## Steinsaltz on Arakhin Daf 31a

###### Steinsaltz on Arakhin 31a:1
[Steinsaltz on Arakhin 31a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:1)

ומתקשים: סתירה יש בענין גאולה מן ההקדש, **תני חדא** [שנויה ברייתא אחת]: **לוה וגואל וגואל לחצאין, ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: **אינו לוה וגואל ואינו גואל לחצאין!** ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [ברייתא זו], שאינו לווה וגואל — כשיטת **רבנן** [חכמים], **והא** [וברייתא זו] שלווה וגואל — כשיטת **ר' שמעון,** שמיקל בגאולה מן ההקדש.


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:2
[Steinsaltz on Arakhin 31a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:2)

א משנה **המוכר בית בבתי ערי חומה** — **הרי זה גואל מיד,** בעל כורחו של הקונה, **וגואל כל שנים עשר חדש,** ולא מעבר לכך. וכשגואל בתוך שנה ומחזיר המוכר את דמי המכירה לקונה, **הרי זה,** לכאורה, כמין רבית, שבשכר שהיו מעותיו של הקונה ביד המוכר — דר הקונה בביתו בחינם כל אותו זמן, **ו**אולם **אינו רבית,** שהרי כשדר בבית היה הבית שלו.


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:3
[Steinsaltz on Arakhin 31a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:3)

אם **מת המוכר** בתוך שנה — **יגאל בנו** של המוכר מיד הקונה, וכן אם **מת הלוקח** — **יגאל** המוכר **מיד בנו** של הלוקח. אם בתוך שנה למכירת הבית מכרו הקונה לאדם אחר, **אין מונין שנה** לאפשרות הגאולה **אלא משעה שמכר** הבעלים לקונה הראשון, **שנאמר:** "ואם לא יגאל **עד מלאת לו שנה** תמימה" (ויקרא כה, ל), "לו" — לבעלים.


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:4
[Steinsaltz on Arakhin 31a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:4)

**כשהוא אומר "תמימה"** הרי זה **להביא** (להוסיף) **את חדש העיבור,** שאם מכרה בשנה מעוברת יכול לגאול עד מלאת שלושה עשר חודש. רבי אומר: מה שנאמר "תמימה" בא **ליתן לו שנה ועיבורה,** כלומר, שלוש מאות ששים וחמישה יום, כמנין ימות שנת החמה, אחד עשר יום יותר ממנין ימי שנת הלבנה. **הגיע** ה**יום** האחרון של **שנים עשר חדש ו**עדיין **לא נגאלה** — **היתה חלוטה לו,** כלומר, שייכת לגמרי לקונה. **אחד הלוקח** (הקונה) **ואחד הניתן לו במתנה** שווים בדין זה, **שנאמר:** "וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה **לצמיתות** לקונה אותו" (שם).


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:5
[Steinsaltz on Arakhin 31a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:5)

ב גמרא ומעירים: **מתניתין** [משנתנו] שאמרה שהמוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד, ש**לא כ**שיטת **רבי** היא. **דתניא** [ששנויה ברייתא], **רבי אומר,** נאמר בתורה: **"ימים** תהיה גאולתו" (ויקרא כה, כט), ו**אין ימים פחות משנים.**


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:6
[Steinsaltz on Arakhin 31a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:6)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] **האי** [כתוב זה] **"ימים" מאי עבדי ליה** [מה עושים הם בו]? ומשיבים: **מיבעי ליה** [נצרך הוא] ללמדנו שמחשבים את השנה **מיום ליום,** עד לאותו יום ואותו חודש בשנה הבאה, ואין אומרים שנגמרה השנה בהגיע אחד בתשרי. ושואלים: **ורבי,** הצורך לחשב את השנה **מיום ליום, מנא ליה** [מנין לו]? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא לו הדבר] **מ**מה שנאמר **"עד תום שנת ממכרו"** (שם), ללמד שהשנה מחושבת מזמן המכר.


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:7
[Steinsaltz on Arakhin 31a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:7)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים], מה הם דורשים מכתוב זה? ומשיבים: הכתוב **ההוא** באמת **מיבעי ליה** [נצרך הוא] ללמדנו ל**שנת ממכרו** — **שלו,** **ולא שנת של מנין עולם,** וכדברי רבי. **ו**הכתוב **"ימים** תהיה גאולתו" **מיבעי להו** [נצרך להם] **ל**למד שהשנה נמנית לא רק מיום ליום, אלא גם **מעת לעת,** משעה לשעה, ואין השנה נגמרת כבר בתחילת אותו יום בשנה הבאה. **דאי** [שאם] היו צריכים ללמוד רק **מ"עד תום שנת ממכרו", הוה אמינא** [הייתי אומר]: **מיום ליום** — **אין** [כן], אבל **מעת לעת** — **לא** יכול לגאול, על כן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"ימים".**


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:8
[Steinsaltz on Arakhin 31a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:8)

ושואלים: **ורבי,** שמונים שנה **מעת לעת מנא ליה** [מנין לו]? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא לו] **מ**הכתוב "ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה **תמימה".** ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] מה למדים הם מ"תמימה"? ומשיבים: הכתוב **ההוא מיבעי ליה** [נצרך הוא] **לעיבורה,** כלומר להוסיף בשנה מעוברת את חודש העיבור, כפי ששנינו במשנה.


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:9
[Steinsaltz on Arakhin 31a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:9)

ושואלים: **ורבי נמי** [גם כן]. **הא מיבעי ליה** [הרי הוא צריך אותו], את "תמימה", **לעיבורה!** ומשיבים: באמת, **הכי נמי** [כך גם כן הדבר], שהוא לומד מ"תמימה" להוסיף את עיבורה של השנה, ומה שמונים שנה גם **מיום ליום ו**גם **מעת לעת,** שניהם דין אחד הם, ו**מ"עד תום שנת ממכרו" נפקא** [הוא יוצא, נלמד].


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:10
[Steinsaltz on Arakhin 31a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:10)

ג שנינו במשנה לגבי המוכר בית חומה וגואלו: **הרי זו כמין רבית,** שהמוכר מחזיר לקונה את הדמים שנתן לו, ואינו מנכה לו מן הסכום את מה שנשתמש בביתו במשך זמן זה, ואולם אינו ריבית. ושואלים: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **הרי זו רבית גמורה, אלא שהתורה התירתו** כאן!


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:11
[Steinsaltz on Arakhin 31a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:11)

**אמר ר' יוחנן, לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [משנתנו זו] כשיטת **ר' יהודה, והא רבנן** [וברייתא זו כשיטת חכמים] היא. **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **הרי שהיה** אדם **נושה בחבירו מנה** (שהיה חבירו חייב לו מאה דינרים), **ועשה לו** הלווה את **שדהו מכר,** שאם לא יפרענו במועד הרי שדהו מכורה לו מעכשיו, **בזמן שהמוכר** (הלווה) **אוכל** את **פירות** השדה עד מועד הפרעון — הרי זה **מותר,** ואם ה**לוקח** (המלוה) **אוכל פירות** עד שיפרע לו — **אסור,** משום ריבית, שאם יחזיר הלווה את המעות ולא יחול המכר, נמצא שהמלוה אכל את הפירות בשכר המתנת מעותיו שהיו ביד הלווה באותה שעה.


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:12
[Steinsaltz on Arakhin 31a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:12)

**ר' יהודה אומר: אף בזמן שהלוקח אוכל פירות** — **מותר. אמר ר' יהודה:** ראיה לדברי, שהרי **מעשה בביתוס בן זונין שעשה שדהו מכר על פי רבי אלעזר בן עזריה, ו**ה**לוקח אוכל פירות היה** באותו המעשה. **אמרו לו: משם** מביא אתה **ראייה?** הפוך היה המעשה, ה**מוכר אוכל פירות היה, ולא** ה**לוקח.**


###### Steinsaltz on Arakhin 31a:13
[Steinsaltz on Arakhin 31a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31a:13)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל לדין ביניהם]? ומסבירים: **צד אחד ברבית איכא בינייהו** [יש ביניהם], כלומר, הסכם שיש בו ריבית אם תתממש רק אחת משתי האפשרויות. וכגון כאן, שאם יפרע הלווה את חובו — נמצא שהיתה כאן הלואה שיש עמה ריבית, ואם לא יפרע הלווה את חובו ונשארת השדה ביד המלוה — נמצא שלא היתה כאן ריבית, **תנא קמא סבר** [התנא הראשון סבור]: **צד אחד ברבית** — גם הוא **אסור, ור' יהודה סבר** [סבור]: **צד אחד ברבית** — **מותר.**