## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 25a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:1)

א נאמר: **"וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר"** (יהושע י, יג), **מאי** [מה] הוא אותו **"ספר הישר"? אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב** (כלומר, ספר בראשית) ונקרא כך משום **ש**האבות **נקראו "ישרים", שנאמר** בדברי בלעם: **"תמת נפשי מות ישרים"** (במדבר כג, י), שביקש שתהא אחריתו כמותם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:2)

ושואלים: **והיכא רמיזא** [והיכן נרמז] ענין זה בספר בראשית שהשמש תעמוד ליהושע? שנאמר בברכת יעקב לאפרים: **"וזרעו יהיה מלא הגוים"** (בראשית מח, יט), **[אימתי יהיה** איש מזרע אפרים **מלא הגוים],** שיהיה ידוע בכל העולם? **בשעה שעמדה לו חמה ליהושע** שהוא משבט אפרים. באותו פסוק שבספר יהושע נאמר עוד: **"ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים"** (יהושע י, יג),


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:3)

**וכמה** זמן עד ששקעה? **אמר ר' יהושע בן לוי: עשרים וארבעה [שעי** [שעות]**],** וכך היה הדבר: **אזיל שית וקם שית, אזיל שית וקם שית** [הלכה מהלך שש שעות ועמדה שש, הלכה שש ועמדה שש], שזרחה השמש ועלתה כרגיל עד חצי היום, ואז עמדה שש שעות ("ויעמד השמש בחצי השמים") ולאחר מכן שקעה השמש כרגיל, ולפני שקיעתה עמדה שוב שש שעות ("ולא אץ לבוא"), ונמצא **כולה מלתא** [כל הדבר כולו] היה **כיום תמים,** שהוא עשרים וארבע שעות.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:4)

**ר' אלעזר אמר: שלשים ושית** [ושש] שעות היה המעשה, כיצד? **אזיל שית וקם תריסר** [הלכה שש שעות ועמדה שתים עשרה], **אזיל שית וקם תריסר** [הלכה שש ועמדה שתים עשרה], **עמידתו** ("ויעמוד השמש") היתה עשרים וארבע שעות **כיום תמים,** והליכתו שתים עשרה. ואילו **ר' שמואל בר נחמני אמר: ארבעים ושמונה** שעות נמשך הכל, **אזיל שית וקם תריסר** [הלכה שש ועמדה שתים עשרה], **אזיל שית וקם** [הלכה שש ועמדה] **עשרים וארבעה, [שנאמר]** בתחילה: "ויעמוד השמש בחצי השמים", ואחר כך נאמרה עמידה נוספת: **"ולא אץ לבוא כיום תמים", מכלל דמעיקרא** [שמתחילה] בעמידה ראשונה **לאו** [לא] **כיום תמים [הוה** [היה]**]** אלא פחות מכן, שתים עשרה שעות.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:5)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] שדברים אלה לא נאמרו לגבי אורך המאורע כולו, אלא **בתוספתא** **פליגי** [בתוספת שנוסף היום נחלקו] חכמים, ש**ר' יהושע בן לוי אמר: עשרים וארבעה** שעות נוספו לאותו יום, כיצד? **אזיל שית וקם תריסר, אזיל שית וקם תריסר** [הלכה שש ועמדה שתים עשרה, הלכה שש ועמדה שתים עשרה], **עמידתו** של השמש **כיום תמים. ר' אלעזר אמר: שלשים ושש,** כיצד? **אזיל שית וקם תריסר** [הלכה שש ועמדה שתים עשרה], **אזיל שית וקם** [הלכה שש ועמדה] **עשרים וארבעה,** ועל עמידת השמש השניה הוא שנאמר **"ולא אץ לבוא כיום תמים".**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:6)

**ר' שמואל בר נחמני אמר: ארבעים ושמונה** שעות היו בתוספת, **אזיל שית וקם** [הלכה שש ועמדה] **עשרים וארבעה, אזיל שית וקם** [הלכה שש ועמדה] **עשרים וארבעה,** וטעמו: **מקיש** (משוה) הכתוב **עמידתו** ("ויעמוד השמש") **לביאתו** ("ולא אץ לבוא"), ששניהם כתובים יחד, **מה ביאתו** של השמש היא **כיום תמים, אף עמידתו** היתה **כיום תמים.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:7)

**תנא** [שנה] החכם: **כשם שעמדה לו חמה ליהושע, כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון.** ומסבירים: בענין **יהושע** — **קראי** [מקראות מפורשים הם]. בענין **נקדימון בן גוריון, גמרא** [מסורת] היא. **למשה מנלן** [מנין לנו] שעמדה השמש? **אתיא** [בא, נלמד הדבר] בגזירה שווה של **"אחל" "אחל", כתיב הכא** [נאמר כאן במשה]: **"אחל תת פחדך** ויראתך על פני העמים תחת כל השמים" (דברים ב, כה), **וכתיב התם** [ונאמר שם] **ביהושע: "אחל גדלך"** (יהושע ג, ז).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:8)

**ור' יוחנן אמר: אתיא** [בא, נלמד הדבר] בגזירה שווה של המילים **"תת" "תת", כתיב הכא** [נאמר כאן במשה]: **"אחל תת פחדך", וכתיב** [ונאמר] **ביהושע** בקשר לאותו מעשה: **"ביום תת ה' את האמרי"** (יהושע י, יב).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:9)

**ר' שמואל בר נחמני אמר, מגופיה דקרא שמעת ליה** [מגופו של המקרא אתה לומד זאת], שנאמר: "אחל תת פחדך ויראתך על פני כל העמים **אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך"** (דברים ב, כה), **אימתי** מתקיים **"רגזו וחלו מפניך** כל העמים"? **בשעה שעמדה לו חמה למשה.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:10)

**מיתיבי** [מקשים על כך]: הרי נאמר בסוף המעשה של יהושע בעמידת השמש: **"ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו"** (יהושע י, יד)! ומשיבים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: **שעות** עמידת השמש אצל משה **הוא** ש**לא הוו נפיש כולי האי** [היו מרובות כל כך], **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **אבני ברד לא הוו** [היו] באותו נס של משה, **דכתיב** [שנאמר] ביהושע: **"ויהי בנסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורן וה' השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה וימתו"** (דברים י, יא).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:11)

ב ועוד מחלוקת בפירוש הביטוי "ספר הישר", **כתיב** [נאמר] בקינת דוד על שאול ויהונתן: **"ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר"** (שמואל ב א, יח), ושואלים: **מאי** [מה] הוא אותו **"ספר הישר"? אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב** (ספר בראשית) **שנקראו "ישרים", דכתיב בהו** [שנאמר בהם] בדברי בלעם: **"תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו"** (במדבר כג, י).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:12)

**והיכא רמיזא** [והיכן נרמז הדבר] בספר בראשית? שנאמר: **"יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך"** (בראשית מט, ח), **ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף** שיד אחת של הלוחם נמצאת סמוך לעורפו? **הוי אומר: זו** יריה ב**קשת** כשהוא מותח אותה לאחוריו, ועל זה נאמר "ללמד בני יהודה קשת".


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:13)

**ר' אלעזר אומר:** "ספר הישר" **זה ספר משנה תורה** (ספר דברים), **ואמאי קרו ליה** [ומדוע קוראים לו] **"ספר הישר"? דכתיב** [שנאמר בו]: **"ועשית הישר והטוב בעיני ה'"** (דברים ו, יח). **והיכא רמיזא** [והיכן נרמז] בספר דברים שיש ללמד את בני יהודה קשת? שנאמר בברכה לשבט יהודה **"ידיו רב לו"** (דברים לג, ז), **ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים** (שנאמר "ידיו")? **הוי אומר: זו קשת.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:14)

**ר' שמואל בר נחמני אמר:** "ספר הישר" **זה ספר שופטים, ואמאי קרו ליה** [ומדוע קוראים לו] **"ספר הישר"? דכתיב** [שנאמר בו]: **"בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה"** (שופטים יז, ו). **והיכא רמיזא** [והיכן נרמז הדבר] בספר שופטים? "ואלה הגוים אשר הניח ה'... **למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה"** (שופטים ג, ב), **ואיזו היא מלחמה שצריכה לימוד,** שאדם צריך ללמוד אותה? **הוי אומר: זו** ירית **קשת.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:15)

**ומנלן** [מנין לנו] ש**ביהודה כתיב** [נאמר] הדבר? **דכתיב** [שנאמר] בתחילת ספר שופטים: **"מי יעלה לנו בתחלה אל הכנעני...** **להלחם בו, ויאמר ה' יהודה יעלה"** (שופטים א, א —ב), הרי שהם היו הראשונים להילחם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:16)

ועוד מביאים מחלוקת של אותם אמוראים בפירושו של פסוק אחר: **"וירם הטבח את השוק** **והעליה וישם לפני שאול"** (שמואל א ט, כד), **מאי** [מה] פירוש "השוק **והעליה"? ר' יוחנן אומר: שוק ואליה** (זנב הכבש), ולפי זה **מאי** [מה] משמעות הלשון **"והעליה"? דמסמכא** [שסומכת] ה**שוק לאליה** שהאליה מונחת על השוק.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:17
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:17)

**ור' אלעזר אומר: שוק וחזה,** ולפי זה **מאי** [מה] מובן **"והעליה"** — **דמחית לה לחזה עילויה דשוק כי בעי** **אנופי, ומנפי ליה** [שמניח את החזה על גבי השוק כאשר צריכים הנפה, ומניפים אותו ביחד עמו]. **ור' שמואל בר נחמני אמר:** **שוק ושופי** (עובי בשר הירך) שמסביב, ולפי זה **מאי** [מה] פירוש **"והעליה"?** הכוונה היא ש**שופי עילויה דשוק קאי** [על גבי השוק נמצא], ולכן הוא נקרא "העליה".


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:18
[Steinsaltz on Avodah Zarah 25a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/25a:18)

ג וחוזרים לפירוש המשנה, ששנינו: **לא תתייחד אשה עמהם** עם הגוים. ושואלים: **במאי עסקינן** [במה אנו עוסקים]? **אילימא בחד** [אם תאמר באיש אחד], **דכוותה** [שכיוצא בה] ל**גבי** אדם מ**ישראל מי שרי** [האם מותר להתייחד]? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **לא יתייחד איש אחד** אפילו **עם שתי נשים!**