## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 63b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:1)

**לא משום שביעית ולא משום מעשר ולא משום יין נסך** שאם קנו הפועלים דברים אלה שיש בהם איסור, הרי הם קונים משלהם ועל דעת עצמם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:2)

**ו**אולם **אם אמר להם: "צאו ואכלו ואני פורע", "צאו ושתו ואני פורע"** — **חושש** כלומר, אסור הדבר, שעליו לחשוש **משום שביעית, משום מעשר ומשום יין נסך,** שהרי זה כאילו קונה דבר אסור ונותן להם משלו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:3)

ונלמד מכאן: **אלמא** [מכאן] **כי קא פרע** [כאשר הוא פורע] לאחר זמן, נחשב הדבר ש**דמי איסור קא פרע** [הוא פורע] למרות שהאיסור שוב אינו קיים, **הכא נמי** [כאן גם כן] באופן שנהגו דבי ר' ינאי, שלוו פירות שביעית כדי לפורעם לאחר זמן, **כי קא פרע** [כאשר הוא פורע] — **דמי איסורא קא פרע** [דמי איסור הוא פורע]!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:4)

**תרגמה** [הסביר אותה] **רב חסדא** אותה ברייתא **בחנוני המקיפו** שהוא רגיל לקחת אצלו בהקפה, שהוא **משתעבד ליה** [לו] מזמן שנתן אוכל או משקה לפועליו, ש**כיון דאורחיה לאקופי** [שדרכו להקיף לו] — **קני ליה דינר גביה** [קנוי לו לחנווני הדינר אצלו] מאותה שעה, ולכן הרי זה כקונה ופורע לפועליו מפירות שביעית ממש.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:5)

ושואלים: **אבל חנוני שאין מקיפו מאי** [מה] יהא הדין, **מותר? אי הכי** [אם כך], **אדתני** [עד שהוא שונה] בתחלת הברייתא: **"צאו ואכלו בדינר זה", "צאו ושתו בדינר זה",** שהוא מותר, **ליפלוג וליתני בדידה** [שיחלק וישנה בה עצמה] במקרה שאומר "צאו ואכלו ואני פורע", שאסור:


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:6)

**במה דברים אמורים? בחנוני המקיפו,** ש**משתעבד ליה** [לו], **אבל חנוני שאין מקיפו** — **מותר!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:7)

**ועוד** יש להקשות: **חנוני שאין מקיפו מי** [האם] **לא משתעבד** לו בעל הבית במקרה כזה? **והאמר** [והרי אמר] **רבא, האומר לחבירו: "תן מנה לפלוני ויקנו כל נכסאי לך"** אף על פי שבעל הנכסים עצמו לא קיבל תמורה, בכל זאת **קנה** חבירו את הנכסים כאשר נתן את המנה לאותו פלוני, והוא **מדין ערב,** שכשם שערב (שלא קיבל את ההלוואה) מתחייב בתשלום עבור חובו של אחר, כך בעל הנכסים מתחייב לתת אותם עבור המנה שנתן חבירו לאותו פלוני. ואף כאן משתעבד בעל הבית לחנווני כשהלה נותן אוכל לפועליו במצוותו!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:8)

**אלא אמר רבא: לא שנא** [אינו שונה] אם היה החנווני **מקיפו ולא שנא** [ואינו שונה] **שאין מקיפו,** כל התחייבות לשלם גוררת אחריה שיעבוד. ואולם, **אף על גב דמשעבד ליה** [אף על פי שהוא משתעבד לו], **כיון** ש**לא מייחד שיעבודיה** [מיוחד שיעבודו] לשלם לו במעות מסויימים — **לא מיתסר** [אינו נאסר], כגון במקרה של דבי ר' ינאי.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:9)

ושואלים: אם כן, **אלא הכא אמאי** [כאן בברייתא מדוע] **חושש משום שביעית? הא לא מייחד שיעבודיה הכא** [הרי לא מיוחד שיעבודו כאן]! **אמר רב פפא: כגון שהקדים לו דינר** לשלם לחנווני עבור מה שנתן לפועלים, ונמצא כקונה איסור ומשלם להם ממנו שכרם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:10)

**אמר רב כהנא: אמריתה לשמעתא קמיה** [אמרתי את השמועה הזו לפני] **רב זביד מנהרדעא, אמר לי: אי הכי** [אם כך] מסבירים, שמדובר כשהקדים לו דינר, **אדתני** [עד שהוא שונה בברייתא] בלשון **"צאו ואכלו, צאו ושתו, ואני פורע",** הרי אין זו הלשון הראויה, אלא **"צאו ואכלו, צאו ושתו, ואני מחשב" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר], כלומר, ואני כבר אחשב מה עוד נותר לי לשלם לו! **אמר ליה** [לו]: אין זו קושיה, **תני** [שנה] ותקן: **"צאו ואני מחשב".**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:11)

**רב אשי אמר:** מדובר בברייתא **כגון שנטל ונתן ביד** שבעל הבית עצמו הוא הלוקח מן החנווני ונותן לפועלים. **אמר ליה** [לו] **רב יימר לרב אשי: אי הכי אדתני** [אם כך, עד שהוא שונה בברייתא] **"צאו ואכלו, צאו ושתו",** אין זו הלשון הנכונה, אלא **"טלו ואכלו, טלו ושתו" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר]! **אמר ליה** [לו]: אכן, **תני** [שנה כך]: **"טלו ואכלו, טלו ושתו".**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:12)

א ושבים לעיקר דין משנתנו שהעושה ביין נסך שכרו אסור. מסופר, **יתיב** [יושבים היו] **רב נחמן ועולא ואבימי בר פפי ויתיב** [ויושב היה] **ר' חייא בר אמי גבייהו** [לידם], שהוא היה כתלמיד להם, **ויתבי וקא מיבעיא להו** [והיו יושבים ונסתפקה להם] בעיה זו: אם **שכרו** לפועל **לשבור ביין נסך** שישבור החביות ויישפך היין, **מהו?** מה הדין? **מי אמרינן** [האם אומרים אנו]: **כיון** ש**רוצה בקיומו** — **אסור,** והרי הפועל רוצה בקיומן של החביות עד שהוא ישבור אותן, כדי לקבל את שכרו, **או דלמא** [שמא] **כל** דבר שיש בו **למעוטי** [למעט] **תיפלה** (את האיסור) **שפיר דמי** [יפה] הדבר, גם אם הוא משתכר מעצם השבירה?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 63b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/63b:13)

**אמר רב נחמן: ישבור ותבא עליו ברכה.** ומציעים: **לימא** [האם נאמר] כי **מסייע ליה** [לו] מה ששנינו בברייתא: **אין עודרין עם הגוי ב**שדה שיש בו **כלאים,**