## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 60b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:1)

**דאיפקעה** [שנבקעה] **לאורכה** מלמעלה למטה, **אידרי ההוא גוי חבקה** [קפץ גוי אחד וחיבק אותה] שלא תיפתח, ושהיין לא יישפך, **שרייה** [התיר אותה] **רפרם בר פפא, ואי תימא** [ויש אומרים] שהיה זה **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע, לזבוני** [למכור אותה] **לגוים,** שנאסרה בשתיה אבל לא בהנאה. ומעירים: **והני מילי** [ודברים אלה] אמורים ש**פקעה לאורכה, אבל** אם נבקעה **לפותייה** [לרוחבה] והגוי הידק את החלק העליון על התחתון — **אפילו בשתיה** גם כן **שרי** [מותרת], **מאי טעמא** [מה הטעם]? הגוי שמחזיק את החבית רק **מעשה לבינה קעביד** [עושה], שאינו עושה מעשה ביין, אלא רק מכביד על החבית כאילו היה לבינה, או דבר כבד אחר.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:2)

מסופר, **ההוא גוי דאשתכח דהוה קאי במעצרתא** [גוי אחד שנמצא עומד בתוך הגת] עצמה, **אמר רב אשי: אי איכא** [אם יש שם יין] בכמות כזו שהיא של **טופח להטפיח** (רטוב עד כדי להרטיב דבר אחר) — **בעי** [צריך] **הדחה** של הגת במים **ובעי** [וגם צריך] **ניגוב** (ניקוי יסודי יותר. להלן עבודה זרה עד,ב), **ואי** [ואם] הוא **לא** טופח להטפיח, גם אם יש שם לחות — **בהדחה בעלמא סגי ליה** [בלבד די לו].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:3)

א משנה **נכרי שנמצא עומד בצד הבור של יין, אם יש לו מלוה עליו** כלומר, שבעל הבור חייב כסף לגוי — **אסור** היין, שאנו חוששים שכיוון שהגוי סבור שיש לו זכות בנכסיו של הלווה לא יימנע מלנגוע ביין. **אין לו מלוה עליו** — **מותר,** שאין אנו חוששים שהוא נוגע בדבר שאינו שלו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:4)

**נפל** הגוי **לבור** יין **ועלה,** או **מדדו** ליין שבבור **בקנה** בלי לנגוע בו בידו, או **התיז את הצרעה בקנה** ונגע הקנה ביין, **או שהיה מטפיח** מסיר קצף מ**על פי חבית מרותחת** — **בכל אלו היה מעשה ואמרו: ימכר,** שהיין מותר בהנאה אבל אסור בשתיה, **ור' שמעון מתיר** אף בשתיה. **נטל** הגוי **את החבית** של יין **וזרקה בחמתו לבור, זה היה מעשה והכשירו** אף בשתיה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:5)

ב גמרא בפירוש דברי המשנה "אם יש לו מלוה עליו", **אמר שמואל: והוא שיש לו מלוה על אותו יין** עצמו, שהיין משועבד לגביית חוב זה — אז יש לחשוש למגע הגוי ביין, שאז הוא מרגיש בעלות עליו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:6)

**אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא** [משנתנו גם כן מדוייקת] בפירוש זה, **דתנן** [ששנינו במשנה הבאה]: **המטהר יינו של נכרי** ישראל הדורך ענבים של גוי כדי למכור את היין לישראל, **ונותנו ברשותו** של הגוי עד שימכרנו, **והלה** הגוי **כותב לו: "התקבלתי ממך מעות"** — הרי זה **מותר,** לפי שהיין נחשב כשייך לגמרי לישראל ואין לחשוש שנגע בו הגוי. **אבל** והיה **אם ירצה ישראל** זה **להוציאו,** **ואין** גוי **מניחו עד שיתן לו מעותיו** (שישלם לו עבור היין), **זה היה מעשה בבית שאן ואסרו.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:7)

ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] במקרה ש**אין מניחו,** שאז אומרים שיש מעין בעלות לגוי עליו, ואז הוא אסור, **הא** [אבל] אם היה **מניחו** להוציא את היין **שרי** [מותר], למרות שהישראל עדיין חייב לו מעות. **שמע מינה** [למד מכאן] ש**מלוה על אותו יין בעינן** [צריכים אנו], שרק כאשר יש לו מעין בעלות על היין, ולא חובת תשלום יש לחשוש למגעו. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:8)

ג שנינו במשנה: **נפל לבור ועלה** — יימכר, שאינו אסור בהנאה. **אמר רב פפא: לא שנו אלא שעלה** הגוי משם **מת,** שהוציאו את הגוי משם כשהוא מת, **אבל** אם **עלה חי** — **אסור.** ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **אמר רב פפא: דדמי עליה** [שדומה לו] לגוי הדבר הזה **כיום אידם** (חגם) שאירע לו נס וניצל, ובגלל שרוצה להודות לעבודה זרה בוודאי מנסך כשיוצא מן הבור.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:9)

ד **מדדו בקנה... כל אלו היה מעשה ואמרו: ימכר, ור' שמעון מתיר. אמר רב אדא בר אהבה: ינוחו לו לר' שמעון ברכות על ראשו,** מפני ששיטתו היא שיטה חד משמעית, **כשהוא מתיר** — **מתיר אפילו בשתיה, וכשהוא אוסר** — **אוסר אפילו בהנאה.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:10)

**אמר רב חייא בריה** [בנו] של **אבא בר נחמני אמר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה** [ויש אומרים] בלשון אחרת: **אמר רב חסדא אמר זעירי: הלכה כר' שמעון. איכא דאמרי** [ויש שאומרים] בלשון אחרת, **אמר רב חסדא: אמר לי אבא בר חנן, הכי** [כך] **אמר זעירי: הלכה כר' שמעון.** ואולם בסופו של דבר מסכמת הגמרא: **ואין הלכה כר' שמעון.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:11)

ה שנינו במשנה: **נטל חבית וזרקה בחמתו לבור, זה היה מעשה והכשירו. אמר רב אשי: כל שבזב** הוא **טמא** כלומר, כל אופן שמגעו של הזב מטמא, הרי פעולה כגון זו **בגוי** ביין **עושה יין נסך, כל שבזב טהור** — **בגוי אינו עושה יין נסך.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 60b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/60b:12)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב הונא לרב אשי** ממה ששנינו: **נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור, זה היה מעשה בבית שאן והכשירו.** ונדייק: אם זרקו **בחמתו** — **אין** [כן] הכשירו, אם זרקו **שלא בחמתו** — **לא** היו מכשירים. ואילו בזב, אם זרק דבר מידו על דבר אחר — אינו נטמא!