## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 39b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:1)

**אסורין בחותם אחד** שמא יזייפם. **חילתית, מורייס, פת, גבינה** — **מותרין בחותם אחד.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:2)

ומסבירים: **פת,** אין מצריכים לה שני חותמות, שכן **למאי ניחוש** [למה נחשוש] **לה?** **אי** [אם] **משום איחלופי קרירא בחמימא** [החלפה של פת קרה בחמה] — הדבר הזה **מידע ידיע** [ידוע] וניכר, **דחיטי בדשערי נמי מידע ידיע** [החלפה של חיטים בשל שעורים — גם כן ידוע הדבר], **אי כי הדדי** [אם החלפה של זה כמו זה, שאין הבדל במינם וטיבם], **כיון דאיכא** [שיש] **חותם אחד לא טרח ומזייף** [אינו טורח ומזייף].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:3)

ושואלים: **ורב, מאי שנא** [במה שונה] **גבינה** שדי לה בחותם אחד? משום **דלא טרח** [שאינו טורח] **ומזייף,** שהרי אין רווח גדול מזיוף כזה, **חלב נמי** [גם כן] **לא טרח** [אינו טורח] **ומזייף** מאותה סיבה, ומדוע הצריך שני חותמות? **אמר רב כהנא: אפיק** [הוצא] מרשימת חבי"ת **חלב, ועייל** [והכנס] במקומה **חתיכת דג שאין בה סימן.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:4)

ושואלים: **היינו** [הרי זה] **בשר!** ומשיבים: **תרי גווני** [שני מיני] **בשר,** בשר בהמה ובשר דג. עד כאן הדיון בדברי רב.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:5)

**ושמואל אומר: בי"ת אסור בחותם אחד, מח"ג מותר בחותם אחד.** בי"ת שהם: **בשר, יין, תכלת** — **אסורין בחותם אחד** (ואינו מזכיר חתיכת דג שאין בה סימן); מח"ג שהם **מורייס, חילתית, גבינה** — **מותרין בחותם אחד** (ואינו מזכיר פת). ומסבירים: **ל**דעת **שמואל, חתיכת דג שאין בה סימן היינו** [זהו] ממש **בשר,** ואין צריך לחזור ולשנות זאת, כי הנימוק של **תרי גווני** [שני מיני] **בשר לא אמרינן** [אין אנו אומרים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:6)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין לוקחין ימ"ח מח"ג בסוריא,** אפילו מיהודים — **לא יין ולא מורייס ולא חלב, ולא מלח סלקונדרית ולא חילתית ולא גבינה, אלא מן המומחה** כלומר, מי שיודעים בו שהוא מקפיד על כך. שאין מקפידים שם שלא למכור דברים של גוים. **וכולן אם נתארח אצל בעל הבית** — **מותר** לאכול כל אלה, ואינו צריך לחשוש.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:7)

ומעירים: **מסייע ליה** [לו] דבר זה **לר' יהושע בן לוי,** ש**אמר ר' יהושע בן לוי: שגר** (שלח) **לו בעל הבית לביתו** אחד מכל אלה — **מותר; מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **בעל הבית לא שביק היתירא ואכל איסורא** [אינו מניח היתר ואוכל איסור בכוונה], **וכי משגר ליה, ממאי דאכיל משדר ליה** [וכאשר הוא שולח לו, ממה שהוא עצמו אוכל הוא שולח לו], אף שלענין מכירה הוא חשוד.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:8)

א שנינו במשנה: **ומלח סלקונדרית** אסור באכילה. ושואלים: **מאי** [מהו] **מלח סלקונדרית? אומר רב יהודה אמר שמואל: מלח שכל סלקונדרי** (נחתומי) **רומי אוכלין אותה. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מלח סלקונדרית, שחורה** — **אסורה, לבנה** — **מותרת, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר:** אם היתה **לבנה** — **אסורה, שחורה** — **מותרת. ר' יהודה בן גמליאל משום** (בשם) **ר' חנינא בן גמליאל אומר: זו וזו אסורה.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:9)

**אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: לדברי האומר לבנה אסורה,** הטעם הוא משום ש**קירבי דגים לבנים טמאים מעורבין בה. לדברי האומר שחורה אסורה,** משום ש**קירבי דגים שחורים טמאים מעורבין בה.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:10)

**לדברי האומר זו וזו אסורה,** משום ש**זה וזה מעורבין בה,** ואין זו מחלוקת אלא במה שהיה נהוג במקומו של כל אחד מהם. **אמר ר' אבהו משום** (בשם) **ר' חנינא בן גמליאל: זקן אחד** גוי **היה בשכונתנו,** **שהיה מחליק פניה** של מלח זה **בשומן חזיר,** להוסיף שיש מקום לחשוש גם משום איסורים אחרים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:11)

שנינו בסוף המשנה: **הרי אלו אסורים** ואין איסורם איסור הנאה. ושואלים: **למעוטי מאי** [למעט את מה]? הרי כבר פתחה בכך המשנה: ואלו אסורים ואין איסורם איסור הנאה! ומסבירים: **ל**שיטת **חזקיה** — **למעוטי** [למעט] ולאסור בהנאה **ב**כבשים ש**ידוע** שהיה שם יין, וכפי שפירש לעיל (עבודה זרה לח,ב). **לר' יוחנן** שהתיר בהנאה גם כבשים כאלה — **למעוטי** [למעט] **מורייס וגבינת בית אונייקי,** שהם אסורים בהנאה, **ו**נמצא לפי שיטתו זה כי **סתמא** [סתמה של המשנה] **כ**דעת **ר' מאיר** במשנה הקודמת (לעיל עבודה זרה ל,ב), שהם אסורים בהנאה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:12)

ב משנה **ואלו מותרין באכילה: חלב שחלבו גוי וישראל רואהו** בשעת חליבה, **והדבש**, **והדבדבניות** (אשכולות ענבים) **אף על פי שמנטפין** — שאין לחשוש להם משום יין של גוי. וכן **אין בהן** גם **משום הכשר משקה** שאינם נחשבים כיין להכשיר אוכלים לקבל טומאה. **ו**כן מותר לאכול כל מיני **כבשין שאין דרכן לתת לתוכן יין וחומץ, וטרית** (מן דג) **שאינה טרופה** (חתוכה) ורואים שדג טהור הוא, **וציר** של דגים **שיש בה דגה** כאשר יבואר, **ועלה של חילתית** שלא נחתך בסכין, **וזיתי גלוסקאות המגולגלין** זיתים שמכניסים אותם בכלים, כדי שיתחממו ויתרככו מחמת שמן שבהם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:13)

**ר' יוסי אומר: השלחין** (הרכים ביותר) — **אסורין. החגבים הבאים מן הסלולה** (מן הסלים) שמוכר החנוני — **אסורין** שמא זילפו עליהם יין, **מן ההפתק** (מקום איחסון ארעי) — **מותרין. וכן** הדין **לתרומה,** כאשר יבואר בגמרא.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:14)

ג גמרא שנינו במשנה כי חלב שחלבו גוי וישראל רואהו מותר. ומעירים: **תנינא להא דתנו רבנן** [שנינו במשנתנו דבר זה ששנו חכמים] בברייתא: **יושב ישראל בצד עדרו של גוי, וגוי חולב לו ומביא לו, ואינו חושש.** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי דליכא** [אם שאין] **דבר** **טמא בעדרו,** וכל העדר הוא בהמות טהורות — **פשיטא** [פשוט] שכן הוא, **ואי דאיכא** [ואם שיש] **דבר טמא בעדרו, אמאי** [מדוע] יהיה מותר?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:15)

ומשיבים: **לעולם** תפרש **דאיכא** [שיש] **דבר טמא** בעדרו, **וכי קאי חזי ליה** [ומדובר כאן שכאשר היהודי עומד רואה הוא אותו], **וכי יתיב לא חזי ליה** [וכאשר הוא יושב אינו רואה אותו]; **מהו דתימא** [שתאמר]: **כיון דיתיב לא חזי ליה** [שבזמן שהוא יושב אינו רואה אותו], **ניחוש דלמא מייתי** [נחשוש שמא מביא] חלב טמא **ומערב ביה** [בו], **קא משמע לן** [משמיע לנו]: **כיון דכי קאי חזי ליה, אירתותי מירתת ולא מיערב ביה** [כיון שכאשר הוא עומד הוא רואה אותו, הרי הוא מפחד ואינו מערב בו].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:16)

ד ועוד שנינו: **והדבש** של גוים שמותר באכילה. ומסבירים: **דבש למאי ניחוש לה** [למה נחשוש לו]? **אי** [אם] **משום איערובי** [תערובת] של דבר טמא או יין — **מיסרא סרי** [מסריח הוא] כשמערבים בו, ואין לחשוש לכך, **אי** [אם] **משום בישולי גוים,** אפילו אם נתבשל — הרי הוא **נאכל כמו שהוא חי** ואינו נאסר בבישולם. **אי** [אם] **משום גיעולי גוים** שנתבשל בכלי שנתבשל בו איסור — **נותן טעם לפגם הוא** בדבש, **ומותר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:17
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:17)

ה שנינו במשנה: **והדבדבניות אף על פי שמנטפות** — **אין בהן משום הכשר משקה. ורמינהי** [ומשליכים מראים סתירה לכך] ממה ששנינו: **הבוצר** ענבים על מנת להביאם **לגת** לעשות מהם יין, **שמאי אומר: הוכשר** כלומר, כל מה שהיה באשכולות הוכשר לקבל טומאה מחמת טיפות המיץ המנטפות מן הענבים, ו**הלל אומר: לא הוכשר, ו**אנו יודעים כי **אודי ליה** [הודה לו] **הלל לשמאי,** ואם כן הנוטף מן האשכול מכשיר לקבל טומאה!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:18
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:18)

ומשיבים: **התם** [שם] במקרה של בוצר לגת, **קא בעי ליה** [רוצה הוא אותו] **למשקה,** שהרי הוא מעוניין מתחילה בכל המיץ שבענבים כדי לעשות ממנו יין, **הכא לא קא בעי ליה** [כאן הוא אינו רוצה אותו] **למשקה,** שהרי הוא מעוניין באכילת הענבים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:19
[Steinsaltz on Avodah Zarah 39b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/39b:19)

ו שנינו במשנה: **וטרית שאינה טרופה** וציר שיש בה דגה מותרים באכילה. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **איזו היא טרית שאינה** נחשבת **טרופה** אפילו לא היתה דג שלם ממש? **כל שראש ושדרה ניכר** בה, שבכך יודעים שהיא דג טהור. **ואיזו ציר שיש בה דגה? כל שכילבית אחת** (מין יצור קטן שגדל בתוך ציר של דגים טהורים) **או שתי כילביות**