## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 62a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:1)

א משנה הגוי **השוכר את הפועל** הישראל על מנת **לעשות עמו** (אצלו) מלאכה **ביין נסך** — **שכרו אסור.** אם **שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת, אף על פי שאמר לו** בתוך זמן עבודתו: **"העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום"** — **שכרו מותר. השוכר את החמור** על מנת **להביא עליה יין נסך** — **שכרה אסור. שכרה לישב עליה, אף על פי שהניח גוי לגינו** (כדו) **עליה** ובו יין נסך — בכל זאת **שכרה מותר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:2)

ב גמרא ומבררים: **מאי טעמא** [מה טעם] **שכרו** של הפועל העושה ביין נסך **אסור? אילימא** [אם תאמר] **הואיל ויין נסך אסור בהנאה, שכרו נמי** [גם כן] **אסור,** על כך יש להקשות: **הרי ערלה וכלאי הכרם** שאף הם **אסורין בהנאה, ותנן** [ושנינו במשנה]: למרות שאסור לו למוכרם, אם **מכרן וקידש** אשה **בדמיהן** שקיבל — **מקודשת,** ואין אנו אומרים שהכסף שקיבל אף הוא אסור בהנאה ולא תהא מקודשת!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:3)

**אלא** תאמר כי טעם הדבר הוא — **הואיל ותופס את דמיו כעבודה זרה,** שכשם שהמוכר עבודה זרה דמיו אסורים, כך שכר שמקבל בשל עבודה ביין הנסך נחשב כיין נסך. אולם גם על כך יש להקשות: **והרי שביעית** שגם היא **תופסת את דמיה,** שכל דבר שקונה בפירות שביעית יש לו קדושת שביעית, **ותנן** [ושנינו במשנה]: **האומר לפועל** בשנת השביעית: **"הילך דינר זה, לקוט לי בו** בשוויו **ירק היום"** — **שכרו אסור** כלומר, יש בשכר זה קדושת שביעית, שהרי הוא כקונה פירות שביעית בדינר זה. אבל אם אמר לו סתם: **"לקוט לי ירק היום"** — **שכרו מותר** לפי שהוא שילם רק שכר עבודתו. ומדוע שונה דין עבודה זרה?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:4)

על כך מביאים מה ש**אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן: קנס הוא שקנסו חכמים ב**שכר **חמרין** (מובילי חמורים) **וביין נסך** שבשני מקרים אלה אין הדבר אסור מעיקר הדין, אלא שקנסו בהם חכמים. ומסבירים, **יין נסך** — **הא דאמרן** [זה שאמרנו] שמי שמקבל שכר עבור עבודה ביין נסך — שכרו נאסר. **חמרין מאי היא** [מה הוא]? **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **החמרין שהיו עושין מלאכה בפירות שביעית** — **שכרן שביעית.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:5)

ומביאים דיון בענין זה: **מאי** [מהו פירוש] **"שכרן שביעית"? אילימא דיהבינן להו** [אם תאמר שנותנים להם] את ה**שכר** עבור מלאכתם זו **מפירות שביעית, נמצא זה** שלקחם לעבודה **פורע חובו מפירות שביעית** ונהנה מהפירות הללו באופן מסחרי, **והתורה אמרה:** "והיתה שבת הארץ לכם **לאכלה"** (ויקרא כה, ו) **ולא לסחורה!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:6)

**ואלא** תאמר ששכרן שביעית משמעו ש**קדוש שכרן בקדושת שביעית,** שיש דין קדושת שביעית על השכר שהם מקבלים. **ומי** [והאם] שכר זה נעשה **קדוש? והתניא** [והרי שנינו במשנה], **האומר לפועל: "הילך דינר זה ולקוט לי ירק היום"** — **שכרו מותר,** אבל אם אמר לו: **"לקוט לי ירק בו היום"** — **שכרו אסור.** משמע שמי שקיבל שכר עבור פירות שביעית, שכרו אינו מתקדש בקדושת שביעית!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62a:7)

**אמר אביי: לעולם** תפרש ש**יהבינן ליה** [נותנים לו] **שכר מפירות שביעית, ודקא קשיא לך** [ומה שהיה קשה לך]: הלוא אנו למדים שפירות שביעית ניתנו **לאכלה ולא לסחורה!** יש להסביר **דיהביה ניהליה** [שנותן לו את הפירות] **בצד היתר,** כלומר בדרך מתנה, ולא כתשלום שכר. **כדתנן** [כמו ששנינו במשנה] לענין מעשר שני, **לא יאמר אדם לחבירו:**