## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 39a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:1)

ומשיבים: **התם ידיע** [שם, במורייס, ידוע] **ממשו** הממשות שלו, שהיין הוא חלק מן המורייס שטובלים בו את הפת, **הכא** [כאן] **לא ידיע** [ידוע] **ממשן,** שאינו ניכר בכבשים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:2)

א שנינו שעוד דברים שאסורים באכילה והם: **טרית טרופה, וציר שאין בה דגה** וחילק **וכו'.** ושואלים: **מאי** [מה הוא] פירוש **חילק? אמר רב נחמן בר אבא אמר רב: זו סולתנית** (מין דגים קטנים) שבקטנותם אין להם עדיין קשקשים, **ומפני מה אסורה? מפני שערבונה** כלומר, דגים טמאים מעורבים בה **עולה עמה** ולא ניתן להבחין ביניהם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:3)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: דג ש**אין לו עכשיו** קשקשים, שהוא מסימני טהרה בדג, **ועתיד לגדל** קשקשים **לאחר זמן, כגון הסולתנית והעפיץ** — **הרי זה מותר.** וכן דג ש**יש לו עכשיו** קשקשים **ועתיד להשיר** אותם **בשעה שעולה מן הים, כגון אקונס ואפונס, כטספטייס ואכספטייס ואוטנס** — **מותר,** שמה שאסור באכילה הוא דווקא דג שאין לו סנפירים וקשקשת כלל בכל שלב שהוא.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:4)

ובענין זה של כשרות הדגים מסופר, **אכריז** [הכריז] **ר' אבהו בקיסרי: קירבי דגים ועוברן** (ביצי דגים) **ניקחין** **מכל אדם,** ובכלל זה גוים, ואין בודקים אותם, ומדוע? **חזקתן אינן באים אלא מפלוסא ואספמיא,** ושם אין הדגים הטמאים מצויים. ומעירים: ודבר זה הוא **כי הא** [כמו זו] ש**אמר אביי: האי צחנתא דבב נהרא** [אותו מאכל העשוי מדגים קטנים של הנהר בב] — **שריא** [מותר], שאין דג טמא מצוי שם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:5)

ומבררים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **אילימא** [אם תאמר] **משום דרדיפי מיא** [שהמים זורמים בו בכוח], **והאי** [ואותו] **דג טמא כיון דלית ליה** [שאין לו] **חוט השדרה, בדוכתא דרדיפי מיא לא מצי קאי** [במקום שהמים זורמים בכוח אינו יכול לעמוד], על כך יש להקשות: **והא קא חזינן דקאי** [והרי אנו רואים שדג טמא עומד, מתקיים] במקום כזה!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:6)

**אלא** תאמר **משום דמליחי מיא** [שהמים מלוחים] בנהר זה, **והאי** [ואותו] **דג טמא** **כיון דלית ליה קלפי** [שאין לו קשקשים], **בדוכתא דמליחי מיא לא מצי קאי** [במקום שהמים מלוחים אינו יכול לעמוד], גם על כך יש להקשות: **והא קחזינן דקאי** [והרי אנו רואים שהוא עומד, מתקיים שם]! **אלא,** טעם הדבר הוא, **משום** ש**לא מרבה טינא** [מגדל הטיט] בקרקעית נהר זה **דג טמא.** **אמר רבינא: האידנא דקא שפכי ביה** [עכשיו, בימינו, שנשפכים לתוכו, לנהר בב] **נהר גוזא ונהר גמדא** — **אסירי** [אסורים הדגים], שמא הם דגים טמאים שבאו לשם מאותם נהרות. ומביאים עדויות בענין כשרותם של דגים שונים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:7)

**אמר אביי: האי חמרא דימא** [זה הקרוי חמור הים] — **שרי** [מותר], **תורא דימא** [זה הקרוי שור הים] — **אסיר** [אסור], **וסימניך** [וסימנך] לזכור: **טמא טהור, טהור טמא,** שהרי חמור שהוא טמא ביבשה טהור בים, והפכו של דבר בשור.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:8)

**אמר רב אשי:** הדג הקרוי **שפר נונא** — **שרי** [מותר], **קדש נונא** — **אסיר** [אסור], **וסימניך** [וסימנך]: **"קדש לה' "**(שמות טז, כג), ש"קדש" אסור כדבר של קודש. **איכא דאמרי** [יש שאומרים]: הדג הקרוי **קבר נונא** — הוא **אסור, וסימניך** [וסימנך]: "קבר" טמא כ**קברי גוים.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:9)

מסופר, **ר' עקיבא איקלע** [נזדמן] **ל**מקום הקרוי **גינזק, אייתו לקמיה ההוא נונא דהוה דמי** [הביאו לפניו דג שהיה דומה] **לחיפושא** שהוא דג טמא, **חפייה בדיקולא** [כיסה הניח אותו, את הדג בסל] ופירכס, **חזא ביה קלפי ושרייה** [ראה בו בדפני הסל קשקשים והתירו], שקודם לא ראו את הקשקשים על עור הדג, מפני שהיו דקים ושקופים. מסופר, **רב אשי איקלע** [הזדמן] **ל**מקום הקרוי **טמדוריא, אייתו לקמיה ההוא נונא דהוה דמי לצלופחא** [הביאו לפניו דג אחד שהיה דומה לצלופח] שהוא דג טמא, **נקטיה להדי יומא** [לקח אותו אל מול אור היום], **חזא דהוה ביה צימחי ושרייה** [ראה שהיו בו קשקשים דקים והתירו].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:10)

ועוד מסופר כי **רב אשי איקלע לההוא אתרא** [הזדמן למקום אחד], **אייתו לקמיה נונא דהוי דמי** [הביאו לפניו דג שהיה דומה] **לשפרנונא** שגם הוא דג טמא, **חפייה במשיכלי חיורי** [הכניס אותו בתוך כלי לבן], **חזא ביה קלפי ושרייה** [ראה בו את הקשקשים, שהיו שחורים, והתירו]. ועוד מסופר, **רבה בר בר חנה איקלע** [הזדמן] **לאקרא דאגמא, קריבו ליה צחנתא** [הביאו לו מאכל עשוי מדגים קטנים], **שמעיה לההוא גברא דהוה קרי ליה** [שמע לאדם אחד שהיה קורא לו] **באטי,**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:11)

**אמר: מדקא קרי ליה** [מכיון שהוא קורא לו] **באטי** — **שמע מינה** [למד מכאן] ש**דבר טמא אית ביה** [יש בו], משום שבאטי הוא שם של דג טמא, **לא אכל מיניה** [ממנו]. **לצפרא** [בבוקר] **עיין בה** בדק מאכל זה, **אשכח ביה** [מצא בו] **דבר טמא, קרי אנפשיה** [קרא על עצמו] את הפסוק: **"לא יאנה לצדיק כל און"** (משלי יב, כא).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:12)

ב שנינו במשנה: **והקורט** (חתיכה) **של חילתית** (צמח חריף) של גוים אסור באכילה. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **משום דמפסקי ליה בסכינא** [שחותכים אותו בסכין] ועל הסכין יש מן הסתם שמנונית של איסור הנבלעת בחלתית. ומוסיפים: **אף על גב דאמר מר** [אף על פי שאמר החכם]: שאם האיסור **נותן טעם לפגם מותר,** במקרה זה **אגב חורפיה דחילתיתא מחליא ליה שמנוניתא** [מתוך החריפות של החילתית, ממתיקה אותה השמנונית שבסכין], **והוה ליה** [והריהו] **כנותן טעם לשבח** בחלתית **ואסור.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:13)

מסופר, **עבדיה** [עבדו הגוי] של **ר' לוי הוה קא מזבין חילתיתא** [היה מוכר חלתית] והיו סומכים עליו כעבדו של ר' לוי, **כי נח נפשיה** [כאשר נפטר] **ר' לוי אתו לקמיה** [באו לפני] **ר' יוחנן, אמרו ליה** [לו]: **מהו למיזבן מיניה** [לקנות ממנו]? האם גם עכשיו מותר הדבר? **אמר להו** [להם]: **עבדו של חבר** (המקפיד בעניינים של טהרה וכשרות המזון) **הרי הוא** נאמן **כחבר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:14)

כיוצא בו מסופר, **רב הונא בר מניומי זבן תכילתא מאנשי דביתיה** [היה קונה תכלת לציצית מאנשי ביתו, אשתו] של **רב עמרם חסידא** [החסיד], שתכלת אין קונים אלא ממי שאפשר לסמוך עליו לגמרי, מפני שקל לזייפה בצבעים דומים וזולים יותר. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב יוסף** לשאול האם אפשר לסמוך על האשה, **לא הוה בידיה** [היתה בידו של רב יוסף תשובה],


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:15)

**פגע ביה** [פגש בו] **חנן חייטא** [החייט] את רב הונא בר מניומי, **אמר ליה** [לו] כששמע את הסיפור: **יוסף עניא מנא ליה** [יוסף העני, המסכן, מנין לו] לדעת תשובה לשאלה זו? **בדידי הוה עובדא** [בי היה מעשה], **דזביני תכילתא מאנשי דביתיה** [שקניתי תכלת מאנשי ביתו, מאשתו] של **רבנאה אחוה** [אחיו] של **ר' חייא בר אבא, ואתאי לקמיה** [ובאתי לפני] **רב מתנא** לשאול, **לא הוה בידיה** [היתה בידו תשובה], **אתאי לקמיה** [באתי לפני] **רב יהודה מהגרוניא, אמר לי: נפלת ליד** (לידי), כלומר, בעל כרחך אתה נזקק לשמועתי, שאני יודע תשובה לשאלה זו, **הכי** [כך] **אמר שמואל: אשת חבר הרי היא כחבר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:16)

ומעירים: **תנינא להא** [שנינו את זה], **דתנו רבנן** [ששנו חכמים בברייתא]: **אשת חבר הרי היא כחבר, עבדו של חבר הרי הוא כחבר,** ולכן **חבר שמת** — **אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן** של כשרות כמו החבר בעצמו **עד שיחשדו** כלומר, עד שיתגלה שאינם נאמנים. **וכן חצר שמוכרין בה תכלת** בקביעות, **הרי היא בחזקתן עד שתיפסל** שיתברר שיש רמאות שם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:17
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:17)

ובענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אשת עם הארץ שנשאת לחבר, וכן בתו של עם הארץ שנשאת לחבר, וכן עבדו של עם הארץ שנמכר לחבר** — **כולן צריכין לקבל** על עצמם **דברי חברות** בפני שלושה חברים, כדי שאפשר יהיה לסמוך עליהם כעל החברים. **אבל אשת חבר שנשאת לעם הארץ, וכן בתו של חבר שנשאת לעם הארץ, וכן עבדו של חבר שנמכר לעם הארץ** — **אינן צריכין לקבל דברי חברות לכתחלה,** משום שסומכים על מה שהיו נאמנים קודם לכן, אלו **דברי ר' מאיר;**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:18
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:18)

**ר' יהודה אומר: אף הן צריכין לקבל דברי חברות לכתחלה. וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר: מעשה באשה אחת שנשאת לחבר, והיתה קושרת לו תפילין על ידו,** לאחר מכן **נשאת למוכס, והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו.** משמע שהאישה הולכת אחר בעלה, ולכן גם אם היתה קודם אשת חבר — אין לסמוך על כך אחרי שנישאה לעם הארץ.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:19
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39a:19)

ג ובענין דברים שמפקידים בידי גוי, **אמר רב:** הדברים שראשי התיבות שלהם: **חבי"ת** — **אסור** לסמוך עליהם אם נחתמו **בחותם אחד,** שמא החליפו או זייפו אותם. דברים שראשי התיבות שלהם: **חמפ"ג** — **מותר בחותם אחד.** מהו חבי"ת? **חלב, בשר, יין, תכלת** —