## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 61a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61a:1)

השיב לו: **התם דקאזיל מיניה ומיניה** [שם מדובר שהולך ומתגלגל הכלי ממנו וממנו] כלומר, שאינו זורקו, אלא דוחקו ומגלגלו עד שמגיע לבור. ולכן כשעושה זאת שלא בחמתו אנו חוששים למגעו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61a:2)

א משנה **המטהר יינו של נכרי** כלומר, שהוא עושה יין מענבים של גוי, בכשרות, כדי למוכרו לישראל, ועדיין לא שילם לגוי, **ונותנו ברשותו** של הגוי **(ו)בבית הפתוח לרשות הרבים, בעיר שיש בה גוים וישראלים** — **מותר** היין, משום שהגוי חושש שהישראלים רואים אם הוא נוגע ביין. אבל אם היה זה **בעיר שכולה גוים** — **אסור, עד שישב** אדם מישראל **ו**יהא **משמר** את היין.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61a:3)

**ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר** בכל רגע, אלא **אף על פי שהוא יוצא ונכנס** — **מותר. ר' שמעון בן אלעזר אומר: רשות גוים אחת היא,** וכאשר יבוארו הדברים בגמרא.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61a:4)

**המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו** של הגוי, **והלה** הגוי **כותב לו: "התקבלתי ממך מעות"** — **מותר,** משום שכיון שעכשיו היין נחשב כשל הישראל אין הגוי מעז לגעת בו. **אבל אם** במקרה ש**ירצה ישראל להוציא** את היין משם **ואינו מניחו** הגוי להוציאו משם **עד שיתן לו את מעותיו** (למרות שכתב "התקבלתי"), **זה היה מעשה בבית שאן ואסרו,** משום שבמקרה זה הגוי סבור שהיין ממושכן לו, ואינו מתיירא לגעת בו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61a:5)

ב גמרא על המשנה המבחינה בין עיר שיש בה ישראלים ועיר שאין בה ישראלים, שואלים: **בעיר שכולה גוים נמי** [גם כן], **והאיכא** [והרי יש] **רוכלין** ישראלים **המחזירין בעיירות,** ויחשוש הגוי שמא רוכלים ישראלים אלה יראו את מעשיו ויימנע מלנגוע ביין! **אמר שמואל:** מדובר **בעיר שיש לה דלתים ובריח,** והוא יודע מתי נכנסים אנשים זרים לעיר.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61a:6)

ועל מה ששנינו שבעיר שיש בה ישראלים צריך שיהא הבית שבו היין פתוח לרשות הרבים, **אמר רב יוסף: וחלון** של ישראל פתוח לאותו מקום **כרשות הרבים דמי** [נחשב], **ו**כן **אשפה** (מקום שמשליכים בו גרוטאות וכיוצא בהן) כיון שהולכים ועומדים עליה רבים **כרשות הרבים דמי** [נחשב], **ודיקלא** [ודקל] נמצא סמוך למקום — **כרשות הרבים דמי** [נחשב], משום שהגוי חושש שאדם העולה בדקל יראנו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61a:7)

אם היה **פסיק רישיה** [חתוך ראשו] של הדקל — **פליגי בה** [נחלקו בכך] **רב אחא ורבינא, חד אסר** [אחד מהם אוסר], **וחד שרי** [ואחד מהם מתיר]. ומפרטים: **מאן דאסר** [מי שאוסר] סבור שבדקל שכרות ראשו, הואיל ואין פירות צומחים בו **למה ליה דסליק התם** [לו שיעלה לשם], ולכן אינו חושש שיעלו בראש הדקל ויראוהו. **ומאן דשרי** [ומי שמתיר] סבור: **זימנא דאבדה ליה** [פעמים שאובדת לו] **בהמה** לאדם, **וסליק לעיוני בתרה** [ועולה על הדקל כדי לחפש אותה מרחוק], ולכן חושש הגוי ואינו נוגע, שמא יראו מה הוא עושה ביין.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61a:8)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של גוי ומילאהו** ישראל **יין, וישראל דר באותה חצר** — **מותר** יין זה, **ואף על פי שאין מפתח** של הבית **וחותם בידו** של ישראל.