## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 26b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:1)

**ולא מורידין, אבל המינין** (הכופרים) **והמסורות** (המלשינים) **והמשומדים** שעוברים עבירות באופן קבוע — **מורידין** לבור, גורמים להם למות, **ולא מעלין.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:2)

**אמר ליה** [לו]: **אני שונה** על הכתוב **"לכל אבדת אחיך"** (דברים כב, ג) שבא הכתוב **לרבות את המשומד** שמצוה להשיב אף לו את אבידתו, **ואת אמרת** [ואתה אומר] **מורידין** את המשומד? **סמי** [מחק] **מכאן משומד!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:3)

ושואלים: **ולישני ליה** [ושיתרץ לו]: **כאן** שמצווים להשיב לו את אבידתו, מדובר **במשומד אוכל נבילות לתיאבון,** כלומר, במי שעושה איסורים להנאתו, שכאשר מזדמן לו דבר איסור שיש לו הנאה ממנו הריהו אינו פורש ממנו, **כאן** שאמרו שמורידים, מדובר **במשומד אוכל נבילות להכעיס** שאוכל דווקא איסור ולא היתר. ומשיבים: **קסבר** [סבור הוא ר' יוחנן]: מי ש**אוכל נבילות להכעיס** אינו נקרא רק משומד, אלא **מין הוא,** שהרי הוא מראה בכך ענין של כפירה ומרידה במלכות שמים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:4)

ובענין זה **איתמר** [נאמר]: **משומד פליגי** [חלוקים] בכך **רב אחא ורבינא, חד** [אחד] מהם **אמר:** מי שהוא משומד **לתיאבון** — הוא הנקרא **משומד,** מי שעושה עבירות **להכעיס** — **מין הוי** [הוא]. **וחד** [ואחד] מהם **אמר: אפילו** כשעובר **להכעיס נמי** [גם כן] **משומד** הוא נקרא, **אלא** **איזהו** הנקרא **מין? זה העובד עבודה זרה.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:5)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: **אכל פרעוש אחד או יתוש אחד** — **הרי זה משומד; והא הכא** [והרי כאן] ש**להכעיס הוא,** שודאי אינו עושה זאת משום טעמם הטוב, אלא דווקא כדי להכעיס, **וקתני** [ושנה] שהוא **משומד!** ומשיבים: **התם** [שם] לא מחמת כפירה הוא, אלא הוא **בעי למיטעם טעמא דאיסורא** [רוצה לטעום טעם של דבר אסור] ולכן הוא אוכל את אלה, ועבירה זו היא משום תיאבון ולא כדי להכעיס.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:6)

א **אמר מר** [החכם] בברייתא שהובאה לעיל: **מורידין אבל לא מעלין.** ושואלים: **השתא אחותי מחתינן, אסוקי מיבעי** [עכשיו אומר אתה שמורידים אותו, להעלות אתה צריך לומר שאין מעלים]? **אמר רב יוסף בר חמא אמר רב ששת: לא נצרכא** [נצרכה] הלכה זו אלא לענין **שאם היתה מעלה** (מדרגה) **בבור** — **מגררה** (מושך אותה) אל מחוץ לבור, **דנקיט ליה עילא** [שמוצא לו עלילה עליו] **ואמר** [ואומר] שעושה זאת כדי ש**לא תיחות חיותא עלויה** [ירדו החיות עליו] בהיותו בבור.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:7)

**רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **לא נצרכא** [נצרכה] הלכה זו שאין מעלים, אלא למקרה **שאם היתה אבן על פי הבאר** שנפל אותו אדם לתוכה **מכסה** בה את הבור, והוא **אמר** [אומר] כתירוץ: הוא עושה זאת **לעבורי חיותא עילויה** [להעביר בהמות שלו עליו] דרך אותו מקום, ואינו רוצה שבהמותיו יפלו בבור. **רבינא אמר:** נצרכה הלכה זו שאין מעלין, למקרה **שאם היה** בבור **סולם מסלקו, אמר** [שהוא אומר]: **בעינא לאחותי ברי מאיגרא** [צריך אני להוריד את בני מהגג].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:8)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ישראל מל את הגוי לשום** (לשם) **גר,** ומעירים: דבריו נאמרו **לאפוקי** [להוציא מקרה אחד], שמל אותו **לשום מורנא** הסרה של תולעת, ש**לא** יעשה זאת, לפי שאסור לרפאותו. **וגוי לא ימול ישראל, מפני שחשודין על שפיכות דמים, דברי ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:9)

**וחכמים אומרים: גוי מל את ישראל בזמן שאחרים עומדין על גבו** ומשגיחים שלא יזיקנו, **אבל** כשהוא **בינו לבינו** — **לא. ור' מאיר אומר: אפילו אחרים עומדים על גבו נמי** [גם כן] **לא,** ומסבירים: **דזימנין דמצלי ליה סכינא** [שפעמים שמטה את הסכין] תוך כדי המילה **ומשוי ליה** [ועושה אותו] על ידי כך **כרות שפכה,** שאינו יכול להוליד.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:10)

ושואלים: **וסבר** [והאם סבור] **ר' מאיר** ש**גוי לא** ימול? **ורמינהו** [ומשליכים, מביאים סתירה לכך מברייתא]: **עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא כותי ורופא ארמאי** (גוי) — **ימול** ה**ארמאי ואל ימול כותי,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: ימול כותי ואל ימול ארמאי!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:11)

ומשיבים: **איפוך** [הפוך] את הדעות שם, **ר' מאיר אומר: ימול כותי ולא ארמאי,** שהוא חושש בגוים לשפיכות דמים, ו**ר' יהודה אומר: ארמאי ולא כותי.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:12)

ומקשים על כך: **וסבר** [והאם סבור] **ר' יהודה: ארמאי שפיר דמי** [יפה, ראוי הדבר] שהוא מל? **והתניא** [והרי שנויה ברייתא], **ר' יהודה אומר: מנין למילה בגוי שהיא פסולה? שנאמר: "ואתה את בריתי תשמר"** (בראשית יז, ט), ולמד מכאן שרק מי שהוא בעצמו בן ברית מצווה לשמור את הברית ולמול!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 26b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/26b:13)

**אלא, לעולם לא תיפוך** [אל תהפוך] את השיטות, **והכא במאי עסקינן** [וכאן במה אנו עוסקים]? במקרה מיוחד,