## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 5b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:1)

**בלחם הקלקל"** (במדבר כא, ה); שכך גינו את המן, אף שהיה משובח שבמאכלים. **בני כפויי טובה** — **דכתיב** [שנאמר] שאמר אדם הראשון, לאחר שחטא בעץ הדעת: **"האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל"** (בראשית ג, יב). ומשמע מדבריו שניתנה לו לרעתו, והחטיאתו, בעוד שה' נתנה לו להיות עזר כנגדו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:2)

ומוסיפים: **אף משה רבינו,** שאמר דבר זה לישראל, **לא רמזה להן לישראל** על שלא ביקשו בקשה זו, **אלא לאחר ארבעים שנה, שנאמר: "ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה"** (ראה דברים כט, ד), הרי שמדובר היה ארבעים שנה לאחר מתן תורה, **וכתיב** [ונאמר] בדברי משה אז: **"ולא נתן ה' לכם לב** לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה" (דברים כט, ג). **אמר רבה, שמע מינה** [למד מכאן]: **לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין** [אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה], שהרי משה אמר זאת לישראל רק לאחר ארבעים שנה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:3)

**אמר ר' יוחנן משום** [משמו] של **ר' בנאה, מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור"** (ישעיהו לב, כ) — **אשריהם ישראל, בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים** — **יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם, שנאמר: "אשריכם זרעי על כל מים", ואין זריעה אלא צדקה, שנאמר: "זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד"** (הושע י, יב), **ואין מים אלא תורה, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים"** (ישעיהו נה, א).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:4)

ובפירוש הביטוי **"משלחי רגל השור והחמור"** לפי דרך זו, **תנא** [שנה התנא] **דבי אליהו: לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:5)

א לאחר הקדמה ארוכה זו באים לביאור המשנה. שנינו במשנה שלפני אידיהם של גוים **שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם.** ושואלים: **ומי בעינן כולי האי** [והאם צריכים כל כך] הרבה ימים לקנות בהמה לצורך החג, שאנו אוסרים למכור להם קודם חגיהם?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:6)

**והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **בארבעה פרקים** (זמנים) **בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו: אמה** של בהמה זו שאני מוכר לך **מכרתי** היום כדי **לשחוט,** או את **בתה** של זו **מכרתי לשחוט,** כדי שקונה זו לא ישחט באותו היום את הבהמה שהוא קונה, ויגרום שיישחטו בהמה ובתה ביום אחד ויעבור על איסור "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא כב, כח).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:7)

**ואלו הן** ארבעה פרקים אלה: **ערב יום טוב האחרון של חג** (סוכות), **ערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת** (שבועות), **וערב ראש השנה, וכדברי ר' יוסי הגלילי** — **אף ערב יום הכפורים בגליל!** משמע שיום אחד קודם החג עוסקים בהכנות לחג, ומדוע כאן אוסרים שלושה ימים?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:8)

ומשיבים: **התם** [שם] לעניין "אותו ואת בנו", שלצורך **אכילה** קונים את הבהמה, **סגיא בחד יומא** [די ביום אחד] להכנות. **הכא** [כאן], שלצורך **הקרבה** לעבודה זרה הם מתכוננים, **בעינן תלתא יומי** [צריכים שלושה ימים] למצוא בהמה הראויה לכך, שאין בה מום. ושואלים: **ולהקרבה סגי בתלתא יומי** [די בשלושה ימים]? **והתנן** [והרי שנינו]: **שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות** (שבועות). משמע שכדי להכין להקרבה צריך הרבה יותר זמן!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:9)

ודוחים: מכאן אין להקשות, **אנן דשכיחי מומין דפסלי** [אנו, אצלנו היהודים, שמצויים בדינינו מומים רבים שפוסלים את הקרבן], ו**אפילו בדוקין** (בתבלול) **שבעין, בעינן תלתין יומין** [צריכים אנו שלושים יום] להתכונן לצורך קרבנות החג, **אינהו** [הם] הגוים, שרק פסול של **מחוסר אבר אית להו** [יש להם], שרק בהמה מחוסרת איבר שלם פסולה עבורם לקרבן, על כן **בתלתא יומי סגי** [בשלושה ימים די להם], ש


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:10)

**אמר ר' אלעזר: מנין למחוסר אבר** ש**אסור לבני נח** להקריב לשמים? **דכתיב** [שנאמר] בדברי ה' לנח: **"ומכל החי מכל בשר שנים מכל** תביא אל התיבה להחיות אתך" (בראשית ו, יט), **אמרה תורה: הבא בהמה שחיין ראשי אברים שלה,** לכן הוא קורא לזה "מכל החי", ומקצת מאלה נועדו אחר כך להקרבה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 5b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:11)

ומקשים: **האי מיבעי ליה למעוטי טריפה דלא** [פסוק זה צריך אותו כדי למעט טריפה שאינה] כשרה לקרבן! ודוחים: פסול **טריפה** לקרבן **מ"לחיות זרע"** (בראשית ז, ג), **נפקא** [יוצאת], נלמדת, שהרי טריפה אינה יכולה להוליד. ושואלים: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח לשיטת מי שאומר] ש**טריפה אינה יולדת,** אם כן, מן הכתוב "לחיות זרע" למדים לענין טריפה, ו"מכל החי" — לענין מחוסר אבר.