## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 24b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:1)

**יתרו לאחר מתן תורה הוה** [היה] **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הרי אסור היה לקבל ממנו! **אלא,** יש לומר כי **יתרו מישראל זבן** [קנה] את הבהמות לקרבן.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:2)

ומציעים ראיה, **תא שמע** [בוא ושמע]: **"ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח לה' אלהיך"** (שמואל א טו, טו), משמע שאפשר להקריב בהמות של גוים! ומשיבים: **מאי** [מה] פירוש **"מיטב"?** לא שהשתמשו במיטב הבהמות עצמן, אלא ב**דמי מיטב** הבהמות, שמכרון ובדמיהן הביאו קרבנות.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:3)

ושואלים: **ומאי שנא** [ומה שונה] מדוע דווקא **מיטב?** מדוע מכרו דווקא מן המיטב? ומשיבים: **כי היכי דליקפץ עליהן זבינא** [כדי שיקפצו עליהם קונים] על הבהמות הללו שהם מוכרים, שהכל רוצים לקנות מן המיטב.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:4)

ומציעים עוד, **תא שמע** [בוא ושמע]: **"ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו [ראה] הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים"** (שמואל ב כד, כב), הרי אפשר להשתמש בבהמת גוי לקרבן! **אמר רב נחמן: ארונה גר תושב היה,** שקיבל על עצמו שבע מצוות בני נח, ובכללן איסור רביעת בהמה, ולכן מותר היה לקבל ממנו בהמות לקרבן.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:5)

אגב הזכרת הפסוק שואלים: **מאי** [מה] פירוש **"מורגים"? אמר עולא: מטה של טורביל.** ושואלים: **מאי** [מה היא] **מטה של טורביל?** שמונח זה לא היה ידוע בבבל; ומשיבים: **עיזא דקורקסא דדיישן** [לוח כבד ומשונן שדשות בו הבהמות]. **אמר רב יוסף: מאי קרא** [מהו המקרא] שממנו אפשר ללמוד שזה פירוש "מוריגים"? שנאמר: **"הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים"** (ישעיהו מא, טו), הרי שמורג יש בו חריצים ("חרוץ") ושיניים ("פיפיות"), והוא משמש לדישה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:6)

**מיתיבי** [מקשים] ממה שמסופר כי לאחר ששלחו פלישתים את ארון הברית על ידי פרות וחזר לישראל — **"ואת הפרות העלו עלה לה'"** (שמואל א ו, יד)! ומשיבים: **הוראת שעה היתה** זו שהקריבום.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:7)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] שהיתה זו הוראת שעה, **דאי לא תימא הכי** [שאם לא תאמר כך], **עולה נקבה מי איכא** [האם יש]? והרי אין מקריבים עולה אלא מן הזכרים, וכאן מדובר בפרות!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:8)

ודוחים את הראיה הזו: **ומאי קושיא** [ומה קושיה היא זו]? **דלמא** [שמא] **בבמת יחיד** היה הדבר, **וכדרב אדא בר אהבה,** ש**אמר רב אדא בר אהבה: מנין לעולה נקבה שהיא כשרה בבמת יחיד? שנאמר: "ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה"** (שמואל א ז, ט), ו"טלה חלב" מבינים כטלה שנותן חלב, כלומר נקבה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:9)

ומקשים: הרי לשון **"ויעלהו"** האמורה בענין זה **זכר משמע! אמר רב נחמן בר יצחק: "ויעלה" כתיב** [כתוב] במקרא, והיא לשון נקבה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:10)

א ועוד בישוב הסתירה שבין משנתנו, לפיה גוים חשודים על הרביעה, לבין הברייתא שהתירה לקחת מהם בהמה לקרבן, **ר' יוחנן אמר:** **גבול יש לה** לבהמה, אם היא **פחותה מבת שלש שנים** — הרי היא **נעקרת** (נעשית עקרה) על ידי רביעת אדם, אם היא **בת שלש שנים** — **אינה נעקרת,** ומה שהתירה הברייתא לקחת מן הגוים הרי זו בהמה פחותה משלוש שנים, שוודאי לא רבעוה, מחשש שתיעקר בכך.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:11)

**איתיביה** [הקשו] לו **כל הני תיובתא** [אותן הקושיות שהקשינו], שמביאים קרבנות מן הגוים, **שני להו** [ותירץ להם] שהכל מדובר ב**פחותה מבת שלש שנים.** ומקשים עוד, **תא שמע** [בוא ושמע] מן הכתוב **"ואת הפרות 
 
 העלו עלה לה'"** (שמואל א ו, יד)! ומתרצים: מדובר **בפחותה מבת שלש שנים.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:12)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב נתן: אם כן, היינו** [זהו] שכתוב **"ואת בניהם כלו בבית"** (שמואל א ו, י), ואתה טוען שמדובר ב**פחותה מבת שלש שנים,**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:13)

**ופחותה מבת שלש שנים מי קא ילדה** [האם היא יולדת]? **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **פרה וחמור** שנקנו מן הגוי, ולא ידוע אם כבר ילדה הבהמה, אם היתה בהמה זו **מבת שלש** בשנתה השלישית וילדה זכר, — הריהו **ודאי לכהן,** שהוא ודאי בכור, לפי שאין פרה יולדת בפחות מבת שלוש, **מכאן ואילך,** אם קנה אותה מבוגרת מבת שלוש שנים, **ספק** הוא אם ולד זה בכור או אינו בכור! **אלא, מחוורתא כדשנין מעיקרא** [מחוור, ברור כמו שתירצנו מתחילה], שהוראת שעה היתה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:14)

ב כיון שהוזכר ענין זה של הפרות שהביאו הפלישתים, דנים עוד בענין זה. נאמר שם: **"וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש" וגו'** (שמואל א, ו, יב), **מאי** [מה] פירוש המלה **"וישרנה"? אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' מאיר: שאמרו שירה. ורב זוטרא בר טוביה אמר רב: שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:15)

**ומאי** [ומה] **שירה אמרו? אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' מאיר: "אז ישיר משה ובני ישראל"** (שמות טו, א ואילך). **ור' יוחנן דידיה** [משלו, משל עצמו] **אמר** שהשירה היתה: **"ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו** הודיעו בעמים עלילותיו"


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:16)

(ישעיהו יב, ד). **ור' שמעון בן לקיש אמר: מזמורא יתמא** [המזמור היתום] כלומר, מזמור שלא נזכר שם אומרו, וגם לא על איזה אירוע נאמר: **"מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו"** (תהלים צח, א ואילך). **ר' אלעזר אמר,** מזמור זה אמרו: **"ה' מלך ירגזו עמים"** (תהלים צט, א ואילך).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:17
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:17)

**ר' שמואל בר נחמני אמר: "ה' מלך גאות לבש"** (תהלים צג, א ואילך). **ר' יצחק נפחא אמר,** שכך היתה שירתן: **"רוני רוני השיטה** (רמז לארון הברית שעשוי היה מעצי שיטים) **התנופפי ברוב הדרך, המחושקת בריקמי זהב** (שהארון היה מצופה זהב) **המהוללה בדביר ארמון** (בספר התורה שבו), **ומפוארה בעדי עדיים".**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:18
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:18)

**רב אשי מתני לה להא** [היה שונה את זו] השירה שאמר **ר' יצחק, אהא** [על זה], שנאמר: **"ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה ה'"** (במדבר י, לה), ושואלים: **ישראל מאי** [מה] **אמרו** באותה שעה? **אמר ר' יצחק: "רוני רוני השיטה"**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:19
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:19)

**אמר רב: כמאן קרו פרסאי לספרא** [כמי על סמך מה קוראים הפרסיים לספר] **"דביר"? מהכא** [מכאן], שנאמר: **"ושם דביר לפנים קרית ספר"** (שופטים א, יא) — הרי שדביר קשור לספר.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:20
[Steinsaltz on Avodah Zarah 24b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/24b:20)

**רב אשי אמר: כמאן קרו פרסאי** [כמי, על סמך מה קוראים הפרסיים] **לנידה "דשתנא"? מהכא** [מכאן], שנאמר: **"כי דרך נשים לי"** (בראשית לא, לה), ו"דשתנא" הוא כעין קיצור של מילים אלה.