## Steinsaltz on Arakhin Daf 4a

###### Steinsaltz on Arakhin 4a:1
[Steinsaltz on Arakhin 4a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:1)

**וגואלין לעולם** שדה שמכרו, ואפילו מיד, שלא כישראלים, **אימא** [אמור] ש**במצות** תקיעת שופר ביובל וב**ראש השנה נמי לא ליחייבו** [גם כן לא יתחייבו], על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו]: **נהי דליתנהו** [גם אם אמנם אינם שייכים] **בהשמטת קרקע** של יובל, **בהשמטת כספים** ו**בשילוח עבדים** עבריים **מיהא איתנהו** [על כל פנים ישנם] ביובל, ולכן חייבים הם בתקיעה ביובל ובראש השנה.


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:2
[Steinsaltz on Arakhin 4a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:2)

א שנינו בברייתא: **הכל חייבים במקרא מגילה, כהנים לוים וישראלים.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט] הדבר! ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה] אלא להשמיע שחייבים **ליבטיל** [לבטל] את **עבודתם** כדי לשומעה, **וכ**מו שאמר **רב יהודה אמר שמואל,** ש**אמר רב יהודה אמר שמואל: כהנים** כשהם **בעבודתם** במקדש, **ו**כן **לוים** העומדים **בדוכנן** במקדש כדי לשיר, **ו**כן **ישראל** העומדים **במעמדן** על קרבנות הציבור, **מבטלין עבודתם** במקדש, **ובאין לשמוע מקרא מגילה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:3
[Steinsaltz on Arakhin 4a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:3)

שנינו בברייתא: **הכל חייבין בזימון** להצטרף יחד לברכת המזון, **כהנים לוים וישראלים.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט], הדבר! ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה] הלכה זו אלא לשעה **דקאכלי** [שאוכלים] הכהנים בשר **קדשים,** **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **"ואכלו אותם אשר כפר בהם"** (שמות כט, לג) **אמר רחמנא** [אמרה התורה], שאכילת הכהנים מבשר הקרבן יש בה כפרה לבעלים, **והא** [ואכילה זו] אכילת חובה לשם **כפרה היא,** ואין זה נחשב כסעודה משותפת המחייבת בזימון, על כן


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:4
[Steinsaltz on Arakhin 4a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:4)

**קא משמע לן** [משמיע לנו] כי **"ואכלת ושבעת** וברכת" (דברים ח, י) **אמר רחמנא** [אמרה התורה], החיוב בברכה תלוי בשביעה, **והא איתנהו** [והרי ישנם בשביעה], ולכן חייבים בזימון.


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:5
[Steinsaltz on Arakhin 4a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:5)

שנינו בבריתא: **הכל מצטרפין** יחד **לזימון, כהנים לוים וישראלים.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט], הדבר! ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה] הלכה זו אלא למקרה **דקאכלי** [שאוכלים] **כהנים תרומה או קדשים, ו**אילו ה**זר** שעימם **קאכיל** [אוכל] **חולין;**


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:6
[Steinsaltz on Arakhin 4a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:6)

**סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל ואי בעי** [ואם רוצה] ה**זר למיכל בהדי** [לאכול יחד עם] ה**כהן** מהתרומה **לא מצי אכיל** [אינו יכול לאכול], שהיא אסורה עליו — **אימא לא ליצטרף** [אמור שלא יצטרף עמם לזימון], לכן **קא משמע לן** [משמיע לנו]: **נהי דזר בהדי כהן לא מצי אכיל, כהן בהדי זר מצי אכיל** [גם אם אמנם זר ביחד עם הכהן אינו יכול לאכול מהתרומה, כהן ביחד עם הזר יכול לאכול מהחולין], ולכן הם מצטרפים לזימון.


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:7
[Steinsaltz on Arakhin 4a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:7)

ב שנינו במשנתנו: **הכל מעריכין, כהנים לוים וישראלים.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט], שכל אלו מעריכים! **אמר רבא: לא נצרכא** [לא נצרכה] הלכה זו **אלא ל**שיטת **בן בוכרי,** הסבור שהכהנים פטורים מלתת מחצית השקל, ולפי זה היה מקום לומר שאינם בכלל ערכין, כאשר יבואר להלן. ומהי שיטתו? **דתנן** [ששנינו במשנה]: **אמר ר' יהודה, העיד בן בוכרי ביבנה** בשם חכמים: **כל כהן ששוקל,** כלומר, שנותן מחצית השקל לצורך קרבנות הציבור — **אינו חוטא,** למרות שאינו חייב לתת.


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:8
[Steinsaltz on Arakhin 4a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:8)

**אמר לו רבן יוחנן בן זכאי: לא כן, אלא כל כהן שאינו שוקל** — **חוטא,** שאף הכהנים חייבים במחצית השקל, **אלא שהכהנים,** שנהגו שלא לתרום, **דורשין מקרא זה ל**טובת **עצמן:** הלא נאמר בתורה **"וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל"** (ויקרא ו, טז), שמנחת כהן, שלא כמנחה רגילה, אינה נאכלת אלא קריבה כולה.


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:9
[Steinsaltz on Arakhin 4a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:9)

ואם כן, **הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים,** שהן מנחות הציבור, גם **שלנו הם,** אם ניתן מחצית השקל,
 
 היאך הם נאכלין על ידינו? הלא מנחת כהן הם! ולגופם של דברים מבררים: **ולבן**


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:10
[Steinsaltz on Arakhin 4a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:10)

**בוכרי נמי** [גם כן] קשה, **כיון** ש**לכתחילה לא מיחייבי לאיתויי** [אין הכהנים מחוייבים להביא] מחצית השקל, **כי מייתי נמי** [כאשר הכהן מביא גם כן] — **חוטא הוא, דקא מעייל** [שהרי הוא מכניס] **חולין לעזרה!** ומשיבים: מדובר **דמייתי להו** [שמביא אותם] **ומסר** [ומוסר] אותם מנדבת ליבו **לצבור.**


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:11
[Steinsaltz on Arakhin 4a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:11)

וחוזרים לעיקר הדברים: ומפני שלדעת בן בוכרי, הכהנים פטורים מן השקלים, **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל וכתיב** [ונאמר] **"וכל ערכך יהיה בשקל הקדש"** (ויקרא כז, כה), יש ללמוד משם כי **כל דאיתיה** [שישנו] מצות **שקלים** — **איתיה** [ישנו] מצות **ערכין, והני** [ואותם] **כהנים, הואיל וליתנהו** [ואינם] **בשקלים** — **ליתנהו** [אינם] **בערכין,** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] התנא שאפילו לשיטת בן בוכרי שייכים הכהנים בערכין.


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:12
[Steinsaltz on Arakhin 4a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:12)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרבא: וכיצד ניתן היה לפטור את הכהנים על פי כתוב זה? והלא **האי** [כתוב זה] **"וכל ערכך** יהיה בשקל הקדש", ללמד **לכל ערכין שאתה מעריך** ש**לא יהו פחותין מסלע הוא דאתא** [שבא]. כלומר, שאם המעריך עני ונותן לפי השגת ידו אינו יוצא ידי חובתו בפחות משקל (סלע)!


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:13
[Steinsaltz on Arakhin 4a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:13)

**אלא אמר אביי:** מטעם זה **איצטריך** [הוצרך] התנא להשמיענו שכהנים מעריכים, שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל וכתיב** [ונאמר] ביחס לפדיון הבן: **"ופדויו מבן חדש תפדה בערכך** כסף חמשת שקלים" (במדבר יח, טז), היה מקום לומר כי **כל דאיתיה** [שישנו] **ב**חיוב **פדיון הבן** — **איתיה** [ישנו] **בערכין, והני** [ואותם] **כהנים, הואיל וליתנהו** [ואינם] **בפדיון הבן** — **ליתנהו** [אינם] **בערכין,** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] התנא, שגם הם בכלל ערכין.


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:14
[Steinsaltz on Arakhin 4a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:14)

**אמר ליה** [לו] **רבא: אלא מעתה,** לשיטתך, שהיה מקום ללמוד כן מן המלה "בערכך" האמורה בפדיון הבן, **גבי** [אצל] **איל אשם,** שצריך להביא מי שגזל את חבירו ונשבע על כך לשקר, **דכתיב** [שנאמר] בו: **"ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן בערכך"** (ויקרא ה, כה) — **הכי נמי** [כך גם כן נאמר] **דכל דאיתיה** [שכל שישנו] **בערכין איתיה** [ישנו] **באיל האשם,** ולכן **טומטום ואנדרוגינוס דליתנהו** [שאינם] **בערכין, כמבואר במשנתנו** שאינם נערכים — **ליתנהו** [אינם] חייבים **באיל האשם?** והרי אין חולק על כך שגם הם חייבים באיל אשם!


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:15
[Steinsaltz on Arakhin 4a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:15)

**אלא אמר רבא, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב אשי: איצטריך** [הוצרך] להשמיענו שגם כהנים מעריכים, שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל וכתיב** [ונאמר] בענין ערכין: "ואם מך הוא מערכך **והעמידו לפני הכהן"** (ויקרא כז, ח), יש לדייק משם שמעמידים את העני לפני כהן — **ולא** מעמידים **כהן לפני כהן,** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] התנא שגם כהנים חייבים בערכין.


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:16
[Steinsaltz on Arakhin 4a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:16)

ג ושבים למה שדייקנו בתחילת פרק זה, ש"הכל **נערכין"** שנאמר במשנתנו בא **לאתויי** [להביא] **מנוול ומוכה שחין,** שמעריכים אותם לפי הערך הקצוב בתורה לפי גילם ומינם, למרות שאינם שווים מאומה בשוק. ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין דברים אלה]?


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:17
[Steinsaltz on Arakhin 4a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:17)

ומשיבים: **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: "איש כי יפליא נדר **בערכך** נפשות לה' " (ויקרא כז, ב) — **להביא ערך סתום,** כלומר, שלא פירש ערכו של מי, אלא אמר סתם: "הרי עלי ערך". **דבר אחר: "בערכך"** — **ערך כולו הוא נותן ולא ערך אברים,** ואם אמר "ערך ידי עלי" — אינו נותן כלום.


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:18
[Steinsaltz on Arakhin 4a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:18)

**יכול שאני מוציא אף דבר שהנשמה תלויה בו,** כגון שאמר: "ערך כבדי עלי"? **תלמוד לומר:** **"נפשת",** ואם העריך איבר שהנפש תלויה בו — חייב בכל הערך. ועוד דורשים: **"נפשת"** — **ולא המת,** ואם העריך את המת — פטור.


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:19
[Steinsaltz on Arakhin 4a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:19)

ועדיין יש לשאול: שמא **אוציא** רק **את המת, ולא אוציא** גם **את הגוסס** העומד למות, שהרי הוא עדיין בכלל "נפשות"? **תלמוד לומר: "והעמיד... והעריך"** ("והעמידו לפני הכהן והעריך אותו הכהן", שם פסוק ח) ומשם יש ללמוד כי **כל שישנו בהעמדה,** שניתן להעמידו — **ישנו בהערכה, וכל שאינו בהעמדה,** כגון גוסס שאינו מסוגל לעמוד — **אינו בהערכה,** ולפיכך גם המעריך את הגוסס פטור.


###### Steinsaltz on Arakhin 4a:20
[Steinsaltz on Arakhin 4a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/4a:20)

**דבר אחר: "נפשת"** מדוע נאמר בלשון רבים? שאם היה נאמר "נפש" **אין לי** ללמוד **אלא** על **אחד שהעריך אחד, אחד שהעריך מאה מנין** שמביא ערך של כל אחד ואחד? **תלמוד לומר: "נפשת",** בלשון רבים. **דבר אחר:** מדוע נאמר **"נפשת"** בלשון רבים?