## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 15a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/15a:1)

**ור' אלעזר אומר: אף במקום שאסרו לייחד, מותר למכור. מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? שאם ימכור לו שוב אין חשש לרביעה, לפי ש**גוי חס על בהמתו שלא תעקר** (תיעשה עקרה) מחמת הרביעה, ולכן אין הוא רובע את בהמתו שלו. אבל ליחד אסור, לפי שחשודים הם לרבוע בהמות של ישראל. ומעירים: **ואף רב הדר ביה** [חזר בו] מדבריו, ש**אמר רב תחליפא אמר רב שילא בר אבימי משמיה** [משמו] של **רב: גוי חס על בהמתו שלא תעקר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/15a:2)

א שנינו במשנה: **ובכל מקום אין מוכרין בהמה גסה כו'.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **נהי** [אם אמנם] ש**לרביעה לא חיישינן** [אין אנו חוששים], ואולם **מעביד ביה מלאכה חיישינן** [לעשיית מלאכה בה בשבת אנו חוששים]. ושואלים: מדוע נחשוש לכך?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/15a:3)

**וניעביד** [ושיעשה] בה מלאכה, **כיון דזבנה קנייה** [שקנאה הגוי קנה אותה לעצמו] לכל דבר, ומותר לו לעבוד בה בשבת! ומשיבים: נאסרה מכירה **גזירה משום שאלה** שמא יבוא להשאיל את הבהמה, או **משום שכירות,** ואז יעשה בה מלאכה בזמן שהיא שייכת לישראל.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/15a:4)

ומקשים שוב: הרי גם **שאלה קנייה** [קונה אותה] לשואל, **ו**גם **אגרא קנייה** [שכירות קונה אותה] לשוכר, אמנם לא לצמיתות אבל לשעתה, ובאותה שעה אינה שלו אלא של הגוי, ומדוע לא יעבוד בה?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/15a:5)

**אלא אמר רמי בריה** [בנו] של **ר' ייבא:** האיסור למכור הוא **גזירה** **משום נסיוני** [נסיונות] שעושים לפני מכירת הבהמה, **דזמנין דזבנה לה ניהליה** [שפעמים שהוא מוכר אותה לו] **סמוך לשקיעת החמה דמעלי שבתא** [של ערב שבת], **ואמר ליה** [ואומר לו]: **תא נסייה ניהליה** [בוא נסה אותה], **ושמעה ליה לקליה ואזלא מחמתיה** [והבהמה שומעת את קולו של בעליה היהודי והולכת בגללו], **וניחא ליה דתיזל** [ונוח לו שתלך], שהרי הוא רוצה שיראה הגוי שהיא מסוגלת לעבודה, **והוה ליה** [ונמצא] **מחמר אחר בהמתו בשבת, והמחמר אחר בהמתו בשבת** — **חייב חטאת.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/15a:6)

על מה שהנחנו ששכירות קונה, **מתקיף לה** [מקשה עליה] **רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי: ושכירות מי קניא** [האם היא קונה]? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **אף במקום שאמרו** שמותר **להשכיר** דירה לגוי — **לא לבית דירה אמרו, מפני ש**הגוי **מכניס לתוכו עבודה זרה. ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר ש**שכירות קניא** [קונה], **האי כי קא מעייל** [גוי זה כאשר הוא מכניס] — **לביתיה קא מעייל** [לביתו הוא מכניס] ומה איכפת ליהודי בעל הדירה?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/15a:7)

ומשיבים: **שאני** [שונה] **עבודה זרה דחמירא** [שהיא חמורה] ביותר, ומחמירים בה אף בדבר שאינו שייך לו בשלימות, **דכתיב** [שנאמר]: **"ולא תביא תועבה אל ביתך"** (דברים ז, כו), ובית זה עדיין שמו של היהודי עליו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/15a:8)

וכן **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב יצחק בריה** [בנו] של **רב משרשיא: ושכירות מי קניא** [האם היא קונה]? **והא תנן** [והרי שנינו במשנה]: **ישראל ששכר פרה מכהן** — **יאכילנה כרשיני** (מין ירק) **תרומה,** לפי שהיא בהמת כהן ומותר להאכילה תרומה, **ו**להיפך, **כהן ששכר פרה מישראל, אף על פי ש**לפי ההסכם **מזונותיה עליו**, שהכהן השוכר הוא החייב במזונותיה — מכל מקום **לא יאכילנה כרשיני תרומה** לפי שהיא פרת ישראל.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/15a:9)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר ש**שכירות קניא** [קונה], **אמאי** [מדוע] **לא יאכילנה** הכהן כרשיני תרומה? הלוא **פרה דידיה** [שלו] **היא** לפי שעה! **אלא שמע מינה** [למד מכאן] ש**שכירות לא קניא** [אינה קונה]. ומעירים: **והשתא דאמרת** [ועכשיו שאתה אומר] **שכירות לא קניא** [אינה קונה] ואינה מפקעת את הדבר מרשות בעליו, אם כן אפשר לפרש כמו שפירשנו מתחילה, שאין מוכרים בהמה גסה לגוי **גזירה משום שכירות, וגזירה משום שאלה, וגזירה משום נסיוני** (נסיונות).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/15a:10)

מסופר, **רב אדא שרא לזבוני חמרא אידא דספסירא** [התיר למכור חמור על ידי ספסר] יהודי, והסביר: **אי** [אם] **משום נסיוני** — **הא לא ידעה לקליה דאזלא מחמתיה** [הרי אינה מכירה את קולו של הספסר שתלך בגללו], **ואי** [ואם] **משום שאלה ושכירות** — **כיון** ש**לא דידיה** [שלו] **היא, לא מושיל ולא מוגר** [אינו משאיל ואינו משכיר אותה], **ועוד** טעם שאינו משאיל או משכיר — **משום** ש**לא ניגלי ביה מומא** [יתגלה בה מום] בתוך זמן השכירות והשאלה, שהרי הוא מעוניין למכור את הבהמה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 15a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/15a:11)

ועוד מסופר, **רב הונא זבין ההיא** [מכר אותה] **פרה לגוי, אמר ליה** [לו] **רב חסדא: מאי טעמא עבד מר הכי** [מה טעם עשה אדוני כך]? **אמר ליה** [לו] רב הונא: **אימור** [אמור] ש**לשחיטה זבנה** [קנה אותה] ולא כדי לעשות בה מלאכה.