## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 14b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/14b:1)

הרי **לא** על **סתמן צריכא למימר דמזבנינן** [צריך לומר שמוכרים אנו], להם, **ולא** על **פירושן צריכא למימר דלא מזבנינן** [צריך לומר שאין אנו מוכרים], שדברים אלה ברורים מעצמם! **אלא** יש להסביר: **סתמן** פירושו **דקאמר** [שהוא אומר] שרצונו לקנות **חיטי** [חיטים], **פירושן** — **דקאמר חוורתא** [שהוא אומר שרצונו בחיטים לבנות] שהן משמשות לעבודה זרה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/14b:2)

ומכאן נדייק: **מכלל** ש**תרנגול** שאמרו במשנה שלא למכור — **אפילו סתמן נמי** [גם כן] כשלא פירש לבן, **לא** ימכור להם, שלא כדברי ר' זירא! ובתשובה לכך **אמרי** [אומרים]: **לעולם סתמן** פירושו **דקאמר חיטי חוורתא** [שאומר הגוי שרצונו בחיטים לבנות], **פירושן** — **דקאמר** [שהוא אומר] שצריך אותן **לעבודה זרה;**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/14b:3)

**ופירושן אצטריכא ליה** [הוצרך לו לומר], ומדוע? שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **האי גברא** [אדם זה] באמת **לאו** [לא] **לעבודה זרה קא בעי** [הוא צריך] את החיטים, שהרי אין דרכם בכך, **אלא מיבק הוא דאביק** [אדוק הוא] **בעבודה זרה,** **וסבר** [והוא סבור]: **כי היכי דההוא גברא אביק ביה כולי עלמא נמי אביקו** [כמו שאותו אדם, הוא עצמו, דבוק בה, כולם גם כן דבוקים בה], ולכן הוא אומר בלבו: **אימא הכי כי היכי דליתבו לי** [אומר כך, שרצוני לעבודה זרה, כדי שיתנו לי], אף שבאמת אין הם לעבודה זרה, ויהיה מותר, **קא משמע לן** [משמיע לנו] שכיון שפירש לעבודה זרה — אסור, שיש לחשוש שלכך באמת הוא מתכוון.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/14b:4)

**בעי** [שאל] **רב אשי:** אם אומר הגוי ושואל בין המוכרים: **"תרנגול לבן קטוע למי** יש למכור", **מהו למכור לו תרנגול לבן שלם?** וצדדי השאלה, **מי אמרינן** [האם אנו אומרים]: **מדקאמר** [מכיון שהוא אומר] **קטוע,** סימן ש**לאו** [לא] **לעבודה זרה קבעי** [הוא צריך] אותו, שהרי אינם מקריבים קרבן חסר אבר, ויהיה מותר למכור לו, **או דלמא איערומי קא מערים** [שמא מערים הוא] שהוא יודע שלא ימכרו לו שלם אם יבקש זאת, והוא סבור שהואיל וקטוע אינו מצוי, יקבל מהם שלם, ואסור למכור לו?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/14b:5)

וממשיך רב אשי: **אם תימצי** (תמצא) **לומר האי איערומי הוא דקא מערים** [במקרה שכ זה מערים הוא], ואסור הדבר, יש לשאול: אם שאל **"תרנגול לבן למי, תרנגול לבן למי", ויהבו ליה** [ונתנו לו] תרנגול **שחור ושקל** [ולקח], **ויהבו ליה** [ונתנו לו] תרנגול **אדום ושקל** [ולקח], **מהו למכור לו לבן** גם כן? וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אנו אומרים]: **כיון דיהבו** [שנתנו] לו **שחור ושקל** [ולקח], **אדום ושקל** [ולקח], **לאו** [לא] **לעבודה זרה קא בעי** [הוא צריך], **או דלמא איערומי קא מערים** [שמא מערים הוא]? שאלה זו לא נפתרה, ונשארה ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/14b:6)

א שנינו במשנה **ר' מאיר אומר: אף דקל** טב וחצב אין מוכרים לגוים. **אמר ליה** [לו] **רב חסדא לאבימי: גמירי** [למודים אנו] במסורת, שמסכת **עבודה זרה** של **אברהם אבינו ארבע מאה פירקי הויין** [ארבע מאות פרקים היו בה], **ואנן חמשה תנן** [ואילו אנו חמישה פרקים בלבד אנו שונים בה], **ו**בכל זאת **לא ידעינן מאי קאמרינן** [אין אנו יודעים מה אנו אומרים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/14b:7)

ושאל אותו: **ומאי קשיא** [ומה קשה], מה אינך מבין במשנתנו? אמר לו: **דקתני** [ששנינו], **ר' מאיר אומר: אף דקל טב, חצב ונקלס אסור למכור לגוים.** ונדייק: **דקל טב** [טוב] **הוא דלא מזבנינן** [שאין אנו מוכרים], **הא דקל ביש מזבנינן** [אבל דקל רע מוכרים אנו]. **והתנן** [והרי שנינו במשנה] להלן: **אין מוכרין להם במחובר לקרקע** כל דבר! **אמר ליה** [לו]: **מאי** [מה] פירוש **"דקל טב** [טוב] **"? פירות** של **דקל טב** [טוב] שהם תלושים. **וכן אמר רב הונא: פירות דקל טב** [טוב].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/14b:8)

שנינו במשנה: **"חצב",** ומסבירים שהוא **קשבא** [מין תמרים]. ובפירוש **"נקלס"** מסופר, **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל **אמר** בשם **ר' חמא בר יוסף: קורייטי. אמר ליה** [לו] **אביי 
 
 לרב דימי: תנן** [שנינו במשנה] **"נקלס" ולא ידעינן** [ואין אנו יודעים] **מהו, ואת אמרת** [ואתה אומר] **קורייטי, ולא ידעינן** [ואין אנו יודעים] מהו, אם כן **מאי אהנית לן** [מה הועלת לנו], אם גם את הפירוש איננו יודעים? **אמר ליה** [להם]: **אהנאי לכו** [אני הועלתי לכם], **דכי אזלת התם** [שכאשר תלך לשם] לארץ ישראל **אמרת להו** [אומר אתה להם] **"נקלס"** — **ולא ידעי** [ואינם יודעים], **אמרת להו** [אומר אתה להם] **"קורייטי"** — **וידעי, וקא מחוו לך** [ויודעים, ומראים לך מהו].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/14b:9)

ב משנה **מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים** — **מוכרין, מקום שנהגו שלא למכור** — **אין מוכרין. ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה,** שנמצא עובד בה בשבת, וישראל מצווה על שביתת בהמתו. ואף לא **עגלים וסייחים,** בין **שלמין ו**בין **שבורין** שאינם יכולים לעשות מלאכה. **ר' יהודה מתיר בשבורה, ובן בתירא מתיר בסוס.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/14b:10)

ג גמרא מדברי המשנה שבמקום שנהגו שלא למכור בהמה דקה אין מוכרים, מדייקים: **למימרא** [לומר] מכאן **דאיסורא ליכא** [שאיסור אין בכך], אלא רק **מנהגא** **הוא דאיכא** [מנהג הוא שיש], **היכא דנהיג** [במקום שנוהגים] **איסור** — **נהוג** [נוהגים], **היכא דנהיג** [במקום שנוהגים] **היתר** — **נהוג** [נוהגים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 14b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/14b:11)

**ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו כאיסור, ולא כמנהג: **אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים, מפני שחשודין על הרביעה,** וכיוון שהדבר אסור להם הרי זה בכלל הציווי "לפני עיור לא תתן מכשול". **אמר רב:** הלכה זו של העמדת בהמה בפונדקאות תלויה בהלכה שבמשנתנו, **מקום שהתירו למכור** לגוים, הרי זה משום שבאותו מקום אינם חשודים על רביעת בהמה דקה, ובמקום כזה גם **התירו לייחד** עימם בהמה דקה בפונדקאות. וכן לצד האחר, **מקום שאסרו לייחד** בפונדקאות **אסרו** גם **למכור.**