## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 21a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:1)

**משכירין להם בתים אבל לא שדות, ובחוצה לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין שדות, דברי ר' מאיר. ר' יוסי אומר: בארץ ישראל משכירין להם בתים אבל לא שדות, ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות, ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:2)

ומוסיפים: **אף במקום שאמרו** שמותר **להשכיר, לא לבית דירה אמרו, מפני שהוא** (הגוי) **מכניס לתוכו עבודה זרה,** והדבר אסור, **שנאמר: "לא תביא תועבה אל ביתך"** (דברים ז, כו), והרי ביתו של ישראל הוא. ועוד אמרו בענין דומה, **ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ, מפני שהוא נקרא על שמו** של המשכיר, והרואים סבורים שהוא עצמו משתמש בו בשבת.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:3)

א גמרא ומבררים את משנתנו: **מאי** [מה] טעם נקטה המשנה בלשון **"אין צריך לומר שדות"?** מדוע דין שדות ברור יותר מדין בתים? **אילימא** [אם תאמר] **משום דאית** [שיש] **בה** בשדה רגיל **תרתי** [שני דברים]: **חדא** [אחת], שהוא נותן להם **חניית קרקע; וחדא, דקא מפקע לה** [ואחת, שהוא מפקיע אותה] את הקרקע **ממעשר;**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:4)

**אי הכי** [אם כך], **בתים נמי איכא תרתי** [גם כן יש שניים]: **חדא** [אחת], **חניית קרקע; וחדא, דקא מפקע לה** [ואחת, שהוא מפקיע אותה] **ממזוזה! אמר רב משרשיא: מזוזה חובת הדר** בבית **הוא,** ואינה חובת הבית לעצמו, ולכן בבית שאין ישראל דר בו ממילא אין שייכת מצות מזוזה, ואין השכרת הבית לגוי מפקיעתו ממצות מזוזה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:5)

עוד שנינו: **בסוריא משכירין בתים** וכו', ושואלים: **מאי שנא** [מה שונה] **מכירה** ש**לא** ימכור בתים שם? גזירה **משום מכירה** של בתים ב**ארץ ישראל; אי הכי** [אם כך], **משכירות נמי** [גם כן] **נגזור,** שלא ישכירו להם בתים בסוריא, מחשש השכרת בתים בארץ ישראל! ומשיבים: השכרת בתים בארץ ישראל **היא גופה** [עצמה] אינה אלא **גזרה** שמא יבוא למכור, **ואנן ניקום** [ואנו נעמוד] **וניגזור גזרה לגזרה,** שיהא כן גם בסוריא?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:6)

ומקשים: **והא** [והרי] **שכירות שדה** ש**בסוריא,** שגם היא **גזרה לגזרה היא,** שהרי שכירות שדה גם בארץ ישראל היא רק גזירה, ונמצא שיש פה גזירה לגזירה, **ו**בכל זאת **קא גזרינן** [אנו גוזרים]! ומשיבים: לדעת ר' מאיר יש להבין אחרת את עצם איסור מכירת בתים ושדות בסוריא, **התם** [שם] בסוריא **לאו** [לא] **גזרה הוא** משום ארץ ישראל, אלא איסור לעצמו, **קסבר** [סבור הוא] ר' מאיר: **כיבוש יחיד שמיה** [שמו נקרא, נחשב] **כיבוש,** שכאשר כבש דוד המלך את סוריה — על ידי כיבושו זה נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, ולכן


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:7)

**שדה דאית ביה תרתי** [שיש בו שני נימוקים] לאיסור, משום "לא תחנם" ומשום הפקעת מעשר — **גזרו ביה רבנן** [בו חכמים] גם שכירות, כמו ארץ ישראל. **בתים דלית בהו תרתי** [שאין בהם שני נימוקים] — **לא גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:8)

ועוד שנינו כי לדעת ר' מאיר **בחוצה לארץ** מוכרים להם בתים, ומשכירים להם שדות אבל לא מוכרים. ומסבירים: **שדה דאית ביה תרתי** [שיש בו שני טעמים לאיסור] בארץ ישראל — **גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים] שלא למכור אף בחוצה לארץ, **בתים דלית בהו תרתי** [שאין בהם שני נימוקים] — **לא גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים] שלא למכור.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:9)

ועוד שנינו במשנה, **ר' יוסי אומר: בארץ ישראל משכירין להם בתים** אבל לא שדות. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה הטעם]? **שדות דאית בהו תרתי** [שיש בהם שני נימוקים] — **גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים] שלא להשכיר, **בתים דלית בהו תרתי** [שאין בהם שני נימוקים] — **לא גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:10)

ועוד שנינו כי לשיטתו של ר' יוסי, **ובסוריא מוכרין** בתים ומשכירים שדות, אבל לא מוכרים. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה הטעם]? **קסבר** [סבור הוא]: **כיבוש יחיד לא שמיה** [אין שמו] **כיבוש,** ולכן אין בה איסור "לא תחנם" ולא הפקעה ממעשר, **ושדה דאית בה תרתי** [שיש בו שנים טעמים לאיסור] בארץ ישראל — **גזרו בה רבנן** [חכמים] שלא למכור אף בסוריא, **בתים דלית בהו תרתי** [שאין בהם שני נימוקים] — **לא גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:11)

**"ובחוצה לארץ מוכרין** בתים ושדות". **מאי טעמא** [מה הטעם]? **כיון דמרחק** [שמרוחק] המקום מארץ ישראל, ששם עיקר האיסור — **לא גזרינן** [אין אנו גוזרים] כלל כמו שגזרו בסוריא.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:12)

ובמסקנת ההלכה בעניין זה, **אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' יוסי** שמותר למכור בתים לגוי בחוצה לארץ. **אמר רב יוסף: ובלבד שלא יעשנה שכונה** של גוים. **וכמה** היא **שכונה? תנא** [שנה החכם]: **אין שכונה פחותה משלשה בני אדם.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:13)

ושואלים: **ולחוש** [ונחשוש] **דלמא אזיל האי ישראל ומזבין לחד גוי** [שמא הולך ישראל זה ומוכר לגוי אחד], **ואזיל היאך ומזבין לה לתרי** [והולך האחר ומוכר לשניים] ונמצא שיהיו שם שלושה גוים, ונעשתה שכונה! **אמר אביי:** על **"לפני** עור לא תתן מכשול" (ויקרא יט, יד) **מפקדינן** [אנו מצווים], על **"לפני"** של **"לפני" לא מפקדינן** [אין אנו מצווים] כלומר, אנו מצווים רק כאשר המוכר גורם מכשול באופן ישיר, אבל אם זה דבר שנעשה בעקיפין אין בו איסור.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 21a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/21a:14)

ב שנינו במשנה ש**אף במקום שאמרו** והתירו **להשכיר** לגוי, לא לבית דירה אמרו. ומעירים: **מכלל דאיכא דוכתא דלא מוגרי** [מכאן שיש מקום שאין משכירים] דירות כלל.