## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 19a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:1)

**אברהם אבינו, שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה, שרשעים היו, שנאמר** בהם שנועצו ואמרו זה לזה: **"הבה נבנה לנו עיר** ומגדל וראשו בשמים" (בראשית יא, ד), וכיוונו להרע. **"ובדרך חטאים לא עמד"** (תהלים א, א) — **שלא עמד בעמידת סדום, שחטאים היו, שנאמר: "ואנשי סדם רעים וחטאים לה' מאד"** (בראשית יג, יג),


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:2)

**"ובמושב לצים לא ישב"** (תהלים א, א) — **שלא ישב במושב אנשי פלשתים, מפני שלצנים היו,** עוסקים במעשי ליצנות ושחוק, **ש**כן **נאמר** בהם אף בתקופה מאוחרת יותר: **"ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו"** (שופטים טז, כה).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:3)

לאחר שנדרש הפסוק "אשרי האיש" שבתחילת ספר תהלים, מביאים כאן דרשה על פסוק דומה: **"אשרי איש ירא [את] ה'** במצוותיו חפץ מאד" (תהלים קיב, א), ויש לשאול: וכי **אשרי איש ולא אשרי אשה?** מדוע מדגיש הכתוב דווקא איש? **אמר רב עמרם אמר רב: אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש,** כשעודו "איש" — במלוא אונו וכוחו, ולא כשהוא זקן. **ר' יהושע בן לוי אמר: אשרי מי שמתגבר על יצרו** **כאיש** בתוקף ועוז.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:4)

עוד נאמר שם: **"במצותיו חפץ מאד"** — **אמר ר' אלעזר: במצותיו** עצמן, **ולא בשכר מצותיו. והיינו דתנן** [וזהו ששנינו] במשנה במסכת אבות דברי אנטיגנוס איש סוכו, **הוא היה אומר: אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב** (האדון) **על מנת לקבל פרס** (שכר), **אלא היו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:5)

א ושבים לדרוש את הפסוק שעסקנו בו מתחילה: **"כי אם בתורת ה' חפצו"** (תהלים א, ב), **אמר רב: אין אדם לומד תורה אלא ממקום** בתורה **ש**בו **לבו חפץ, שנאמר: "כי אם בתורת ה' חפצו",** בתורה שבה הוא חפץ ללמוד.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:6)

מסופר, **לוי ור' שמעון ברבי** (בנו של רבי) **יתבי קמיה** [היו יושבים לפני] **רבי, וקא פסקי סידרא** [והיו לומדים בסדרי המקרא], **סליק ספרא** [נסתיים הספר] שלמדו, והיו צריכים להתחיל אחר, **לוי אמר: לייתו [לן]** [יביאו לנו] ספר **משלי** ללמוד בו, **ר' שמעון ברבי אמר: לייתו [לן] תילים** [יביאו לנו ספר תהלים], **כפייה ללוי ואייתו תילים** [כפה אותו ר' שמעון את לוי והביאו ספר תהלים]. **כי מטו הכא** [כאשר הגיעו לכאן] לפסוק: **"כי אם בתורת ה' חפצו", פריש** [פירש] **רבי ואמר: אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ. אמר לוי: רבי, נתת לנו** (כלומר: לי) **רשות לעמוד** ולצאת, מתוך דבריך אלו, שהרי אני חפץ ללמוד בספר משלי ולא בספר תהלים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:7)

ועוד בדרשת פסוק זה, **אמר ר' אבדימי בר חמא: כל העוסק בתורה** — **הקדוש ברוך הוא עושה לו** את **חפציו** (רצונו), **שנאמר: "כי אם בתורת ה' חפצו",** מי שעוסק בתורת ה' — ה' עושה לו חפצו. וכדברי רבי לעיל גם **אמר רבא: לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ, שנאמר: "כי אם בתורת ה' חפצו". ו**עוד


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:8)

**אמר רבא** בדרשה על אותו הפסוק: **בתחילה נקראת** התורה **על שמו של הקדוש ברוך הוא ולבסוף** היא **נקראת על שמו** של הלומד בה, **שנאמר** בתחילה: **"בתורת ה' חפצו",** ובהמשך — **"ובתורתו יהגה יומם ולילה",** נמצא שעל ידי שהוגה בה נקראת התורה תורתו של הלומד.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:9)

**ו**עוד **אמר רבא** בדרשת פסוק זה: **לעולם ילמד אדם תורה** ירבה בידיעתה, **ואחר כך יהגה** יעיין ויתעמק בה, **שנאמר** בתחילה: **"בתורת ה'** חפצו", שלומד את התורה כמות שהיא, **והדר** [ואחר כך] נאמר **"ובתורתו יהגה",** יעיין.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:10)

**ו**עוד **אמר רבא** בדרך לימוד התורה: **לעולם ליגריס איניש** [יגרוס אדם], יחזור על משנתו, **ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר** [ואף על פי שהוא שוכח, ואף על פי שאינו יודע מה הוא אומר], **שנאמר** על לימוד התורה: **"גרסה נפשי לתאבה** אל משפטיך בכל עת" (תהלים קיט, כ), **"גרסה" כתיב** [נאמר], **ולא כתיב** [נאמר] **"טחנה",** שאפילו גריסה בלבד (כעין טחינה גסה) גם היא דבר טוב שהנפש רוצה וצריכה לו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:11)

**רבא רמי** [השליך, הראה סתירה] בין מקראות, **כתיב** [נאמר] על התורה שהיא קוראת לו לאדם **"על גפי** מרומי קרת" (משלי ט, ג), **וכתיב** [ונאמר]: **"על כסא** מרומי קרת" (משלי ט, יד)! ומסביר: **בתחלה** לומד התורה הריהו **על גפי** שנמצא כאילו על הכנפיים, בצד, **ולבסוף,** כאשר הוא מתקדם בלימודו, הריהו **על כסא,** במקום מיושב ומכובד.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:12)

ועוד סתירה דומה: **כתיב** [נאמר] על התורה שהיא **"בראש מרומים"** (משלי ח, ב), **וכתיב** [ונאמר] בה שהיא **"עלי דרך"** (משלי ח, ב)! ומסבירים: **בתחלה** לומד אדם **בראש מרומים** במקום נסתר, **ולבסוף** מגיע לכך שהוא אומר את הדברים **עלי דרך** בפרסום.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:13)

**עולא רמי** [השליך, הראה סתירה], בין מקראות, **כתיב** [נאמר] במקום אחד **"שתה מים מבורך"** (משלי ה, טו), **וכתיב** [ונאמר] אחרי כן: **"ונוזלים מתוך בארך"** (משלי ה, טו)! והסביר: **בתחלה שתה מבורך** שבבור יש מים מכונסים ממקום אחר, שתחילה לומד את הקיים והידוע, **ולבסוף "ונוזלים מתוך בארך"** שהתורה תהיה נובעת ממנו, ויחדש בה דברים שלא שמע.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:14)

ועוד בעניין לימוד תורה, **אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא, מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה"** (משלי יג, יא)? **אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות** ("מהבל" כמו "מחבל") שלומד הרבה, ואינו חוזר ואינו זוכר — הרי הוא **מתמעט, ואם קובץ על יד** שלומד מעט מעט, וחוזר כל פעם על מה שלמד — **ירבה** ויתגדל בה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:15)

**אמר רבא: ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה** [יודעים חכמים את הדבר הזה ועוברים עליו]. **אמר רב נחמן בר יצחק: אנא עבידתה** [אני עשיתי זאת] **ו**אכן נשאר **קיים בידי.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:16)

**אמר רב שיזבי משמיה** [משמו] של **ר' אלעזר בן עזריה, מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"לא יחרך רמיה צידו"** (משלי יב, כג)? **לא יחיה ולא יאריך ימים** ("יחרוך" כעין נוטריקון של "יחיה" ו"יאריך") **צייד הרמאי** כלומר, מי שמראה עצמו כלומד הרבה, וכל זה רק כדי להראות לאחרים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:17
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:17)

**ורב ששת אמר:** הכוונה בפסוק זה הפוכה היא, ש**צייד הרמאי יחרוך** צידו, צייד הנוהג בערמה יגרום לצידו שלא יוכל עוד לברוח ממנו. **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל **אמר** בהסבר הפסוק על דרך זו: **משל לאדם שצד צפרין** (ציפורים), **אם משבר כנפיה של ראשונה** שהוא צד שלא תוכל לעוף ממנו — **כולם** כל הציפורים שהוא צד **מתקיימות בידו, ואם לאו** [לא] — **אין מתקיימות בידו,** וכשתופס את השניה הראשונה פורחת. וכן בדברים שלומד.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:18
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:18)

ב נאמר בהמשך הפסוק שנדרש לעיל: **"והיה כעץ שתול על פלגי מים"** (תהלים א, ב), **אמרי דבי** [אמרו החכמים של בית] **ר' ינאי: כעץ שתול** שנעקר ממקומו הראשון ונשתל במקום אחר, **ולא כעץ נטוע** הנשאר קבוע במקומו. לומר ש**כל הלומד תורה מרב אחד** — **אינו רואה סימן ברכה לעולם,** אלא צריך ללמוד תורה מאנשים שונים, שעל ידי כך תרבה חכמתו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:19
[Steinsaltz on Avodah Zarah 19a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/19a:19)

ובעניין זה **אמר להו** [להם] **רב חסדא לרבנן** [לחכמים]: **בעינא דאימא לכו מלתא, ומסתפינא דשבקיתו לי ואזליתו** [רצוני לומר לכם דבר, ואני מפחד שתעזבו אותי ותלכו], ומהו הדבר? **כל הלומד תורה מרב אחד** — **אינו רואה סימן ברכה לעולם,** ומסופר כי כששמעו זאת חכמים אכן **שבקוהו ואזול קמיה** [עזבוהו והלכו ללמוד לפני] **רבא. אמר להו** [להם] רב חסדא לחכמים: **הני מילי סברא** [דברים אלה שאמרתי הינם לעניין סברה] שלשם חידוד הסברה ראוי להתבונן ולהקשיב לשיטות שונות מפי אנשים שונים, **אבל גמרא** [עיקר הלימוד, הגרסה] — **מרב אחד עדיף,** **כי היכי** [כדי]