## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 16a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:1)

**אי** [אם] **אפשר** היה שלא למכור להם בלי שתיגרם איבה, **הכי נמי** [כך גם כן] היה אסור הדבר, אבל אי אפשר בלא כן. מה שאין כן בתריסים, שניתן להימנע ממכירתם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:2)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים]: **תריסין היינו טעמא** [זהו הטעם] ש**לא** מוכרים להם, **דכי שלים זינייהו, קטלי בגוייהו** [שכאשר נגמר הנשק שלהם, הם הורגים בהם, בתריסים]. **ו**לפי זה, טעמם של **יש אומרים** שבברייתא ש**מוכרים להם תריסין,** היא שאין לחשוש לכך, משום **דכי שלים זינייהו, מערק ערקי** [שכאשר נגמר הנשק שלהם, הם בורחים], ואין הם משתמשים בתריסים להריגה. **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הלכה כיש אומרים** שמוכרים להם תריסים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:3)

**אמר רב אדא בר אהבה: אין מוכרין להן עששיות** (גושים, מטילים) **של ברזל, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **משום דחלשי מינייהו** [שהם יוצרים מהם] **כלי זיין.** ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **אפילו מרי וחציני נמי** [מעדרים וכשילים גם כן] לא נמכור להם, שהרי הם יכולים לחשל מהם כלי נשק! **אמר רב זביד:** מדובר **בפרזלא הינדואה** [בברזל הודי] שהוא מובחר ומשתמשים בו לכלי זיין. ומעירים: **והאידנא, דקא מזבנינן** [ובימינו, שאנו מוכרים] כל כלי נשק, **אמר רב אשי:** הרי זה **לפרסאי דמגנו עילוון** [לפרסים שמגינים עלינו].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:4)

א שנינו במשנה: **עגלים וסייחים** אין מוכרים להם. **תניא** [שנויה ברייתא]: **ר' יהודה מתיר ב**בהמה **שבורה** למוכרה, **מפני שאינה יכולה להתרפאות ולחיות. אמרו לו: והלא מרביעין עליה ויולדת,** ומסבירה הגמרא: **וכיון** ש**מרביעין עליה ויולדת אתו לשהויה** [יבואו להשהות אותה אצלם] וישראל הרואה אותה ברשותם לא יבחין, ויהא סבור שמותר למכור להם בהמה גסה! **אמר להן** ר' יהודה: **לכשתלד** בהמה כזו אחשוש לדבר, שאיני חושש לכך. ומעירים: **אלמא** [מכאן] שהוא סבור ששבורה **לא מקבלת זכר,** שאין היא נרבעת ויולדת.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:5)

ועוד שנינו במשנה: **בן בתירא מתיר בסוס** למוכרו לגוי. **תניא** [שנויה ברייתא]: **בן בתירא מתיר בסוס, מפני שהוא** הגוי **עושה בו** בשבת **מלאכה שאין חייבין עליה חטאת,** כלומר, משום שרכיבה אינה מלאכה שיש עליה איסור מן התורה, ואין מקום לגזור משום חשש זה. **ורבי אוסר** למכור סוס **מפני שני דברים, אחד משום תורת כלי זיין,** שבדרך כלל משתמשים בסוסים במלחמה, **ואחד משום תורת בהמה גסה.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:6)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] לענין **תורת כלי זיין איכא** [יש] **דקטיל בסחופיה** [שהסוס הורג במכתו], שמלמדים את הסוס עצמו להרוג. **אלא תורת בהמה גסה מאי** [מה] **היא,** מה עניינו? הרי אמרנו שלא נועד אלא לרכיבה! **אמר** **ר' יוחנן: לכשיזקין** הסוס ושוב אינו ראוי למלחמה **מטחינו** (טוחן בו) **ברחיים,** ונמצא עושה בו מלאכה של ממש **בשבת. אמר ר' יוחנן: הלכה כבן בתירא** שמותר למכור סוס.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:7)

**איבעיא להו** [נשאלה להם לתלמידים]: **שור של פטם** שמפטמים אותו לצורך שחיטה, **מהו,** מה דינו לעניין מכירה? ומעירים: **תיבעי** [תישאל] השאלה **ל**פי שיטת **ר' יהודה, תיבעי לרבנן** [תישאל לדעת חכמים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:8)

**תיבעי** [תישאל] **ל**דעת **ר' יהודה: עד כאן לא קא שרי** [התיר] **ר' יהודה אלא בשבורה, דלא אתי** [שלא תבוא] אף בעתיד **לכלל מלאכה, אבל האי** [זה] שור של פטם, **דכי משהי ליה** [שכאשר ישהו אותו ולא יפטמו אותו] **אתי** [יבוא] **לכלל מלאכה** — **אסור** למוכרו,


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:9)

**או דלמא** [שמא] יש לומר ההפך: **אפילו ל**שיטת **רבנן** [חכמים], **לא קא אסרי התם** [אין הם אוסרים שם] למכור בהמה שבורה **אלא** בדבר **דסתמיה לאו** [שסתמו לא] **לשחיטה קאי** [עומד] אלא למלאכה, **אבל האי** [זה] שור של פטם, **דסתמיה** [שסתמו] **לשחיטה קאי** [עומד] ולא לעבוד בו, **אפילו רבנן שרו** [חכמים מתירים]?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:10)

ומציעים תשובה: **תא שמע** [בוא ושמע], ש**אמר רב יהודה אמר שמואל:** אנשיו **של בית רבי היו מקריבין** צריכים היו להביא מתנה לשלטון **שור של פטם ביום אידם** של הגוים, **חסר** [חיסרו] משלהם **ארבע ריבבן** [רבבות] של דינרים כשוחד, כדי להביא לכך **שאין מקריבין אותו היום** ביום האיד, **אלא למחר,** וכן **חסר** [חיסרו] משלהם והוציאו עוד **ארבע ריבבן** [רבבות] **שאין מקריבין אותו** להם **חי אלא שחוט,** חזרו ו**חסר** [חיסרו] עוד **ארבע ריבבן** [רבבות] **שאין מקריבין אותו כל עיקר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:11)

ויש לשאול: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר] שנתנו שוחד כדי שלא יצטרכו לתיתו? **לאו** [האם לא] **משום** שמכירת פטם לגוי אסורה **דלמא אתי לשהויי** [שמא יבואו להשהות אותו] ויבוא לכלל מלאכה? ודוחים: **וליטעמיך** [ולשיטתך] שכך אתה מסביר, אם כן מה שהוציאו כסף מתחילה **שאין מקריבין אותו היום אלא למחר** — **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? מה הרוויחו בכך? **אלא** טעם הדבר שונה הוא, **רבי מיעקר מילתא בעי** [רצה לעקור את הדבר], את הגזירה הזו, שיהא מוטל עליהם מס זה, **וסבר: יעקר ואתי פורתא פורתא** [ייעקר ויבוא מעט מעט], ולכן בכל פעם שינה במקצת את הגזירה הזו כדי לבטלה לבסוף לגמרי, ונמצא שאין מכאן ראיה לשאלה זו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:12)

ועל עצם שאלת הגמרא שואלים: שור של פטם **וכי משהי ליה, בריא ועביד** [וכאשר משהים אותו, את השור של פטם, הריהו מבריא מתחזק ועושה] **מלאכה? אמר רב אשי, אמר לי** האיש שהיה מומחה לדבר, ששמו היה **זבידא: בר תורא** [בן שור] שפיטמו אותו, **משהינן ליה ועביד על חד תרין** [משהים אותו שירזה והוא עושה מלאכה פי שניים משוורים אחרים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:13)

ב משנה **אין מוכרין להם** לגוים **דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים.** וכן **אין בונין עמהם בסילקי** (אולם עמודים גדול), או **גרדום** (שדנים בו), או **איצטדייא** (אצטדיון) **ובימה, אבל בונין עמהם בימוסיאות** (במות קטנות) **ו**כן **בית מרחצאות.** אם **הגיע** בבית המרחץ **לכיפה שמעמידין בה** הגויים **עבודה זרה** — **אסור לבנות** עמהם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:14)

ג גמרא **אמר רב חנין בר רב חסדא, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר רב חנן בר רבא אמר רב: חיה גסה הרי היא** נידונת **כבהמה דקה ל**ענין **פירכוס** בזמן שחיטה. שאם היתה עומדת למות ושחטוה, הרי אם פירכסה לאחר שחיטתה סימן הוא שעדיין היתה חיה, ומותרת בשחיטתה, אבל אם לא פירכסה — אסורה. **אבל לא** דומה דין חיה גסה לדין בהמה דקה **ל**ענין **מכירה,** אלא דווקא לבהמה גסה, שאסור למוכרה לגוים כלל.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:15)

והוסיף רב חנן בר רבא: אלו דברי רב, **ואני אומר: אף למכירה** דינה כבהמה דקה, ש**מקום שנהגו למכור** — **מוכרין, שלא למכור** — **אין מוכרין.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 16a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/16a:16)

ומקשים על רב, **תנן** [שנינו] במשנתנו: **אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים.** ונדייק מכאן: **טעמא** [הטעם, דווקא] משום **דאית ביה** [שיש בו] **נזק לרבים,** לכך אין מוכרים להם. **הא לית ביה** [אבל חיה גסה אחרת, שאין בה] **נזק לרבים שרי** [מותר]! **אמר רבה בר עולא:** אין מכאן ראיה לדחות דברי רב, שכן לשיטתו מדובר במשנה **בארי שבור,** שאינו ראוי למלאכה,