## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 62b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:1)

**"העלה לי פירות הללו** של מעשר שני **לירושלים לחלק"** כלומר, כדי שתיטול אתה בהם חלק בירושלים, לפי שבכך הריהו כעושה מסחר בפירות מעשר, שנותן לו שכר. **אבל אומר לו: "העלם לאוכלם ולשתותם בירושלים"** בלי לפרש שיתן לו על כך שכר, **ו**שם בירושלים **נותנין זה לזה מתנה של חנם.** ומכאן נלמד שדברים שאסור לתת אותם כשכר, מכל מקום אם נותן אותם בדרך מתנה — הרי זה מותר, ואם כן אפשר לשלם לחמרים שכרם מפירות שביעית.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:2)

**ורבא אמר: לעולם** תפרש ש**קדוש** שכרם **בקדושת שביעית, ודקא קשיא לך** [ומה שהיה קשה לך] בענין **פועל** שנאמר בברייתא שאין שכרו קדוש בקדושת שביעית — יש להבחין: **פועל דלא נפיש אגריה** [שאין שכרו מרובה] — **לא קנסוהו רבנן** [חכמים] שיהא שכרו מתקדש בקדושת שביעית, **חמרין דנפיש אגרייהו** [שמרובה שכרם] — **קנסו רבנן בהו** [חכמים בהם]. **ומתניתין** [ומשנתנו] בענין יין נסך, שאפילו פועל נאסר שכרו, יש לומר כי **חומרא** של **יין נסך שאני** [שונה] ומחמירים בה יותר מפירות שביעית.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:3)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: אם הגוי **שכרו** לפועל היהודי, לא ליין נסך כבמשנתנו, אלא **ל**עשות ב**סתם יינן** של גוים, **מהו** הדין? וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אנו אומרים]: **כיון דאיסורא** [שהאיסור שבזה] **חמור** כמו של **יין נסך,** שאסרוהו בהנאה — **שכרו נמי** [גם כן] **אסור, או דלמא** [שמא] **הואיל וטומאתו קיל** [קלה], שאין לו דין טומאת יין נסך, **אף שכרו נמי קיל** [גם כן דינו קל יותר]?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:4)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] תשובה לדבר: **דההוא גברא דאגר ארביה** [שאדם אחד השכיר את אונייתו] **ל**הוביל בה **סתם יינן, יהבו ליה חיטי באגרא** [נתנו לו חיטים בשכרו], **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב חסדא** לשאול מה דינן של החיטים, **אמר ליה** [לו]: **זיל קלינהו וקברינהו בקברי** [לך שרוף אותם וקבור אותם בבית הקברות]. הרי שנפסקה הלכה ששכר סתם יינם אף הוא אסור בהנאה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:5)

אלא שלעצם דברי רב חסדא שואלים: **ולימא ליה** [ושיאמר לו]: **בדרינהו** [פזר אותם]! ולמה צריך לשורפם? ומשיבים: **אתו בהו** [שמא יבואו בהם] אנשים **לידי תקלה,** שהמוצאים יאכלו אותם. ומקשים: **וליקלינהו וליבדרינהו** [ושישרוף אותן ושיפזר אותן], ומדוע צריך לקוברן? ומשיבים: **דלמא מזבלי בהו** [שמא יזבלו בהן] בחיטים שנשרפו את השדות. 
 
 ושואלים עוד: לשם מה לשורפן?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:6)

**ולקברינהו בעינייהו** [ושיקבור אותן בעינן, כמות שהן]! **מי לא תנן** [האם לא שנינו] כיוצא בו לגבי הרוגי בית דין ש**אחד אבן שנסקל בה** החייב סקילה, **ואחד עץ שנתלה עליו, ואחד סייף שנהרג בו, ואחד סודר שנחנק בו** — **כולם נקברים עמו,** שכולם אסורים בהנאה כמת עצמו. אבל לא נאמר שצריך לשרפם ואחר כך לקוברם!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:7)

ומשיבים: **התם דקא קברי בבי דינא** [שם, שקוברים את ההרוגים בבית הדין], ויחד עימם חפצים אלו, **מוכחא מילתא** [מוכח הדבר] ש**הרוגי בית דין נינהו** [הם], והכל יודעים שאין משתמשים באלה. **הכא** [כאן] **לא מוכחא מילתא** [מוכח הדבר] שנקברו החיטים משום איסור, **אימר: אינש גנב ואייתי קברא הכא** [אמור: אדם גנב את החיטים והביא וקבר אותם כאן], ויבואו להשתמש בהן.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:8)

ב מסופר, **דבי** [בני ביתו של] **ר' ינאי יזפי פירי** [היו לווים פירות] **שביעית מעניים, ופרעו להו** [והיו פורעים להם] עבור הפירות הללו **בשמינית, אתו** [באו] **אמרו ליה** [לו] **לר' יוחנן** בתמיהה ותלונה על מה שהם עושים, שחליפי שביעית הם. **אמר להו** [להם] ר' יוחנן: **יאות הן עבדין** [יפה הם עושים], שאין זה נקרא חליפי שביעית.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:9)

**וכנגדן** במקרה כיוצא בזה **ב**דין **אתנן** שאסור בהקרבה למזבח — גם הוא **מותר, דתניא** [ששנויה ברייתא]: **נתן לה** לזונה אתנן **ולא בא עליה,** או **בא עליה ולא נתן לה** — **אתננה מותר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:10)

ותחילה יש לברר ענינה של הברייתא, כי לשונה תמוהה: **נתן לה ולא בא עליה** — **פשיטא** [פשוט] שהוא מותר, שהרי **כיון** ש**לא בא עליה, מתנה בעלמא** [בלבד] **הוא דיהיב** [שנתן] **לה** ומדוע ייאסר? **ותו** [ועוד] יש לשאול: **בא עליה ולא נתן לה** — **הא** [הרי] **לא יהיב** [נתן] **לה ולא מידי** [דבר], **וכיון** ש**לא נתן לה מאי** [מה פירוש] **"אתננה מותר"?**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:11)

**אלא הכי קאמר** [הוא אומר] כך יש לפרש את הברייתא: **נתן לה** תחילה מתנה **ואחר כך** לאחר זמן **בא עליה, או בא עליה ואחר כך** לאחר זמן **נתן לה** — בשני המקרים הללו **אתננה מותר,** לפי שלא היה אתנן קיים בשעת הביאה. וכן הוא הדין בלווה פירות שביעית, שדמיהם שלאחר זמן אינם חליפי שביעית.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 62b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/62b:12)

ושואלים: אם **נתן לה ואחר כך בא עליה, לכי** [כאשר] הוא **בא עליה**