## Steinsaltz on Arakhin Daf 31b

###### Steinsaltz on Arakhin 31b:1
[Steinsaltz on Arakhin 31b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:1)

**רבא אמר: דכולי עלמא** [לדעת הכל] גם **צד אחד ברבית אסור,** אם אכן יש אפשרות שיבואו לידי ריבית, **והכא** [וכאן] שנחלקו ר' יהודה וחכמים — **ברבית על מנת להחזיר איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל], כלומר, במקרה שהתנו שאם יפרע הלווה את החוב — יחזיר לו המלוה את הפירות שאכל בינתיים מן השדה, **מר סבר** [חכם זה, התנא הראשון סבור]: למרות שיחזיר את הפירות שיאכל בינתיים — **אסור** לעשות כן, **ומר סבר** [וחכם זה, ר' יהודה סבור]: **מותר** לעשות כן.


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:2
[Steinsaltz on Arakhin 31b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:2)

א שנינו במשנה: המוכר לחבירו בית בעיר חומה, אם **מת המוכר יגאל בנו.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט] הדבר, שהרי הוא יורש את נחלתו! ומשיבים, **מהו דתימא** [שתאמר]: **"ואיש כי ימכר בית מושב** עיר חומה והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו" (ויקרא כה, כט) **אמר רחמנא** [אמרה התורה], ומשמע כי האיש שמכר הוא הגואל, **והאי** [וזה] הבן, הרי **לאו** [לא] הוא **מכר,** על כן **קמשמע לן** [משמיע לנו]: הכתוב: **"והיתה גאלתו" מכל מקום,** בכל אופן תהיה לו גאולה, אם לא על ידי הבעלים — על ידי בנו.


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:3
[Steinsaltz on Arakhin 31b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:3)

עוד שנינו במשנה: **מת הלוקח** — **יגאל** המוכר **מיד בנו וכו'.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט] הדבר! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: "וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות **לקנה אתו"** (שם ל) **אמר רחמנא** [אמרה התורה], **והא** [וזה] הבן הרי **לא** הוא **קנה,** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] הכתוב: **"והיתה גאלתו" מכל מקום,** גם מיד הבן.


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:4
[Steinsaltz on Arakhin 31b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:4)

ב שנינו במשנה: **אין מונין לו שנה אלא משעה שמכר,** שנאמר: "ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה" (ויקרא כה, ל). ומביאים, **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: כשהכתוב אומר: "עד מלאת לו **שנה",** אם הקונה מכרה לאדם אחר, **איני יודע אם** מונים **שנה** מזמן שמכרו הבעלים **לראשון,** או **אם שנה** מזמן שמכרו הקונה הראשון **ל**קונה ה**שני, כשהוא אומר: "עד מלאת לו שנה תמימה"** — **הוי** אומר **שנה** מזמן שמכרו הבעלים **לראשון.**


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:5
[Steinsaltz on Arakhin 31b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:5)

ויש לשאול: אם לא גאלו הבעלים את הבית בתוך שנה למכירה הראשונה, **למי חלוט** הבית? **ר' אלעזר אומר: ל**קונה ה**ראשון חלוט, ר' יוחנן אמר: לשני חלוט.** ושואלים: **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **ר' אלעזר** מובן מדוע הבית חלוט לראשון — **דלדידיה קא מנינן** [שהרי לקנין שלו אנו מונים שנה], לפיכך ראוי שייחלט לו הבית. **אלא לר' יוחנן מאי טעמא** [מה טעם] חלוט לשני כבר באותה שעה? **אמר ר' אבא בר ממל:** שהרי **מה מכר לו** הקונה ה**ראשון ל**קונה ה**שני** — **כל זכות שתבא** (שבאה) **לידו,** ובכללה הזכות שהבית ייחלט בידו כעבור שנה מזמן שהוא קנה אותו.


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:6
[Steinsaltz on Arakhin 31b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:6)

ג **אמר ר' אבא בר ממל: מכר שני בתי ערי חומה, אחד** מכר **בחמשה עשר באדר הראשון ואחד באחד באדר השני; זה שמכר לו** באחד באדר השני, כיון שהגיע יום אחד באדר של שנה הבאה — **עלתה לו שנה** ונחלט לו הבית, ו**זה שמכר לו בחמשה עשר של אדר הראשון** — **לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:7
[Steinsaltz on Arakhin 31b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:7)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבינא, ולימא ליה** [ושיאמר לו] הראשון לשני: כיצד ייתכן הדבר? והלוא **אנא קדים שחין נורא מקמא דידך** [אני הקדמתי והדלקתי אש לפניך], כלומר, קניתי את הבית שבידי לפניך! 
 ומשיבים: **משום דאמר ליה** [שאומר לו השני]: **את נחית לעיבורא** [אתה ירדת לבית בחודש העיבור], והרי שנינו במשנתנו שנותנים למוכר גם את חודש העיבור.


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:8
[Steinsaltz on Arakhin 31b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:8)

**ו**כיוצא בזה **אמר ר' אבא בר ממל: נולדו לו שני טלאים, אחד** נולד **בחמשה עשר של אדר הראשון ואחד באחד באדר השני, זה שנולד באדר השני, כיון שהגיע יום אחד באדר השני של שנה הבאה** — **עלתה לו שנה,** ואם היה בכור צריך להקריבו לכתחילה עד אז, **זה שנולד לו בחמשה עשר באדר הראשון** — **לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:9
[Steinsaltz on Arakhin 31b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:9)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבינא, ולימא ליה** [ושיאמר לו] הטלה שנולד ראשון: **אנא קדים אכיל ירוקא מקמא דידך** [אני קדמתי להיוולד ואכלתי ירק לפניך]! ומשיבים: **משום דאמר ליה** [שאומר לו] השני: **את נחיתת לעיבורא** [אתה ירדת לחודש העיבור] שהוא מתווסף לחשבון השנה, **אנא לא נחיתנא לעיבורא** [אני לא ירדתי לחודש העיבור].


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:10
[Steinsaltz on Arakhin 31b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:10)

ושואלים: **הא תו** [הלכה זו בענין טלאים עוד] **למה לי** לאומרה? והרי היינו הך [הרי זה אותו דבר]! ומשיבים, **מהו דתימא** [שתאמר]: **התם** [שם] בבתי ערי חומה הדין כן, משום **דכתיב** [שנאמר] בתורה **"תמימה"** (ויקרא כה, ל) כפי שלמדנו במשנה, אבל **הכא** [כאן] בטלאים **דלא כתיב** [שלא נאמר] **"תמימה"** — **לא** שייך דין זה, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] ש**"שנה" "שנה" מהדדי גמרי** [זה מזה הם למדים] בגזירה שווה, שנאמר בבית עיר חומה: "ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה" (ויקרא כה, ל), ונאמר בטלאים: "שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם" (שמות יב, ה).


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:11
[Steinsaltz on Arakhin 31b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:11)

ד שנינו במשנה: **כשהוא אומר "תמימה"** — להביא את חודש העיבור, **רבי אומר: ליתן** לו **שנת עיבורה.** ומביאים, **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: מה פרוש הכתוב **"שנה תמימה"? רבי אומר: מונה** תמיד **שלש מאות וששים וחמשה ימים כמנין ימות החמה,** והם אחד עשר יום יותר משנת הלבנה. **וחכמים אומרים:** בשנה רגילה **מונה שנים עשר חודש מיום ליום, ואם נתעברה** השנה — **נתעברה לו** (למוכר) ויכול לגאול במשך חודש נוסף.


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:12
[Steinsaltz on Arakhin 31b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:12)

ה שנינו במשנה: **הגיע יום שנים עשר חודש ולא נגאל** היה חלוט לו, אחד הלוקח ואחד שניתן לו בית במתנה, שנאמר: "לצמיתות" (ויקרא כה, ל). ומביאים, **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: מה שנאמר "וקם הבית... **לצמיתות",** כוונתו **לחלוטין,** באופן סופי, שהמוכר אינו יכול לגואלו בעל כרחו, ואינו חוזר אליו ביובל. **דבר אחר: "לצמיתות"** — **לרבות את ה**בית שניתן ב**מתנה.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה הטעם], כיצד נלמד דין מתנה — שיכול היה להיכתב **"צמית"** ונכתב **"צמיתות".**


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:13
[Steinsaltz on Arakhin 31b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:13)

**אמרוה רבנן קמיה** [אמרו אותה, ברייתא זו, חכמים לפני] **רב פפא,** ואמרו: **כמאן** [כשיטת מי הברייתא]? ש**לא כ**שיטת **ר' מאיר, דאי** [שאם] **כר' מאיר** — **האמר** [הרי אמר] לגבי חזרת שדה אחוזה ביובל, שה**מתנה אינה כמכר.** ואם כן, בית עיר חומה שניתן כמתנה — אינו נחלט לאחר שנים עשר חודש! **אמר רב פפא: אפילו תימא** [תאמר] שהברייתא היא כשיטת **ר' מאיר, שאני הכא** [שונה כאן] הדין, **דרבי רחמנא** [שריבתה התורה] בלשון **"לצמיתות",** ללמד שהמתנה נידונה כמכר.


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:14
[Steinsaltz on Arakhin 31b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:14)

**אמרו רבנן** [אמרו חכמים] **לרב פפא, ואמר לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע לרב פפא: והא גבי** [והרי אצל] שדה אחוזה שחוזרת ב**יובל,** שיש ריבוי מיוחד של הכתוב, **דכתיב** [שנאמר]: "בשנת היובל הזאת **תשבו** איש אל אחוזתו" (שם יג) וחכמים למדים משם **לרבות את המתנה, ו**אף על פי כן **ר' מאיר לא קא מרבי** [לא מרבה] את המתנה! **אלא** צריך לומר ש**הא** [ברייתא זו] ודאי ש**לא כ**שיטת **ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:15
[Steinsaltz on Arakhin 31b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:15)

ו **תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **המקדיש בית בבתי ערי חומה** — **הרי זה גואל** אותו מיד ההקדש בתוך שנתו, **ו**גם **גואל לעולם,** ואפילו כעבור שנה (שלא כדין המוכר). אם **גאלו** איש **אחר מיד הקדש,** ו**הגיע יום שנים עשר חודש** מאז שגאלו מההקדש **ולא נגאל** הבית על ידי בעליו — **היה** הבית **חלוט לו** לאיש האחר.


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:16
[Steinsaltz on Arakhin 31b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:16)

ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו]? **אמר שמואל, דאמר קרא** [שאמר הכתוב]: "ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית... **לקנה אותו** לדורותיו לא יצא ביובל" (ויקרא כה, ל) — לכל הקונה בית כזה, **ואפילו** זה שקנאו **מיד הקדש.** ושואלים: אם כן, מדוע יכול המקדישו לגואלו לעולם? **ולחלטיה** [ושיחלטנו] ה**הקדש,** אם לא גאלו המקדיש בתוך שנה! ומשיבים, **אמר קרא** [הכתוב] שם: **"לדרתיו",** ולפיכך, **יצא הקדש ש**אינו אדם ו**אין לו דורות.**


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:17
[Steinsaltz on Arakhin 31b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:17)

ושואלים: מה שנאמר בדין מוכר בית עיר חומה **"לא יצא ביובל" למה לי?** והרי כבר נאמר "לצמיתות"! **אמר רב ספרא: לא נצרכא** [לא נצרכה] **אלא** ללמד **ל**גבי **מוכר בית בבתי ערי חומה, ופגע בו יובל בתוך שנתו** של המכר, **סלקא דעתך אמינא ליפוק** [יעלה על דעתך לומר שיצא] הבית לבעליו **ביובל,** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו]: **"לא יצא ביובל",** שאין היובל שייך בדין בית עיר חומה.


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:18
[Steinsaltz on Arakhin 31b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:18)

ז משנה **בראשונה היה** הקונה בית עיר חומה **נטמן** (מסתתר) ב**יום** האחרון שב**שנים עשר חודש, כדי ש**לא יחזיר לו המוכר את הכסף, וממילא **יהא** הבית **חלוט לו** לקונה. **התקין הלל שיהא** המוכר **חולש** (מטיל) **מעותיו ללשכה** של בית הדין, **ויהא שובר את הדלת ונכנס** לבית, ו**אימתי שירצה הלז** (הקונה) **יבא** ללשכה **ויטול את מעותיו.**


###### Steinsaltz on Arakhin 31b:19
[Steinsaltz on Arakhin 31b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/31b:19)

ח גמרא **אמר רבא: מתקנתו של הלל** במשנתנו יש ללמוד שהאומר לאישה: **"הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז", ונתנה לו** אותם, אם היה זה **מדעתו** — הרי שנתקיים התנאי והיא **מגורשת,** אך אם נתנה לו אותם **בעל כרחו** — **אינה מגורשת.** ומסבירים: