## Steinsaltz on Arakhin Daf 6b

###### Steinsaltz on Arakhin 6b:1
[Steinsaltz on Arakhin 6b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:1)

ושואלים: **איני** [האמנם]? **והא** [והרי] **ר' ינאי,** שהיה גבאי צדקה, **יזיף ופרע** [היה לווה ממעות צדקה שבאו לידו ופורע]! ומשיבים: **שאני** [שונה דינו של] **ר' ינאי, דניחא להו** [שנוח להם] **לעניים** בכך, מפני **דכמה דמשהי מעשי ומייתי להו** [שככל שהיה משהה את קופת הצדקה בלא מעות, כך היה כופה את הציבור ומביא להם] מעות נוספות.


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:2
[Steinsaltz on Arakhin 6b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:2)

ועוד בעניינים אלו **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת** — **אסור לשנותה,** להשתמש בה לצורך דבר אחר. **סבר** [סבור היה] **ר' חייא בר אבא למימר** [לומר]: **לא שנא** [לא שונה הדין] **לדבר הרשות ולא שנא** [ולא שונה הדין] **לדבר מצוה,** אסור לשנותה. **אמר ליה** [לו] **רב אמי, הכי** [כך] **אמר ר' יוחנן: לא שנו** שאסור לשנותה, **אלא לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה** — **מותר לשנותה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:3
[Steinsaltz on Arakhin 6b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:3)

ודין זה נלמד **מ**מה ש**אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: גוי שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת, עד שלא נשתקע** (נשתכח) **שם בעליה,** שאנשים זוכרים שהוא תרם אותה — **אסור לשנותה, משנשתקע שם בעליה** — **מותר לשנותה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:4
[Steinsaltz on Arakhin 6b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:4)

ויש לברר: **למאי** [למה נאסר לשנותה] קודם שנשתקע שם הבעלים? **אילימא** [אם תאמר] **לדבר הרשות, מאי איריא** [מדוע מדובר דווקא] על **גוי? אפילו** אם **ישראל** התנדב מנורה, **נמי** [גם כן] אסור לשנותה לדבר רשות!


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:5
[Steinsaltz on Arakhin 6b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:5)

**אלא** מדובר בשינוי **לדבר מצוה,** שהוא אסור קודם שנשתקע שם הבעלים, רק אם המתנדב הוא גוי, אבל לא ישראל. **וטעמא** [וטעם הדבר], מפני ש**גוי הוא דפעי** [שצועק] היכן המנורה שנדבתי, ומוחה על כך. **אבל ישראל דלא פעי** [שאינו צועק] כשמשנים את נדבתו לצורך מצוה אחרת, **שפיר דמי** [יפה, נכון הדבר].


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:6
[Steinsaltz on Arakhin 6b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:6)

מסופר, **שעזרק טייעא** [סוחר ערבי] **אינדב שרגא לבי כנישתא** [התנדב נר לבית הכנסת] של **רב יהודה, שנייה** [שינה אותו] **רחבא** לדבר אחר, קודם שנשתקע שמו של שעזרק ממנה, **ואיקפד** [והקפיד] **רבא** על שלא המתינו. **איכא דאמרי** [יש שאומרים] להיפך: **שנייה** [שינה אותו] **רבא, ואיקפד** [והקפיד] **רחבא. ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים]: **שנייה חזני דפומבדיתא** [שינו אותה גבאי פומבדיתא], **ואיקפד** [והקפיד] **רחבא ואיקפד** [והקפיד גם] **רבה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:7
[Steinsaltz on Arakhin 6b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:7)

ומסבירים: **מאן דשנייה סבר** [מי ששינה היה סבור] שמותר הדבר, מפני **דלא שכיח** [שעזרק אינו מצוי בעיר], ואין לחשוש לכך שימחה. **ומאן דאיקפד סבר** [ומי שהקפיד היה סבור]: **זמנין דמקרי ואתי** [פעמים קורה שהוא בא לשם] ויש לחשוש לכך.


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:8
[Steinsaltz on Arakhin 6b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:8)

א משנה **הגוסס** (העומד למות) **ו**כן **היוצא ליהרג** לאחר שנגמר דינו בבית הדין — **לא נידר ולא נערך,** שמי שנדר את דמיו או את ערכו — פטור. **ר' חנינא בן עקביא אומר:** אמנם אינו נידר, מפני שאין לו דמים, שלא ניתן למוכרו כעבד. אבל **נערך, מפני שדמיו קצובין** בתורה, לפי גילו. **ר' יוסי אומר:** אדם במצב כזה **נודר** דמיו של פלוני, **ומעריך, ומקדיש** מנכסיו, **ואם הזיק** — **חייב** בתשלומים.


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:9
[Steinsaltz on Arakhin 6b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:9)

ב גמרא שנינו במשנה כי הגוסס והיוצא ליהרג לא נידר ולא נערך. ושואלים: **בשלמא** [נניח] **גוסס לא נידר** — מפני **דלאו בר** [שלא בן] **דמים הוא,** שאין שווי לגוסס, **ולא נערך** — מפני **דלאו בר** [שלא בן] **העמדה והערכה הוא,** ונאמר בתורה: "והעמידו לפני הכהן והעריך" (ויקרא כז, ח), ומי שלא ניתן להעמידו — אין לו דין ערכין. **אלא יוצא ליהרג, בשלמא** [נניח] ש**לא נידר** — מפני **דלאו בר** [שלא בן] **דמים הוא,** שאין לו קונים, **אלא לא נערך, אמאי לא** [מדוע לא]?


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:10
[Steinsaltz on Arakhin 6b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:10)

ומשיבים, **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **מנין** ש**היוצא ליהרג ואמר "ערכי עלי", שלא אמר כלום,** ולא יגבו מנכסיו? **תלמוד לומר: "כל חרם** אשר יחרם מן האדם **לא יפדה** מות יומת" (ויקרא כז, כט), שמי שדינו למות ("אשר יחרם") אינו בכלל פדיון וערכין. **יכול** נאמר כן **אפילו** העריך את הנידון **קודם שנגמר דינו** למיתה? **תלמוד לומר:** "כל אשר יחרם **מן האדם", ולא כל האדם.**


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:11
[Steinsaltz on Arakhin 6b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:11)

ושואלים: **ול**דעת **ר' חנינא בן עקביא** ש**אמר** במשנתנו כי היוצא ליהרג **נערך מפני שדמיו קצובין, האי** [מקרא זה] **"כל חרם" מאי עביד ליה** [מה הוא עושה עמו]?


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:12
[Steinsaltz on Arakhin 6b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:12)

ומשיבים: הוא דורש אותו **לכדתניא** [לכמו ששנויה ברייתא], **ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: לפי שמצינו למומתים בידי שמים שנותנין ממון ומתכפר להם, שנאמר** בדין בעליו של שור מועד שהמית אדם: "השור יסקל וגם בעליו יומת. **אם כפר יושת עליו** ונתן פדיון נפשו" (שמות כא, כט—ל), **יכול אף** חייב מיתה **בידי אדם** דינו **כן,** שיתן ממון ויתכפר לו? **תלמוד לומר: "כל חרם** אשר יחרם מן האדם **לא יפדה".**


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:13
[Steinsaltz on Arakhin 6b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:13)

**אין לי אלא** ב**מיתות** על עבירות **חמורות,** אותן **שלא ניתנה שגגתן לכפרה,** שאם עשאן בשוגג אין לו כפרה בקרבן או בגלות, כגון מגדף ומקלל אביו, ויש לומר שמטעם זה גם אינם מתכפרים בממון אם עשו במזיד, אבל ב**מיתות קלות,** אותן **שניתנה שגגתן לכפרה,** כגון מחלל שבת בשוגג שמביא חטאת, או רוצח בשוגג שגולה, **מנין** שלא יתכפר בהם המזיד בממון? **תלמוד לומר: "כל חרם",** והמילה "כל" מרבה אף אותם.


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:14
[Steinsaltz on Arakhin 6b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:14)

ג בענין היוצא ליהרג נאמר במשנתנו, **ר' יוסי אומר: נודר ומעריך** (את האחרים) ומקדיש, ואם הזיק באותה שעה — חייב בתשלומים. ושואלים: **ותנא קמא מי קאמר דלא** [והתנא הראשון האם הוא אומר שאינו נודר ומעריך]? והרי רק אמר שאינו נידר ונערך!


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:15
[Steinsaltz on Arakhin 6b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:15)

**אלא, ב**כך שהוא **נודר ומעריך ומקדיש** — **כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים], וגם התנא הראשון סבור כן. **כי פליגי** [כאשר הם חלוקים] — הרי זה **באם הזיק** באותה שעה, **תנא קמא סבר** [התנא הראשון סבור]: **אם הזיק** — **אינו חייב בתשלומין, ור' יוסי סבר** [סבור]: **אם הזיק** — **חייב בתשלומין.**


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:16
[Steinsaltz on Arakhin 6b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:16)

ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים]? והלא התורה חייבה כל מי שהזיק לשלם! **אמר רב יוסף:** באפשרות לגבות את התשלומים מיורשיו, ובשאלה האם **במלוה על פה** (חוב שאינו כתוב בשטר) **גובה** בעל החוב **מן** נכסי החייב שביד **היורשין קמיפלגי** [חלוקים הם], **תנא קמא סבר** [התנא הראשון סבור]: **מלוה על פה אינו גובה מן היורשין, ור' יוסי סבר** [סבור]: **מלוה על פה גובה מן היורשין.**


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:17
[Steinsaltz on Arakhin 6b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:17)

**רבא אמר: דכולי עלמא** [לדעת הכל] **מלוה על פה אינו גובה מן היורשין, והכא** [וכאן], **במלוה** ה**כתובה בתורה** (כגון חובת המזיק לשלם) האם היא נחשבת כמילוה שבשטר **קמיפלגי** [הם חלוקים], **תנא קמא סבר** [התנא הראשון סבור]: **מלוה כתובה בתורה** — **לאו** [לא] **ככתובה בשטר דמיא** [נחשבת], ולכן לא יגבו מהנכסים שהוריש המזיק, **ור' יוסי סבר** [סבור]: **ככתובה בשטר דמיא** [נחשבת], ולכן יגבו מהנכסים שהוריש המזיק.


###### Steinsaltz on Arakhin 6b:18
[Steinsaltz on Arakhin 6b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/6b:18)

**ואיכא דמתני לה אהא** [ויש ששונים את מחלוקת רב יוסף ורבא על ברייתא זו]: **היוצא ליהרג,** שנגמר דינו למיתה, **הוא שחבל באחרים** — **חייב, אחרים שחבלו בו** — **פטורין,** כאילו חבלו באדם מת. **ר' שמעון בן אלעזר אומר: אף הוא אם חבל באחרים** — **פטור,** מפני **שלא ניתן לחזרת עמידת בית דין,** כלומר, לא ניתן לחזור ולהעמידו לדין לאחר שנגמר דינו למיתה, מפני שצריך להמיתו מיד.