## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 42b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:1)

ומקשים: **והא** [והרי] **שיפויין** של אשירה שהזכרנו קודם, ש**עיקר עבודה זרה קיימת, וקתני** [ושנה]: אם עשה את השיפוי **לצרכה** — **היא אסורה ושיפוייה מותרין!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:2)

על כן **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר** באופן אחר: טעם הדבר שהנבייה של אשירה אסורה — **לפי שאין עבודה זרה בטלה דרך גדילתה,** ודרכה הוא להשיר עלים. עד כאן הקושיות על שיטת ריש לקיש.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:3)

ומן הצד השני, **איתיביה** [הקשה לו] **ר' שמעון בן לקיש לר' יוחנן** ממה ששנינו: **קן** של ציפורים **ש**היה מצוי **בראש האילן של הקדש** — **לא נהנין** מהקן הזה, **ו**מן הצד האחר **לא מועלין** שאם נהנה ממנו אינו מביא קרבן מעילה. אם היה הקן **בראשה של אשרה** — **יתיז** את הקן **בקנה,** ולא יטפס על העץ כדי להורידו, שהרי אסור לו ליהנות מעבודה זרה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:4)

ומעירים: **קא סלקא דעתך** [עולה בדעתך] כהנחה ראשונה, שהקן שמדובר עליו הוא **כגון ש**הציפור **שברה ממנו** מן העץ **עצים וקינתה** (ועשתה את קינה) **בהן, וקתני** [ושנה]: **יתיז בקנה** כלומר שמותר להשתמש בקן, ומכאן שעבודה זרה שנשתברה מאליה מותרת בהנאה!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:5)

ודוחים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? **כגון דאייתי** [שהביאה] הצפור **עצים מעלמא** [מהעולם] ולא מהאשירה עצמה, **וקינתה** (ועשתה את קינה) **בהן.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:6)

ומוסיפים: **דיקא נמי** [מדוייק גם כן] הדבר, **דקתני** [ששנה] בתחילת המשנה ל**גבי הקדש: לא נהנין ולא מועלין; אי אמרת בשלמא דאייתי עצים מעלמא** [נניח אם אתה אומר שמדובר במשנה זו שהביאה עצים מהחוץ], **היינו דקתני** [זהו ששנה] ל**גבי הקדש: לא נהנין ולא מועלין, לא נהנין** לכתחילה מקן זה — **מדרבנן** [מדברי סופרים], שאסרו דבר זה כדי שלא יבואו להשתמש בעץ של ההקדש עצמו, **ו**אולם **לא מועלין מדאורייתא** [מן התורה] בקן, **דהא לא קדישי** [שהרי לא קדושים] עצים אלו,


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:7)

**אלא אי אמרת** [אם אתה אומר] שמדובר במשנה **ששברה עצים ממנו** מן העץ של ההקדש עצמו **וקינתה בהן, אמאי** [מדוע] **לא מועלין** בהם מדין תורה? **הא קדישי** [הרי קדושים הם]!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:8)

ודוחים: **מידי איריא** [כלום שייך הדבר]? אין מכאן ראיה, **הכא** [כאן] לא בגוף העץ שהוקדש מדובר, אלא **בגידולין הבאין לאחר מכאן עסקינן** [עוסקים אנו], **וקא סבר** [וסבור חכם זה] כי **אין מעילה בגידולין** של הקדש.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:9)

**ור' אבהו אמר** בשם **ר' יוחנן** דרך אחרת להסביר את המשנה לשיטתו: **מאי** [מה] פירוש **"יתיז"** ששנינו? **יתיז באפרוחין** כלומר, את האפרוחים יכול להפיל כדי לאוכלם, אבל לא ישתמש בקן עצמו, ואם כן אין מכאן קושיה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:10)

**אמר ליה** [לו] **ר' יעקב לר' ירמיה בר תחליפא, אסברה** [ואסביר אותה את המשנה] **לך:** **ב**מקרה שהיו **אפרוחין** בתוך הקן — **כאן וכאן,** בין בהקדש בין בעבודה זרה, **מותרין** הם, **בביצים** — **כאן וכאן אסורין. אמר רב אשי: ואפרוחין שצריכין לאמן כביצים דמו** [נחשבים], ואסורים בהנאה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:11)

א משנה **המוצא כלים ועליהם צורת חמה,** או **צורת לבנה,** או **צורת דרקון** — הרי אלו אסורים בהנאה ו**יוליכם לים המלח** (כלומר, יאבדם), שחזקתם שהם משמשים לעבודה זרה. **רבן שמעון בן גמליאל אומר:** צורות אלה **ש**הן **על** הכלים **המכובדין** — **אסורין,** שיתכן שהם נעבדים, **שעל** הכלים **המבוזין** — **מותרין.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:12)

ב גמרא על עצם האיזכור של צורות חמה, לבנה ודרקון, שואלים: **למימרא, דלהני הוא דפלחי להו, למידי אחרינא לא** [האם לומר שלאלה הוא שעובדים להם, ולדבר אחר לא]? **ורמינהי** [ומקשים, מראים סתירה] ממה ששנינו במשנה אחרת: **השוחט לשום** (לשם) פולחן לכל דבר שהוא: לשם **ימים, לשום נהרות, לשום מדבר, לשום חמה, לשום לבנה, לשום כוכבים ומזלות,** או **לשום מיכאל** המלאך ה**שר הגדול, לשום שילשול** (מין תולעת) **קטן** — **הרי** כל אחד מ**אלו** הם **זבחי מתים** כלומר, זבחי עבודה זרה. משמע שעבודה זרה יכולה להיות בצורות רבות ושונות!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:13)

**אמר אביי: מיפלח** [לעבוד] **לכל** מה **דמשכחי פלחי** [שהם מוצאים הם עובדים], אבל **מיצר ומפלחי** [לצור צורות ולעבוד], **הני תלתא דחשיבי ציירי להו ופלחי להו** [דווקא שלושה אלה שהם חשובים, צרים אותם ועובדים אותם], **למידי אחרינא** [לדבר אחר] — **לנוי בעלמא עבדי להו** [בלבד עושים אותם] ולא לשם עבודה זרה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:14)

מסופר, **מנקיט** [אוחז, אוסף היה בידו] **רב ששת חומרי מתנייתא ותני** [את הפרטים של המשניות בענין זה, ושונה אותן יחד] בדרך זו: **כל המזלות** (גרמי השמים) צורותיהם **מותרין** — **חוץ ממזל חמה ולבנה, וכל הפרצופין** **מותרין** — **חוץ מפרצוף אדם, וכל הצורות** של דברים אחרים **מותרות** — **חוץ מצורת דרקון.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:15)

ודנים בדבריו, **אמר מר** [החכם]: **כל המזלות מותרין חוץ ממזל חמה ולבנה.** ויש לשאול: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? **אילימא** [אם תאמר] **בעושה** אותם, אם מותר או אסור לעשותם; הרי **אי** [אם] **בעושה** מדובר, **כל המזלות מי שרי** [האם מותר]? **והכתיב** [והרי נאמר]: **"לא תעשון אתי"** (שמות כ, כ), ודרשו חכמים: **לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום,** שהם נמצאים אתי, משמע שאסור לעשות צורות של כל מיני מזלות!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:16)

**אלא פשיטא** [פשוט] שמדובר **במוצא** כלים שיש עליהם צורות של מזלות, **וכדתנן** [וכמו ששנינו במשנה]: **המוצא כלים ועליהם צורת חמה,** או **צורת לבנה, צורת דרקון** — **יוליכם לים המלח.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:17
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:17)

ואולם **אי** [אם] מדובר כאן **במוצא, אימא מציעתא** [אמור את ההלכה האמצעית]: **כל הפרצופות מותרין** — **חוץ מפרצוף אדם; אי** [אם] מדובר **במוצא, פרצוף אדם מי** [האם] **אסור? והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת דרקון** — **יוליכם לים המלח.** ונדייק מכאן: **צורת דרקון** — **אין** [כן] אסורה, **פרצוף אדם** — **לא!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:18
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:18)

**אלא פשיטא** [פשוט] שמדובר בהלכה זו לגבי מי ש**עושה** את הצורות הללו, **וכ**דברי **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע** להלן (עבודה זרה מג,ב).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:19
[Steinsaltz on Avodah Zarah 42b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/42b:19)

אלא שיש לשאול: **אי** [אם] **בעושה** מדובר, **אימא סיפא** [אמור את ההלכה שבסוף]: **כל הצורות מותרות** — **חוץ מצורת דרקון; ואי** [ואם] מדובר רק **בעושה, צורת דרקון מי אסיר** [האם אסור] לעשות? **והכתיב** [והרי נאמר]: **"לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב"** (שמות כ, כ), ודרשו חכמים: לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום,