## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 12b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/12b:1)

ויש לשאול עוד, דין **פרצופות למה לי** להזכיר בברייתא? שאם להשמיענו משום ענין סכנת נפשות — כבר למדנו דבר זה במעיין! ומשיבים: דבר זה לא נכתב לגופו, אלא **משום דקבעי למיתני** [שרצה לשנות]: **כיוצא בו לא יניח פיו על גבי הסילון** (צינור) **וישתה, מפני הסכנה.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/12b:2)

ומסבירים: **מאי** [מהי] **סכנה** זו? סכנת בליעת **עלוקה** המצויה במים. וכן **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים, לא בפיו ולא בידו אחת, ואם שתה** — **דמו בראשו, מפני הסכנה. מאי** [מהי] **סכנה** זו? **סכנת עלוקה.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/12b:3)

**מסייע ליה** [לו] דבר זה **לר' חנינא,** ש**אמר ר' חנינא: הבולע נימא** (עלוקה) **של מים** — **מותר** לחלל עליו את השבת מפני הסכנה ו**להחם** (לחמם) **לו חמין בשבת** כדי להמית את העלוקה בשתיית החמין. **ומעשה באחד שבלע נימא של מים, והתיר ר' נחמיה להחם לו חמין בשבת.** ושואלים: **אדהכי והכי** [בינתיים] עד שמביאים לו את החמין, מה יעשה? **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: ליגמע חלא** [שיגמע חומץ].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/12b:4)

**אמר רב אידי בר אבין: האי מאן דבלע זיבורא** [מי שבולע צרעה] — **מחייא לא חיי** [לחיות לא יחיה], שהעקיצה תגרום למותו, אלא **מיהו לשקיה רביעתא דחלא שמגז** [מכל מקום שישקו אותו רביעית של חומץ חריף], **אפשר דחיי פורתא** [שיחיה מעט] **עד דמפקיד אביתיה** [שיצווה לביתו, למשפחתו] כל מה שהוא רוצה לומר בטרם ימות.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/12b:5)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **לא ישתה אדם מים בלילה, ואם שתה** — **דמו בראשו,** הוא אחראי למותו, והוא **מפני הסכנה.** ומסבירים: **מאי** [מהי] ה**סכנה** שיש בדבר? **סכנת שברירי** שהוא רוח רעה השורה על המים. ומוסיפים: **ואם** הוא **צחי, מאי תקנתיה** [צמא, מה תקנתו לעשות]? **אי איכא אחרינא בהדיה** [אם יש אדם אחר איתו], **ליתרייה ולימא ליה** [שיעיר אותו ויאמר לו]: **"צחינא מיא"** [צמא אני למים]. **ואי** [ואם] **לא** אם אין אחר איתו, **נקרקש בנכתמא אחצבא** [שיקיש במכסה על הכד], **ונימא איהו לנפשיה** [ושיאמר הוא לעצמו] לחש זה: **"פלניא בר פלניתא** [פלוני בן פלונית], **אמרה לך אימך אזדהר** [היזהר] **משברירי ברירי רירי ירי רי בכסי חיורי** [בכוסות לבנות]", שזהו הלחש לרוח רעה זו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/12b:6)

א משנה **עיר שיש בה עבודה זרה, והיו בה חנויות מעוטרות** לשם עבודה זרה, **ושאינן מעוטרות, זה היה מעשה בבית שאן, ואמרו חכמים: המעוטרות** — **אסורות** בקנייה מהן, משום שהן עשויות לעבודה זרה זו, **ושאינן מעוטרות** — **מותרות.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 12b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/12b:7)

ב גמרא **אמר ר' שמעון בן לקיש: לא שנו** שאסורות **אלא** חנויות שהן **מעוטרות בוורד והדס, דקא מתהני מריחא** [שהוא נהנה מן הריח], שפרחים אלה הרי הם תקרובת לעבודה זרה, **אבל** אם היו **מעוטרות בפירות** — **מותרות** בקנייה מהן, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"לא ידבק בידך מאומה מן החרם"** (דברים יג, יח), **נהנה הוא** ש**אסור** כלומר, אסור לו ליהנות, כדי שלא ידבק בו משהו מן העבודה הזרה,