## Steinsaltz on Arakhin Daf 5a

###### Steinsaltz on Arakhin 5a:1
[Steinsaltz on Arakhin 5a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:1)

**"רגלה של** בהמה **זו עולה",** **יכול תהא כולה עולה? תלמוד לומר:** "ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן לה' **כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש"** (ויקרא כז, ט), מה שהוא נותן **ממנו** הריהו **קודש, ולא כולה קודש.**


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:2
[Steinsaltz on Arakhin 5a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:2)

**יכול** יפדה את רגלה ו**תצא לחולין? תלמוד לומר: "יהיה"** — **בהוייתה תהא,** שלא ניתן לפדות את הרגל מיד המזבח. **הא כיצד** ייעשה בה? **תמכר** הבהמה **לצורכי עולות,** לאנשים שחייבים קרבן עולה, כדי שיקריבוה, **ודמיה חולין, חוץ מדמי אותו אבר שבה,** שאינו יכול לפדותו, אלו **דברי ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:3
[Steinsaltz on Arakhin 5a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:3)

**ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון אומרים: מנין לאומר "רגלה של זו עולה", שכולה עולה? תלמוד לומר: "כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש",** ומה שנאמר "יהיה" בא **לרבות את כולה.** הרי שבקדשי מזבח, אם הקדיש איבר אחד — פושטת הקדושה בכולה.


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:4
[Steinsaltz on Arakhin 5a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:4)

**ואפילו למאן דאמר** [לדעת מי שאומר, ר' מאיר] שאם אמר "רגלה של זו עולה" **אין כולה עולה, הני מילי דאקדיש** [דברים אלו אמורים כשהקדיש] **דבר שאין הנשמה תלויה בו,** כגון רגלה, **אבל** כשהקדיש **דבר שהנשמה תלויה בו,** כגון ראשה — **קדשה כולה.** ולדברי רבא, שהברייתא בענין מקדיש ראש עבד ופרה מדברת בקדשי מזבח, מדוע כשהקדיש ראש פרה לא קדשה כולה?


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:5
[Steinsaltz on Arakhin 5a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:5)

**אלא,** ענה רבא לאביי: **לא קשיא** [אין זה קשה], אף שבשני המקרים מדובר בקדשי מזבח, **הא** [ברייתא זו], שעולה ממנה שאם מקדיש ראש בהמה קדשה כולה — עוסקת **בקדושת הגוף,** שמקדיש את הראש עצמו למזבח, **הא** [ברייתא זו], שהמקדיש ראש פרה לא קדשה כולה — עוסקת **בקדושת דמים,** וכגון שאמר: "דמי ראש פרה זו עלי לקרבן".


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:6
[Steinsaltz on Arakhin 5a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:6)

אמר לו אביי לרבא: **והא מר** [והרי אדוני] **הוא** ש**אמר: מקדיש זכר** (איל) **לדמיו,** כלומר, לדמי עולה — **קדוש קדושת הגוף,** וקרב בעצמו, למרות שהקדישו לדמיו, שכיון שהוא ראוי להקרבה אינו יוצא מידי המזבח. ואם כן, גם אם מקדיש ראש פרה לדמיו — יקדש לגופו, שהרי הפרה ראויה להקרבה, ותתפשט הקדושה בכולה, ומדוע נאמר בברייתא שאין להקדש אלא ראשה?


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:7
[Steinsaltz on Arakhin 5a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:7)

השיב רבא לאביי: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [דין זה], שקדושת הגוף חלה על הבהמה למרות שהקדישה לדמיה, הוא במקרה **דאקדיש** [שהקדיש] את הבהמה **כולה** לדמי קרבן, ומתוך שנתקדשה כולה לדמיה, חלה עליה קדושת הגוף. אבל **הא** [ברייתא זו, של המקדיש ראש פרה], עוסקת במקרה **דאקדיש חד אבר** [שהקדיש רק איבר אחד], ואין אומרים שמתוך שקדש איבר אחד לדמיו — תחול קדושת הגוף על הבהמה כולה.


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:8
[Steinsaltz on Arakhin 5a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:8)

אמר אביי לרבא: **חד אבר נמי איבעויי איבעיא לן** [והרי איבר אחד גם כן נשאל לנו], **דבעי** [ששאל] **רבה: הקדיש אבר לדמיו, מהו?** האם חלה קדושת הגוף על כל הבהמה? ואם כדבריך, שהברייתא מדברת במקדיש איבר לדמיו, מדוע לא פשט רבה משם שאינו קדוש ליקרב כולו?


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:9
[Steinsaltz on Arakhin 5a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:9)

השיב רבא לאביי: **כי איבעי לן** [כאשר נשאלה לנו] שאלה זו, היה זה **ב**מקדיש איבר של בעל חיים **תם,** שגופו ראוי ליקרב על המזבח, ובזה יש לומר שמתוך שחלה עליו קדושת דמים למזבח — כל גופו קדוש להקרבה. אבל **הכא** [כאן, בברייתא] מדובר **ב**מקדיש ראש של **בעל מום,** שאינו ראוי ליקרב, **דומיא** [בדומה] ל**חמור,** שהושווה אליו דינה של הפרה. והואיל והקדיש דמיו של דבר שאינו ראוי להקרבה — אין לומר שתחול עליו קדושת דמים.


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:10
[Steinsaltz on Arakhin 5a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:10)

שאל אביי: והרי דינו של **בעל מום** שאינו ראוי ליקרב **נמי איבעויי איבעיא לן** [גם כן נשאל לנו], **דבעי** [ששאל] **רבה,** מי שאמר: "הרי עלי **דמי ראשי לגבי מזבח", מהו?** האם יביא קרבן מדמי כולו? והרי אדם ודאי אינו עומד להקרבה, ולא פשט רבה את שאלתו מן הברייתא! השיב רבא לאביי: **כי אבעיא לן** [כאשר נשאלה לנו שאלה זו] היה זה **מקמי דאשמעה להא מתניתא** [לפני ששמע רבה את הברייתא הזו], **השתא דשמעה הא מתניתא לא מיבעיא לן** [עכשיו ששמע את הברייתא הזו לא נשאלה לנו], ואינו מביא בדמי כולו.


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:11
[Steinsaltz on Arakhin 5a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:11)

א ומביאים את **גופא** [גופה] של שאלת רבה שהוזכרה לעיל. **בעי** [שאל] **רבה: "דמי ראשי לגבי מזבח", מהו?** האם **נידון בכבודו,** והואיל והקדיש איבר שהנשמה תלויה בו התחייב בדמי כולו, **או אינו נידון בכבודו,** ולא הקדיש אלא דמי ראשו?


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:12
[Steinsaltz on Arakhin 5a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:12)

ומסבירים את הספק: מצד אחד, הרי **לא אשכחן** [לא מצאנו] **ב**הקדש **דמים** שאם הקדיש איבר חשוב **אינו נידון בכבודו,** ולכן ישלם דמי כולו, **או דלמא** [שמא] נאמר: הרי **לא אשכחן** [לא מצאנו] **לגבי** הקדש ל**מזבח** דין **נידון בכבודו,** ולכן ישלם לפי דמי ראשו? לשאלה זו לא נמצא פתרון, ו**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:13
[Steinsaltz on Arakhin 5a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:13)

ועוד **בעי** [שאל] **רבא:** האומר **"ערכי עלי לגבי מזבח",** ולא לבדק הבית, כסתם ערכין, **מהו?** האם **נידון בהשג יד,** כלומר, אם הוא עני, האם נותן לפי השג ידו ודי בכך, **או אין נידון בהשג יד** וחייב לשלם כשיעשיר?


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:14
[Steinsaltz on Arakhin 5a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:14)

ומסבירים את הספק: מצד אחד, הרי **לא אשכחן** [לא מצאנו] **בערכין** מקרה ש**אין נידון בהשג יד,** ולכן גם כשהעריך למזבח יחול דין זה, **או דלמא** [שמא] נאמר: הרי **לא אשכחן** [לא מצאנו] בנודרים **לגבי מזבח דמיפריק** [שדבר נפדה] **אלא בשויו?** שאלה זו לא נפתרה, ו**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:15
[Steinsaltz on Arakhin 5a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:15)

**בעי** [שאל] **רב אשי** שאלה דומה: **הקדיש שדה אחוזה לגבי מזבח,** ולא כסתם הקדשות, שהם לבדק הבית, **מהו? מי אמרינן** [האם אומרים אנו]: **לא אשכחן** [לא מצאנו] **שדה אחוזה דמיפרקא** [שנפדית] בשוויה, **אלא** לפי הערך הקצוב בתורה: **בית זרע חומר שעורים** (שטח הראוי לזריעת שלושים סאה שעורים) **בחמשים שקל כסף** (ויקרא כז, טז). **או דלמא** [שמא] מצד אחר, הרי **לא אשכחן** [לא מצאנו] דבר הקדוש **לגבי מזבח דמיפריק** [שנפדה] **אלא בשויו** האמיתי? שאלה זו לא נפתרה ו**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:16
[Steinsaltz on Arakhin 5a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:16)

ב משנה תינוק **פחות מבן חדש נידר,** שאם אמר: "דמי תינוק זה עלי" — חייב לתת להקדש את שוויו, כאילו היה נמכר בשוק. **אבל לא נערך,** שאם אמר: "ערכו של תינוק זה עלי" — פטור מלשלם, מפני שלא הוזכר בתורה ערך למי שהוא פחות מבן חודש.


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:17
[Steinsaltz on Arakhin 5a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:17)

ג גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המעריך פחות מבן חדש,** שאמר: "ערכו של פחות מבן חודש עלי" — **ר' מאיר אומר: נותן דמיו, וחכמים אומרים: לא אמר כלום.**


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:18
[Steinsaltz on Arakhin 5a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:18)

ומבררים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חולקים]? **ר' מאיר סבר** [סבור]: **אין אדם מוציא דבריו לבטלה,** ואנו מניחים כי הוא **יודע שאין** דין **ערכין לפחות מבן חדש, ו**לפיכך **גמר** בלבו **ואמר** דבריו **לשם דמים,** כלומר, שנודר להקדש את דמיו; **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **אדם מוציא דבריו לבטלה,** ונתכוון למה שאמר, ולכן הוא פטור.


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:19
[Steinsaltz on Arakhin 5a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:19)

ומעירים: לפי זה, **כמאן אזלא הא** [כשיטת מי הולכת שמועה זו] ש**אמר רב גידל אמר רב: האומר "ערך כלי עלי" נותן דמים** — **כר' מאיר,** הסבור שאין אדם מוציא דבריו לבטלה, וכיון שאין בתורה דין ערך לכלי — גמר בלבו להתחייב בדמיו. ותמהים: **פשיטא** [פשוט הדבר] ששמועה זו **כר' מאיר אתיא** [באה, הולכת], ולא הוצרך הדבר להיאמר!


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:20
[Steinsaltz on Arakhin 5a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:20)

ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] ששמועה זו **אפילו כרבנן** [כשיטת חכמים], הפוטרת את המעריך פחות מבן חודש, שיש לומר: **התם הוא דטעי** [שם הוא שהם פוטרים, מפני שהוא טועה], **סבר** [סבור הוא]: **כי היכי דאיכא** [כשם שיש] **ערכין לבן חודש** — **איכא נמי** [יש גם כ8ן] ערך **לפחות מבן חודש,** ונדר של טעות אינו נדר.


###### Steinsaltz on Arakhin 5a:21
[Steinsaltz on Arakhin 5a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/5a:21)

**אבל הכא** [כאן] במעריך כלי **דליכא למיטעי** [שאין מקום לטעות], היה מקום לומר: **ודאי אדם יודע שאין ערך לכלי, וגמר** בלבו **ואמר** דבריו **לשם דמים,** על כן **קמשמע לן** [משמיע לנו] שלא נאמרו דברי רב אלא לשיטת ר' מאיר, אבל חכמים סבורים כי באופן עקרוני אנו מניחים שאדם הנודר מוציא דבריו לבטלה, ופטור לגמרי.