## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 63a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:1)

**ליחול עלה** [שיחול עליה] על המתנה הזו **איסור אתנן למפרע,** שהרי מתברר למפרע שאתנן נתן! **אמר ר' אליעזר:** מדובר **כשקדמה והקריבתו** למזבח לפני שבא עליה, ואין מה שיחול עליו האיסור למפרע.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:2)

ומבררים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי** [אם] ש**אמר לה** כשנתנו לה: **"קני ליך** [לך] את האתנן **מעכשיו"** — **פשיטא דשרי** [פשוט הוא שמותר], **דהא ליתיה** [שהרי אינו קיים] **בשעת ביאה, ומתנה בעלמא** [בלבד] **הוא דיהיב** [שנתן] **לה!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:3)

**ואי** [ואם] ש**לא אמר לה "קני ליך מעכשיו", היכי מצי מקרבה** [כיצד יכולה היתה להקריב] אותו קודם? הלוא **"ואיש כי יקדש את ביתו קדש** לה'" (ויקרא כז, יד) **אמר רחמנא** [אמרה התורה], ולמדים מכאן: **מה ביתו ברשותו, אף כל** דבר שאדם מקדיש צריך להיות **ברשותו,** ואין אדם יכול להקדיש דבר שאינו שלו!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:4)

**אלא** מדובר ש**אמר לה: "להוי גביך** [שיהיה האתנן אצלך] **עד שעת ביאה, ואי מיצטריך ליך** [ואם יצטרך לך] **קני** אותו **מעכשיו",** ובכגון זה חידשה הברייתא שהוא מותר.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:5)

**בעי** [שאל] **רב הושעיא: קדמה** הזונה **והקדישתו** את האתנן קודם הביאה, אף שלא הקריבתו עדיין, **מהו,** מה דינו? וצדדי השאלה: **כיון** ש**אמר מר** [החכם]: **אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט** שכל דבר שמקדישים בדיבור בלבד לשם שמים, הרי דינו לענין קניינים כמו מסירה שמוסרים חפץ להדיוט, אם כן, כיון שהקדישתו בדיבור **כמאן דאקריבתיה דמי** [כמי שהקריבה אותו הוא נחשב], ואינו קרוי אתנן. **או דלמא השתא מיהא הא קאי ואיתיה בעיניה** [שמא עכשיו על כל פנים הרי הוא עומד וישנו בעינו] ולכן חל עליו האיסור?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:6)

ושואלים: **ותפשוט** [ותפתור] בעיה זו **מ**דברי **ר' אליעזר,** ש**אמר ר' אליעזר** שמדובר ב**שקדמה והקריבתו,** ונדייק מכאן: **דוקא הקריבתו, אבל הקדישתו** — **לא!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:7)

ודוחים: מה שאמר **ר' אליעזר גופיה** [עצמו] **קא מיבעיא ליה** [היה מסופק לו] לרב הושעיא **מאי** [מה] היתה כוונתו? **מיפשט פשיטא ליה** [האם פשוט לו הדבר] **לר' אליעזר** ש**הקריבתו דוקא, אבל הקדישתו** — **לא,** והאתנן אסור, **דהא איתיה** [שהרי ישנו] **בשעת ביאה, או דלמא** [שמא] **הקריבתו פשיטא ליה** [פשוט לו], **והקדישתו מספקא ליה** [מסופק לו], ולכן לא נקט בדוגמה זו, אבל לא הכריע בדבר. שאלה זו לא נפתרה ונשארה ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:8)

א נאמר בברייתא לעיל שאם **בא עליה ואחר כך נתן לה** — **אתננה מותר. ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה], ששנינו בברייתא אחרת: **בא עליה ואחר כך נתן לה, אפילו מכאן עד שלש שנים** — **אתננה אסור!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:9)

**אמר רב נחמן בר יצחק אמר רב חסדא: לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [זה] ש**אמר** מראש: **"התבעלי לי בטלה זה",** ואז טלה זה נחשב מיד כשלה, אפילו נמסר לה רק לאחר זמן. **הא** [זה ] ש**אמר** **לה:** **"התבעלי בטלה" סתם,** שלא ייחד לה טלה מסויים בשעת הביאה, ולכן כשנתן לה לאחר ביאה — שוב אין זה נחשב אתנן.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:10)

ושואלים: **וכי אמר** [וכאשר אומר] **לה "בטלה זה" מאי הוי** [מה בכך]? **הא מחסר** [הרי הוא מחוסר] **משיכה,** שלא משכה אותו, ונמצא שלא קנתה אותו עדיין! ומשיבים: מדובר שם **בזונה גויה, דלא קניא** [שאינה קונה] **במשיכה,** אלא בכסף. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **לעולם** מדובר **בזונה ישראלית, וכגון דקאי** [שהיה] הטלה עומד כבר **בחצירה,** וקנתה אותו מדין קנין חצר, שאדם קונה לו מה שברשותו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:11)

ושואלים: **אי דקאי** [אם מדובר שהוא עומד] **בחצירה,** אין זה מקרה ש**בא עליה ואחר כך נתן לה, הא קניא לה** [הרי הוא כבר קנוי לה], מזמן שהיה בחצר, קודם שבא עליה! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] הלכה זו אלא במקרה **דשויה ניהלה אפותיקי** [שעשה את הטלה עבורה כמשכון], ש**אמר לה: "אי מייתינא ליך זוזי** [אם אביא לך כסף] **מכאן עד יום פלוני** — **מוטב** ותחזירי לי את הטלה, **ואי** [ואם] **לא** אביא כסף — **שקליה** [קחי אותו] **באתנניך".**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63a:12)

ב ושבים לדון במה שנהגו בית ר' ינאי ללוות מעניים בשביעית ולפרוע בשמינית, ועל כך אמר ר' יוחנן שאין זה קרוי חליפי שביעית. **מתיב** [מקשה על כך] **רב ששת: אומר אדם לחמריו ולפועליו** שהם גוים או עמי הארץ, שנותן להם כסף ואומר: **"לכו ואכלו בדינר זה",** או אומר **"צאו ושתו בדינר זה", ואינו חושש**