## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 61b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:1)

אם היה ישראל דר **בחצר אחרת** — **מותר, והוא** (דווקא בזמן) **שמפתח** של אותו בית **וחותם** של היין **בידו** של ישראל.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:2)

**המטהר יינו של גוי** והיין נמצא **ברשותו** של הגוי, **וישראל דר באותה חצר** — **מותר, והוא שמפתח וחותם בידו** של הישראל. ומעירים, **אמר ליה** [לו] **ר' יוחנן לתנא** (שונה המשניות), **תני** [שנה כך]: **אף על פי שאין מפתח וחותם בידו** — **מותר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:3)

וממשיכה הברייתא: אם היה הישראל דר **בחצר אחרת** — **אסור, אף על פי שמפתח וחותם בידו,** אלו **דברי ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:4)

**וחכמים אוסרין,** **עד שיהא שומר יושב ומשמר, או עד שיבא ממונה הבא לקיצין** בזמנים קבועים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:5)

ושואלים: **חכמים אהייא** [על איזה מקרה בברייתא מתייחסים דבריהם]? **אילימא אסיפא** [אם תאמר על הסוף] — **תנא קמא נמי מיסר קא אסר** [התנא הראשון, ר' מאיר, גם כן אוסר]! **ואלא** תאמר כי הכוונה היא **ארישא דסיפא** [על ראשה של הפיסקה האחרונה], במטהר יינו של הגוי והישראל דר באותה חצר — **והא קאמר ליה** [והרי אמר לו] **ר' יוחנן לתנא,** **תני** [שנה] בהלכה זו: **אף על פי שאין מפתח וחותם בידו** — מותר, ובוודאי אין ר' יוחנן חולק על דעת חכמים!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:6)

**ואלא** יש לומר שחכמים מתייחסים **אסיפא דרישא** [לסופה של הפיסקה הראשונה], ביינו של ישראל המונח בבית בחצירו של גוי, **דקאמר תנא קמא** [שאומר התנא הראשון]: אם ישראל **בחצר אחרת** — **מותר, והוא שמפתח וחותם בידו. וחכמים אומרים: לעולם אסור, עד שיהא שומר יושב ומשמר, או עד שיבא ממונה הבא לקיצין.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:7)

ולגופם של דברי חכמים תוהים: וכי **ממונה בא לקיצין** בזמנים קבועים **גריעותא** [גריעות] **הוא,** שהרי יודע הגוי מתי בא השומר, ובין הזמנים הללו יכול לעשות מה שירצה! **אלא** יש לתקן: **עד שיבא ממונה שאינו בא לקיצין,** אלא בכל עת שעולה בדעתו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:8)

א על מה ששנינו במשנה כי המטהר יינו של גוי ונתנו ברשותו של הגוי — היין אסור עד שיהא שם שומר, **ר' שמעון בן אלעזר אומר: רשות גוים אחת היא. איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **ר' שמעון בן אלעזר להקל** בא **או להחמיר** בא? **רב יהודה אמר** בשם **זעירי: להקל** בא, **רב נחמן אמר** בשם **זעירי: להחמיר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:9)

ומסבירים את השיטות: **רב יהודה אמר זעירי להקל, והכי קאמר תנא קמא** [וכך אמר התנא הראשון]: **כשם שברשותו** של הגוי בעל היין **אסור, כך** אם היה היין **ברשות גוי אחר נמי** [גם כן] **אסור,** שמא נתן לבעל היין לגעת בו, **ו**טעם הדבר כי **חיישינן לגומלין** [חוששים אנו שהם גומלים זה לזה], שיגמול לו בעל היין בפעם אחרת כעין זה, ולכן אין ההוא מספר על כך.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:10)

ואילו **ר' שמעון בן אלעזר אומר: במה דברים אמורים** שאסור — כשהיה היין **ברשותו** של הגוי בעל היין, **אבל ברשות גוי אחר** — **מותר,** שחושש הוא לגשת ליין ברשותו של אחר, שמא ייוודע הדבר, **ולא חיישינן** [ואין אנו חוששים] **לגומלין.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:11)

ואילו **רב נחמן אמר** בשם **זעירי** שכוונתו **להחמיר, והכי קאמר תנא קמא** [וכך אמר התנא הראשון]: **במה דברים אמורים** שאסור? כשהיה היין **ברשותו** של הגוי בעל היין, **אבל ברשות גוי אחר** — **מותר, ולא חיישינן** [ואין אנו חוששים] **לגומלין.** ואילו **ר' שמעון בן אלעזר אומר: כל רשות גוים אחת היא,** שאנו חוששים שהם גומלים זה לזה, ואינם מספרים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:12)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב נחמן אמר** בשם **זעירי** שר' שמעון בן אלעזר בא **להחמיר,** ששנינו ש**אמר ר' שמעון בן אלעזר: כל רשות גוים אחת היא מפני הרמאין,** ומשמע שהוא המחמיר בזה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:13)

מסופר, **דבי פרזק רופילא** [אנשי בית פרזק השר] **אותיבו חמרא גבי אריסייהו** [הניחו יין שטיהרו ישראל אצל אריסיהם הגוים], **סבור רבנן קמיה דרבא למימר** [סברו חכמים שהיו לפני רבא לומר]: **כי חיישינן** [כאשר חוששים אנו] **לגומלין** — **הני מילי היכא דקא מותיב האי גבי האי** [דברים אלה אמורים כאשר זה מניח אצל זה], **אבל הכא** [כאן] **כיון דאריסיה לאו דרכיה לאותוביה בי פרזק רופילא** [שהאריס אין דרכו להניח דברים בבית פרזק השר], **לגומלין לא חיישינן** [אין אנו חוששים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:14)

**אמר להו** [להם] **רבא: אדרבה, אפילו למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **לא חיישינן** [שאין אנו חוששים] **לגומלין, הני מילי** [דברים אלה אמורים] **היכא דלא מירתת מיניה** [במקום שאינו מפחד ממנו הגוי האחר], **אבל הכא** [כאן], באריסים אלה של פרזק, **כיון דמירתת מיניה** [שהוא מפחד ממנו] — **מחפי עליה זכותא** [הרי הוא מחפה עליו לזכות] ובוודאי לא יספר מעשיו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 61b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:15)

מסופר, **ההוא כרכא דהוה יתיב ביה חמרא** [כרך אחד שהיה מונח בו יין] של **ישראל, אשתכח** [נמצא] **גוי דהוה קאי ביני דני** [שהיה עומד בין החביות של היין], **אמר רבא: אם** כשיגלו אותו נוגע ביין הריהו **נתפס עליו כגנב** — **חמרא שרי** [היין מותר], שמפני שהוא מפחד שיתפסוהו אינו מתפנה לנסך, **ואי** [ואם] **לא** — היין **אסור**