רק שתי שנים ונותרו ארבע שנים] שהוא חייב לעבוד בהם ("רבות בשנים") — **ליתב ליה** [שישיב לו לאדונו] **ארבע** חלקי שש **מכסף מקנתו, והיכא דעבד ארבע ופיישי תרתי** [והיכן שכבר עבד ארבע שנים ונותרו רק שתי שנים] שחייב לעבוד בהם, **ליתב ליה** [שישיב לו לאדונו] **תרתי** [שתים] חלקי שש מכספו, כפי שניו! ומשיבים:


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:16
[Steinsaltz on Arakhin 30b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:16)

**אם כן, נכתוב** [שיכתוב] **"אם עוד רבות שנים", מאי** [מהו] שנאמר **"בשנים"?** אלא כפי שנאמר: **נתרבה כספו ב**משך ה**שנים** — החישוב לפדיונו נעשה **מכסף מקנתו,** ואם **נתמעט כספו ב**משך ה**שנים** — החישוב נעשה **כפי שניו. אמר רב יוסף: דרשינהו** [דרש] **רב נחמן** בר יצחק **להני קראי כסיני** [את אותם המקראות כאילו ניתנו כך בסיני].


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:17
[Steinsaltz on Arakhin 30b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:17)

א שנינו במשנה: **לא ימכור** אדם משדה אחוזתו שנמצאת **ב**מקום **רחוק** ויגאל במקום קרוב, ולכן לא ימכור ברעה ויגאל ביפה, ולא ילוה ויגאל, ולא יגאל לחצאין. ואומרים: **מנא הני מילי** [מנין דברים אלו]? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים בברייתא], נאמר בתורה: "והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו" (שם כה, כו), ויש לדרוש: **"והשיגה ידו"** — **יד עצמו, שלא ילוה ויגאל;**


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:18
[Steinsaltz on Arakhin 30b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:18)

**"ומצא** כדי גאולתו" — **פרט ל**דבר שכבר היה **מצוי** בידו לפני כן, ללמדנו **שלא ימכור ב**נכסים שהיו לו בשעה שמכר שדה זו, וכגון שלא ימכור בנכסים שיש לו המצויים במקום **רחוק ויגאול בקרוב, ברע ויגאול ביפה; "כדי גאלתו"** — **כדי גאולה** של כל השדה שמכר **הוא גואל, ואינו גואל לחצאין.**


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:19
[Steinsaltz on Arakhin 30b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:19)

ושואלים: **למימרא** [האם לומר] ש**"ומצא"** שבתורה, דבר שנמצא **השתא** [עכשיו] **משמע? ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא, נאמר בתורה לגבי רוצח בשוגג שחייב גלות: "ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס..." (דברים יט, ה), ודורשים: **"ומצא"** — **פרט לממציא עצמו, מיכן אמר ר' אליעזר: אם משיצאה אבן מתחת ידו** של המשליך, **הוציא** אחר כך **הלה** (הנרצח) **את ראשו וקיבלה** ונהרג — **פטור** המשליך מגלות; **אלמא** [מכאן] ש**"מצא"** שבכתוב **מידי דאיתיה מעיקרא** [דבר שישנו מתחילה] **משמע!**


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:20
[Steinsaltz on Arakhin 30b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:20)

**אמר רבא:** אין כאן סתירה, אלא **הכא מענינא דקרא והכא מענינא דקרא** [כאן נלמד הדבר מעניינו של המקרא וכאן מעניינו של המקרא], **הכא** [כאן] בגאולת שדה, יש לפרש "ומצא" **דומיא** [בדומה] ל**"השיגה ידו", מה "השיגה ידו"** מובנו ממון **דהשתא** [שהשיגה ידו עכשיו], **אף "מצא" נמי** [גם כן] עניינו נכסים **דהשתא** [של עכשיו], שלא היו בידו מתחילה. **והכא** [ואילו כאן] ברוצח בשוגג, יש לפרש "ומצא" **דומיא** [בדומה לעניינו] של **יער** האמור שם ("ואשר יבוא את רעהו ביער... ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו"), **מה יער** — **מילתא דאיתיה מעיקרא** [דבר שהיה מתחילה], **אף "מצא"** — **מילתא דאיתיה מעיקרא** [דבר שהיה מתחילה], ולכן אם המציא הנרצח את עצמו, שהוציא את ראשו אחר שנשל הברזל מן העץ — פטור מגלות.


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:21
[Steinsaltz on Arakhin 30b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:21)

ב שנינו במשנה: לא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב וכו', **ובהקדש** מותר בכולן, זה חומר בהדיוט מבהקדש. ואומרים: **מנא הני מילי** [מנין דברים אלו]? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים בברייתא], נאמר בתורה בענין מקדיש שדהו: **"ואם גאל יגאל** את השדה המקדיש אותו" (ויקרא כז, יט), ובלשון הכפולה הכתוב מוסיף בגאולה זו, יתר על גאולה מיד ההדיוט — **מלמד שלוה וגואל, וגואל לחצאין.**


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:22
[Steinsaltz on Arakhin 30b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:22)

**אמר ר' שמעון: מה טעם** יש בדבר? **לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו, שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעלים ביובל** — לפיכך **הורע כחו** מצד אחר, **שאינו לוה וגואל, ואינו גואל לחצאין.**


###### Steinsaltz on Arakhin 30b:23
[Steinsaltz on Arakhin 30b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/30b:23)

**אבל מקדיש שדה אחוזה, הואיל שהורע כחו, שאם הגיע יובל ולא נגאלה יוצא** השדה **לכהנים** — לפיכך **יפה כחו, שלוה וגואל וגואל לחצאין.**