## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 22a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/22a:1)

ומשיבים: הטעם הזה של **אריסותא** [אריסות], שהאריס עושה את אריסותו, ואינו עושה עבור ישראל, **לר' שמעון בן אלעזר לית ליה** [אין לו, אינו מקבל] נימוק זה. ושואלים: **אלא** על דרך זו, **גוי מאי טעמא** [מה טעם] **מותר** להשכיר לו? ומשיבים: **דאמרינן ליה** [שאנו אומרים לו] שביום זה אסור לעשות מלאכה **וציית** [והוא מציית], ואינו עושה מלאכה. ושואלים: **כותי נמי אמרינן ליה וציית** [גם כן אומרים אנו לו והוא מציית]! ומשיבים: **כותי לא ציית** [אינו מציית], משום **דאמר** [שהוא אומר]: **אנא גמירנא טפי מינך** [אני מלומד יותר ממך] בדין, ואני יודע שהדבר מותר.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/22a:2)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] אתה מסביר, **מאי איריא** [מה שייך] מדוע נתן ר' שמעון בן אלעזר את הטעם שאסור להשכיר את שדהו לכותי **מפני שנקראת על שמו? תיפוק ליה** [תצא לו] הלכה זו מטעם אחר **משום "לפני עור לא תתן מכשל"** (ויקרא יט, יד), שהרי אף הכותי מצווה (כישראל) שלא לעשות מלאכה בחול המועד, והוא עובר על כך! ומשיבים: אכן, סיבה **חדא** [אחת] **ועוד** סיבה **קאמר** [אמר]: **חדא** [אחת] — **משום "לפני עור", ועוד** — **מפני שנקראת על שמו** של היהודי.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/22a:3)

מסופר, **הנהו מוריקאי** [מגדלי כרכום] שהיו שותפים בשדה באופן שה**גוי נקיט** [היה מחזיק] בשדה ועובד בה **בשבתא** [בשבת] **וישראל בחד בשבתא** [באחד בשבת], **אתו לקמיה** [באו לפני] **רבא** לשאול האם מותר ליהודי להתחלק בשכר בשווה, **שרא להו** [התיר להם].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/22a:4)

**איתיביה** [הקשה לו] **רבינא לרבא** ממה ששנינו: **ישראל וגוי שקיבלו שדה בשותפות** לעבוד בה וליטול מתבואתה, **לא יאמר ישראל לגוי: "טול** אתה את **חלקך** בעבודה **בשבת, ואני** אטול את חלקי **בחול",** שנמצא הגוי עושה גם את חלקו של היהודי בשבת, **ואם התנו מתחלה** כשנכנסו לשותפות, שזה יטול חלקו בשבת וזה באחד מימי החול — **מותר,** שאז כל אחד מהם עובד בשלו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/22a:5)

**ואם** עשו בסתם, הגוי בשבת והיהודי ביום אחר, ולבסוף **באו לחשבון** כמה עבד היהודי בחול — **אסור,** משום שהיהודי גילה בכך את דעתו שהגוי היה שלוחו בשבת. **איכסיף** [התבייש] רבא שנמצא שפסק שלא כדין. **לסוף איגלאי מלתא דהתנו מעיקרא הוו** [לבסוף התגלה הדבר שמתחילה התנו], וגם לפי הברייתא מותר הדבר.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/22a:6)

**רב גביהה מבי כתיל אמר,** לא כך היה מעשה, אלא קיבלו בשותפות **הנהו שתילי** [אותם שתילים] של **ערלה** לעבוד בהם ולמוכרם, **הוה גוי אכיל שני דערלה** [היה הגוי אוכל את השנים של הערלה] **וישראל** אוכל **שני דהתירא** [את השנים של ההיתר], **אתו לקמיה** [באו לפני] **רבא, שרא להו** [התיר להם].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/22a:7)

ומקשים: **והא אותביה** [והרי הקשה לו] **רבינא לרבא!** ומשיבים: לא להקשות לו בא אלא **לסיועי סייעיה** [לסייע לו], שאם היתנו שכל אחד יעבור וירויח בשנים מסוימות — מותר. ומקשים: **והא אכסיף** [והרי התבייש] רבא בדבר! ומשיבים: לא התבייש, כי **לא היו דברים מעולם.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/22a:8)

**איבעיא להו** [נשאלה להם לחכמים]: **סתמא מאי** [סתם מהו], מה דינו? כשלא התנו מתחילה במפורש שהם מחלקים את הימים, וגם לא באו בחשבון להתחלק ברווחים בשווה, יום כנגד יום? **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: **אם התנו מתחילה** — **מותר,** ונדייק מכאן: **הא סתמא** [הרי בסתם] — **אסור.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/22a:9)

ודוחים, **אימא סיפא** [אמור את הסוף]: **אם באו לחשבון** — **אסור,** ונדייק מכאן: **הא סתמא** [הרי סתם] — **מותר! אלא** מכיון שהדיוקים סותרים זה את זה, **מהא ליכא למשמע מינה** [מזו אי אפשר לשמוע ללמוד ממנה].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 22a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/22a:11)

א משנה **אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים, מפני שחשודין על הרביעה,** שמא הנמצאים בפונדק ירבעו את הבהמה, והדבר אסור להם, ונמצא שבהעמדת הבהמה שם הריהו נותן מכשול בפני עיוור. **ולא תתייחד אשה עמהן, מפני שחשודין על העריות. ולא יתייחד אדם** מישראל **עמהן, מפני שחשודין על שפיכות דמים.**