## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 37b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:1)

**סוסביל,** לדעתו **בראשו ארוך** (כמו שושיבא) **כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חולקים] שהוא **אסור, והכא** [וכאן] לענין סוסביל **ב**שאלה של **כנפיו חופין את רובו על ידי הדחק קמיפלגי** [חלוקים הם], כאשר אין זה רוב הניכר לעין אלא רק ניתן להימדד בדוחק, **מר סבר** [חכם זה, יוסי בן יועזר סבור]: **רובא כל דהו בעינן** [רוב כל שהוא אנו צריכים] והוא כשר, לפי שכנפיו חופים את רובו. **ומר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבור]: **רובא דמנכר בעינן** [רוב שניכר אנו צריכים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:2)

א **ו**עוד שנינו שהעיד ר' יוסי בן יועזר **על משקה בי מטבחיא** [בית המטבחיים] שהוא **דכן** [טהור]. ושואלים: **מאי** [מה] פירוש **דכן** [טהור]? **רב אמר: דכן** [טהור] **ממש,** כלומר אין הם מקבלים טומאה, ואין בהם כל צד טומאה. **ושמואל אמר:** כוונתו שהם **דכן** [טהורים] **מלטמא אחרים, אבל טומאת עצמן יש בהן.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:3)

ומסבירים את השיטות: **רב אמר דכן ממש, קסבר** [סבור הוא]: **טומאת משקין** כל עיקרה הוא **דרבנן** [מדברי חכמים], **וכי גזור רבנן** [וכאשר גזרו חכמים] **טומאה** הרי זה **במשקין דעלמא** [בכלל], **אבל במשקה בי מטבחיא** [בית המטבחיים] במקדש **לא גזרו רבנן** [חכמים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:4)

**ושמואל אמר דכן מלטמא אחרים, אבל טומאת עצמן יש בהן, קסבר** [סבור הוא]: **טומאת משקין דאורייתא** [מן התורה היא], אבל **לטמא אחרים** הוא רק **דרבנן** [מדברי חכמים], **וכי** [וכאשר] **גזרו רבנן** [חכמים] הרי זה **במשקין דעלמא** [בכלל], ואולם **במשקין** של **בי מטבחיא** [בית המטבחיים] **לא גזרו.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:5)

ב **ו**עוד העיד יוסי בן יועזר **על דיקרב למיתא** [מי שנוגע במת] — **מסאב** [שהוא טמא], **וקרו ליה "יוסף שריא"** [וקראו לו "יוסף המתיר"]. ותוהים: **"יוסף אסרא" מיבעי ליה** ["יוסף האוסר" היו צריכים לקרוא לו], שהרי איסור אמר להם ולא היתר! **ועוד, דאורייתא** [מן התורה] **היא** שהנוגע במת נטמא, **דכתיב** [שנאמר]: **"וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת...** יטמא שבעת ימים" **וגו'** (במדבר יט, טז)!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:6)

ומשיבים: **דאורייתא** [מן התורה] רק מי ש**יקרב** [יגע] במת הוא **טמא,** אבל מי **דיקרב בדיקרב** [שנוגע בנוגע] — **טהור, ואתו אינהו וגזור אפילו דיקרב בדיקרב** [ובאו הם חכמים וגזרו אפילו על הנוגע בנוגע] שהוא טמא, **ואתא איהו ואוקמה אדאורייתא** [ובא הוא, יוסי בן יועזר, והעמיד את הדבר על דין התורה].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:7)

ותוהים: **דיקרב בדיקרב נמי דאורייתא הוא** [הנוגע בנוגע גם כן מן התורה הוא], **דכתיב** [שנאמר]: **"וכל אשר יגע בו הטמא יטמא"** (בנדבר יט, כב), משמע שהנטמא במת מטמא גם אחרים!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:8)

**אמרוה רבנן** [חכמים] את ההלכה הזו **קמיה** [לפני] **רבא משמיה** [משמו] של **מר זוטרא בריה** [בנו] של **רב נחמן** ש**אמר משמיה** [משמו] של **רב נחמן: דאורייתא דיקרב בדיקרב** [מן התורה מגע במגע], אם היה זה **בחיבורין** כאשר אדם נוגע בפועל במת ובא אחר ונוגע בו באותה שעה — הרי הוא טמא **טומאת שבעה, שלא בחיבורין** אם נגע במי שנטמא במת שלא בשעת מגעו — הריהו טמא רק **טומאת ערב; ואתו אינהו וגזור** [ובאו הם, חכמים, וגזרו] **אפילו** על מגע **שלא בחיבורין טומאת שבעה, ואתא איהו ואוקמה אדאורייתא** [ובא הוא והעמידה על דין תורה].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:9)

ושואלים: **דאורייתא מאי היא** [מן התורה מה הוא]? **דכתיב** [שנאמר]: **"הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים"** (במדבר יט, יא), **וכתיב** [ונאמר]: **"וכל אשר יגע בו הטמא יטמא"** (במדבר יט, כד), ומן הסתם טומאת מת שהיא שבעה ימים, **וכתיב** [ומצד אחר נאמר] בהמשך: **"והנפש הנגעת תטמא עד הערב"** (במדבר יט, כד), ולא יותר, **הא** **כיצד?** הרי יש סתירה, אם טמא עד הערב או טמא שבעה ימים!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:10)

אלא יש לומר: **כאן** שטמא שבעה — **בחיבורין, כאן** שטמא רק עד הערב — **שלא בחיבורין.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:11)

**אמר להו** [להם] **רבא: לאו אמינא לכו לא תתלו ביה בוקי סריקי** [האם לא אמרתי לכם אל תתלו בו בקבוקים ריקים] כלומר, דברים בטלים **ברב נחמן?** מה שאתם אומרים אינו נכון, אלא **הכי** [כך] **אמר רב נחמן: ספק טומאה ברשות הרבים התיר להן.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:12)

ושואלים: **והא הלכתא** [והרי הלכה זו] של ספק טומאה **מ**דין **סוטה גמרינן לה** [אנו למדים אותה], **מה סוטה** שספק אם נטמאה בביאת איש אחר, ספק זה קיים בה רק ב**רשות היחיד** מטבע הדברים, **אף** ספק **טומאה** הוא רק ב**רשות היחיד** ולא במקום אחר! ומה חידש יוסי בן יועזר?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:13)

ומשיבים: **הא** [הרי] **אמר ר' יוחנן: הלכה ואין מורין כן,** כלומר, אמנם זו היא ההלכה שספק זה טהור, אבל למעשה אין מורים כן לרבים, כדי שלא יבואו לזלזל בטומאה. וכך נהגו, **ואתא איהו ואורי ליה אורויי** [ובא הוא, יוסי בן יועזר, והורה להם] לנהוג כן בפועל, שברשות הרבים אין חוששים לספק טומאה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:14)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך], **ר' יהודה אומר: קורות נעץ להם** יוסי בן יועזר, כלומר, עשה סימנים, **ואמר: עד כאן רשות הרבים, עד כאן רשות היחיד.** ובענין זה מסופר, **כי אתו לקמיה** [כאשר היו באים לפני] **ר' ינאי** בשאלה של ספק טומאה ברשות הרבים, **אמר להו** [היה אומר להם]: **הא מיא בשיקעתא דבנהרא** [הרי מים נמצאים בשקע שבנהר], **זילו טבולו** [לכו וטיבלו], ואל תיכנסו לדיון אם אתם טהורים או טמאים מספק.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:15)

ג שנינו במשנה: **והשלקות** דברים מבושלים של גוים (אף שאין בהם דבר איסור) הריהם אסורים באכילה, ולא בהנאה. ושואלים: **מנהני מילי** [מנין הדברים הללו] ששלקות אסורים? **אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן, אמר קרא** [המקרא] ששלח משה לסיחון מלך חשבון: **"אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי"** (דברים ב, כח), ויש להבין כי האוכל שביקש משה הוא **כמים** הנזכרים באותו פסוק — **מה מים שלא נשתנו, אף אוכל** הוא זה **שלא נשתנה,** אבל אם נשתנה על ידי מעשה אדם, שוב אינו ראוי לאכילת ישראל.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:16)

ומקשים: **אלא מעתה,** לפי הגדרה זו, אם היו **חטין ועשאן** הגוי **קליות** (שקלאן באש) **הכי נמי דאסורין** [כך גם כן נאמר שיהיו אסורים] מפני שהשתנו? **וכי תימא הכי נמי** [ואם תאמר שכך הוא גם כן], **והתניא** [והרי שנויה ברייתא] במפורש: **חיטין ועשאן** הגוי **קליות** — **מותרין! אלא** כך צריך לומר: **כמים** — **מה מים שלא נשתנו מברייתן** ונשארו באותה צורה, **אף אוכל** הנלקח מהגוים המותר באכילה הוא זה **שלא נשתנה מברייתו,** ודבר זה מסביר מדוע חיטים שנעשו קליות בידי גוי מותרות, שהרי צורת חיטים נשארת בהן.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:17
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:17)

ומקשים: **אלא מעתה, חיטין וטחנן** הגוי לקמח **הכי נמי דאסורין** [כך גם כן תאמר שהם אסורים] שהרי נשתנתה צורתן? **וכי תימא הכי נמי** [ואם תאמר כך הוא גם כן], **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **חיטין ועשאן** הגוי **קליות,** וכן **הקמחים והסלתות שלהן** של הגוים **מותרין! אלא** כך צריך לומר: **כמים** — **מה מים שלא נשתנו מברייתן על ידי האור** (אש), **אף אוכל שלא נשתנה מברייתו על ידי האור.** ותוהים: מהי הראיה מן הכתוב?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:18
[Steinsaltz on Avodah Zarah 37b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/37b:18)

**מידי אור כתיב** [וכי אש נאמרה שם בפסוק]? ואם כן איך אפשר להוכיח מדבר שאינו מוזכר בכתוב כלל!