## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 23a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/23a:1)

א ועוד ביישוב הסתירה שבין המשנה שאוסרת לייחד בהמות עם גוים, לבין הברייתא המתירה לקנות מהם לקרבן, **רבינא אמר, לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [זו, משנתנו] אוסרת **לכתחלה** לייחד עימהם, ואילו **הא** [זו, הברייתא] עוסקת ב**דיעבד** שאין חוששים שאכן רבע.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/23a:2)

**ומנא תימרא** [ומנין אתה אומר] **דשאני** [ששונה] הדין בענין זה של חשד בעריות **בין לכתחלה בין** **לדיעבד? דתנן** [ששנינו במשנה]: **לא תתייחד אשה עמהם, מפני שחשודין על העריות. ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה], ששנינו במשנה במסכת כתובות, **האשה שנחבשה** (נאסרה) **בידי גוים,** אם נאסרה **על ידי** (בגלל) חוב של **ממון** — **מותרת לבעלה,** שאין חוששים שמא באו עליה. ואם נחבשה **על ידי** האשמה שיש בה חיוב **נפשות** (מוות) — **אסורה לבעלה,** שאז היא נעשית להם כהפקר. ומדוע אומרים שאם נאסרה משום ממונות מותרת ואין חוששים לבעילה, ואילו במשנתנו חוששים לבעילה?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/23a:3)

**אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] ש**שאני לן** [שונה לנו] **בין לכתחלה** כדין משנתנו, **לדיעבד** כענין שנחבשה האשה? ודוחים: **ממאי** [ממה] אתה מדייק כך? **דלמא** [שמא] **לעולם אימא** [אומר] **לך:** בדרך כלל **אפילו דיעבד נמי** [גם כן] **לא** נתיר, משום החשד בעריות, **והכא** [וכאן] לגבי האשה שנאסרה, **היינו טעמא** [זהו הטעם], שהותרה לבעלה — ש**מתיירא** הגוי לבעול אותה **משום הפסד ממונו,** שאם יבואו עליה לא ירצה הבעל לפדותה ולהחזיר את הממון.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/23a:4)

**תדע** שזהו הטעם, **דקתני סיפא** [ששנה בסוף] שאם נחבשה **על ידי נפשות אסורה לבעלה,** **ותו לא מידי** [ושוב אין דבר] כלומר, אין להאריך בענין זה, שהראייה פשוטה וברורה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/23a:5)

ב **ר' פדת אמר** הסבר אחר לסתירה בין משנתנו, שחוששים בה לרביעה, לברייתא, שמתירה ליקח מגוים בהמה לקרבן, **לא קשיא** [קשה הדבר]: **הא** [זו] משנתנו היא לפי שיטת **ר' אליעזר,** **הא** [זו] הברייתא שיטת **רבנן** [חכמים]. ומה הן שיטות אלה? **דתנן** [ששנינו במשנה] **גבי** [אצל] **פרת חטאת** (פרה אדומה), **ר' אליעזר אומר: אינה נקחת** (נקנית) **מן הגוים, וחכמים מתירין. מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בדבר זה הם חלוקים], ש**ר' אליעזר סבר** [סבור]: **חיישינן** [חוששים אנו] **לרביעה, ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **לא חיישינן** [אין אנו חוששים] **לרביעה?**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/23a:6)

ודוחים: **ממאי** [ממה] אתה מסיק דבר זה? **דלמא דכולי עלמא לא חיישינן** [שמא לדעת הכל אין אנו חוששים] **לרביעה, והכא היינו טעמא** [וכאן זהו הטעם] של **ר' אליעזר** — **כ**דברי **רב יהודה אמר רב,** ש**אמר רב יהודה אמר רב: הניח עליהן** על פרה אדומה **עודה** (חבילה) **של שקין** ריקים — **פסלה** בעצם ההנחה, שנאמר: "אשר לא עלה עליה עול" (במדבר יט, ב), **ובעגלה** ערופה — אינה נפסלת בהנחה אלא **עד שתמשוך בה,** שנאמר: "אשר לא משכה בעול" (דברים כא, ג), וזהו טעם המחלוקת,


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/23a:7)

**מר סבר** [חכם זה, ר' אליעזר, סבור]: **חיישינן** [חוששים אנו] שמא עשה בה הגוי מלאכה כלשהי, **ומר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבור]: **לא חיישינן** [אין אנו חוששים] לכך! ודוחים: **לא סלקא דעתך** [יעלה על דעתך] שחוששים שהניח עליה משא, כי **משום ניחא פורתא** [נוחות מעט] שמניח עליה דבר מה, **לא מפסיד טובא** [אינו מוכן להפסיד הרבה] את כל דמי הפרה אדומה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/23a:8)

ואומרים: אם כן, **הכי נמי לימא** [כאן גם כן, לענין רביעה, נאמר]: **משום הנאה פורתא** [מעט] **לא מפסיד טובא** [הרבה]! ודוחים: **התם** [שם] לענין רביעה, **יצרו תוקפו** ואינו עושה באותה שעה חשבון של הפסד ממון הכרוך בכך.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/23a:9)

ומציעים הצעה אחרת, **ודלמא** [ושמא] נאמר כך: **דכולי עלמא לא חיישינן** [לדעת הכל אין אנו חוששים] **לרביעה, והכא היינו טעמא** [וכאן זהו הטעם] של **ר' אליעזר** — **כדתני** [כמו ששנה] החכם **שילא, דתני** [ששנה] **שילא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אליעזר?** שנאמר: **"דבר אל בני ישראל ויקחו אליך** פרה אדומה" (במדבר יט, ב), לדייק מכאן: משל **בני ישראל יקחו, ואין** (ולא) משל **הגוים יקחו!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 23a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/23a:10)

ודוחים: **לא סלקא דעתך** [יעלה על דעתך] לפרש כך, **דקתני סיפא** [ששנה בסופה] של אותה ברייתא: **וכן היה ר' אליעזר פוסל בכל הקרבנות כולן; ואי סלקא דעתך כדתני** [ואם עולה על דעתך שהטעם הוא כמו ששנה] **שילא, בשלמא** [נניח] **פרה** — **כתיב** [כתוב] **בה** לשון **קיחה,** ואפשר ללמוד שאין לוקחים אלא מישראל, **אלא כולהו** [כל] ה**קרבנות** האחרים, וכי **קיחה כתיב בהו** [כתוב בהם]? ועוד מציעים: **ודלמא** [ושמא] **עד כאן לא** שמענו ש**פליגי רבנן עליה** [חלוקים חכמים עליו] על **ר' אליעזר,**