## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 65a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:1)

**ל**גוי אחד שנקרא **אבידרנא ביום אידם** (חגם) של הגוים, **אמר: ידענא ביה דלא פלח** [יודע אני בו שאינו עובד] **לעבודה זרה,** ולכן אין לו דין גוי לענין זה. **אמר ליה** [לו] **רב יוסף, והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **איזהו גר תושב? כל שקיבל עליו בפני שלשה חברים שלא לעבוד עבודה זרה,** ובוודאי אבידרנא זה לא קיבל עליו בפני ישראל! אמר לו רב יהודה: **כי תניא ההיא** [כאשר שנויה אותה ברייתא] — הרי זה לענין **להחיותו,** שאם קיבל עליו לפני שלושה מישראל מצוה לדאוג לקיומו ורווחתו אם הוא זקוק לכך.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:2)

הקשה לו רב יוסף, **והאמר** [והרי אמר] **רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: גר תושב שעברו עליו שנים עשר חדש ולא מל, הרי הוא כמין** (כופר) **שבאומות,** והרי אבידרנא זה וודאי לא מל! ענה לו: **התם** [שם] מדובר **כגון ש**אותו גוי שרצה להיות גר תושב **קיבל עליו למול,** והתחרט **ולא מל,** ובמקרה זה אנו סבורים שבגלל כפירה הוא שלא מל, אבל סתם גר תושב אינו נזקק לכך.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:3)

כיוצא בזה מסופר, **רבא אמטי ליה קורבנא** [הביא לו מתנה] **ל**שר אחד שנקרא **בר שישך ביום אידם** (חגם) של הגוים, **אמר: ידענא ביה דלא פלח** [יודע אני בו שאינו עובד] **לעבודה זרה. אזל** [הלך] רבא אליו **אשכחיה** [ומצא אותו את בר שישך] **דיתיב עד צואריה בוורדא** [שהוא יושב עד צווארו בשמן ורד] **וקיימן** [ועומדות] **זונות ערומות קמיה** [לפניו] לשמשו. **אמר ליה** [לו] בר שישך לרבא: **אית לכו כהאי גוונא לעלמא דאתי** [יש לכם היהודים כגון זה בעולם הבא שלכם]? **אמר ליה** [לו] רבא: **דידן עדיפא טפי מהאי** [עולם הבא שלנו עדיף יותר מזה]. **אמר ליה** [לו]: **טפי מהאי מי הוה** [יותר מזה האם יכול להיות]? **אמר ליה** [לו] רבא: **אתון איכא עלייכו אימתא דמלכותא, אנן לא תיהוי עלן אימתא דמלכותא** [אתם יש עליכם אימת המלכות, אנו לא תהיה עלינו בעולם הבא אימת המלכות]. **אמר ליה** [לו] בר שישך: **אנא מיהא מאי אימתא דמלכותא איכא עלי** [אני על כל פנים איזו אימת מלכות יש עלי]? שאני אדם גדול ואיש אינו מעיז להציק לי.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:4)

**עד דיתבי** [שהם יושבים שם] **אתא ההוא פריסתקא דמלכא** [בא שליח אחד של המלך], **אמר ליה** [לו] לבר שישך: **קום, דקבעי לך מלכא** [שצריך אותך המלך]. **כי נפיק ואזיל** [כאשר יצא בר שישך והלך משם], **אמר ליה** [לו] לרבא: **עינא דבעי למיחזי לכו בישותא** [עין שרוצה לראות לכם רע] **תיפקע,** שהרי רואים כמה אתם צודקים, שמיד הוכחה אמיתות דבריך שאימת המלך עלי, **אמר ליה** [לו] **רבא: אמן,** ומסופר **פקע עיניה** [פקעה התבקעה עינו] של **בר שישך** שהיתה עינו רעה בישראל.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:5)

**אמר רב פפי: איבעי ליה למימרא ליה מהאי קרא** [היה צריך רבא לומר לו תשובה מפסוק זה]: **"בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר"** (תהלים מה, י), שלעתיד לבוא בנות מלכים ישרתו את בני ישראל. **אמר רב נחמן בר יצחק: איבעי ליה למימרא ליה מהכא** [היה צריך לומר לו מכאן, מפסוק זה] מה השכר הצפוי לבני ישראל לעתיד לבוא: **"עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו"** (ישעיה סד, ג).


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:6)

א שנינו במשנה שאם **שכרו** הגוי **לעשות עמו מלאכה אחרת** ובתוך מלאכתו אמר לו להעביר לו חבית של יין נסך — שכרו מותר. ומעירים: **ו**מלשונה הכללית של המשנה יש להבין כי הדין כן **אף על גב** [אף על פי] ש**לא אמר ליה** [לו] דבר זה **לעיתותי ערב** כלומר, בסוף יום העבודה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:7)

**ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה], ששנינו בברייתא: גוי **השוכר את הפועל, ולעיתותי ערב אמר לו: "העבר חבית של יין נסך ממקום למקום"** — **שכרו מותר.** ונדייק משם: **טעמא** [הטעם], דווקא כש**אמר ליה** [לו] **לעיתותי ערב** — **אין** [הדין כן], שהוא מותר, מפני שברור שגמר את מלאכתו עליה הוא מקבל את שכרו, והעברת חבית זו אינה שייכת לכך. אבל אם עשה כן במשך **כולי יומא** [כל היום] — **לא!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:8)

**אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין** [כאשר שנינו גם כן משנתנו], במקרה ש**אמר לעיתותי ערב תנן** [שנינו]. **רבא אמר: לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה] שנאסר השכר אם לא היה זה לעיתותי ערב, הרי זה במקרה ש**אמר ליה** [לו]: **"העבר לי מאה חביות במאה פרוטות",** שאז הבאת כל החביות נחשבת כדבר אחד, ואם היתה אחת מהן יין נסך כל שכרו נאסר משום שכר יין נסך שמעורב בו, **הא** [זה] שמותר בכל אופן — במקרה ש**אמר ליה** [לו]: **"העבר לי חבית חבית בפרוטה",** ששכר כל חבית משולם לעצמו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:9)

**והתניא** [וכן שנויה ברייתא]: **השוכר את הפועל, ואמר לו: "העבר לי מאה חביות במאה פרוטות", ונמצאת חבית** אחת **של יין נסך ביניהן** — **שכרו אסור** משום תערובת זו, אבל אם אמר לו: **"חבית חבית בפרוטה", ונמצאת חבית של יין נסך ביניהן** — **שכרו מותר.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:10)

ב שנינו במשנה: גוי **השוכר את החמור להביא עליה יין נסך** — **שכרו אסור,** אבל אם שכרה כדי לישב עליה, אף על פי שהניח הגוי לגינו (כד) של יין נסך עליו — הרי זה מותר. ושואלים: **הא תו** [זו עוד] **למה לי? היינו רישא** [הרי זו אותה הלכה שבתחילה], שהעיקרון הוא אחד, אלא רק בשינוי המעשה! ומשיבים: **סיפא איצטריכא ליה** [הסוף הוצרך לו] לומר: **שכרה לישב עליה, אף על פי שהניח גוי לגינו עליה** — **שכרו מותר,** שלא שילם כלל עבור הנחת הלגין.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:11)

ומדייקים: **למימרא, דלגין לאו דינא הוא לאותוביה** [האם לומר מכאן, שהלגין אין דינו להושיבו עליו, על החמור], ומשום כך, הולכת הלגין אינה בכלל תנאי ההובלה?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:12)

**ורמינהי** [ומשליכים, מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא : **השוכר את החמור** — **שוכר מניח עליה** על החמור את **כסותו ולגינתו** (כדו) **ומזונותיו של אותו הדרך, מכאן ואילך** (מעבר לכך) אם רוצה להניח דברים נוספים על אלה **חמר מעכב עליו** שלא יכביד על החמור. ומצד אחר **חמר מניח עליה** על החמור **שעורים ותבן ומזונותיו של אותו היום, מכאן ואילך** אם רוצה להוסיף — **שוכר מעכב עליו** שלא יפריע לחמור!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:13)

**אמר אביי: נהי** [אם אמנם] ש**לגין דינא** [דין] **הוא לאותובי** [להושיב], **מיהא אי לא מותיב ליה, מי אמרינן ליה** [על כל פנים אם לא יושיב אותו את הלגין, האם נאמר לו השוכר]: **נכי ליה אגרא דלגינתו** [נכה לו את השכר של הלגין שלו שלא הניח על החמור]? ומכיון שבעל החמור אינו מנכה לו אם לא הניח את הלגין, הרי גם כאשר הוא מניחו — אינו מתחייב עליו משום שכר יין נסך.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:14)

ולעצם דין הברייתא שואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אי דשכיח למזבן** [אם שמצוי לקנות מזון] במשך הדרך הזו — **חמר נמי לעכב** [גם כן יעכב] את השוכר שלא יקח מזונות של כל הדרך, אלא רק של יום אחד, **ואי דלא שכיח למזבן** [ואם שלא מצוי למכור] — **שוכר נמי לא לעכב** [גם כן לא יעכב] את החמר מלקחת איתו מזונות לכל הדרך!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:15)

**אמר רב פפא: לא צריכא** [נצרכה] אלא למקרה **דשכיח למיטרח ולמזבן מאונא לאונא** [שמצוי לטרוח ולקנות מתחנה לתחנה] ויספיק לו כדי יום אחד, ה**חמר דרכיה למיטרח ולמזבן** [דרכו לטרוח ולקנות] בדרך, ולכן אין מתירים לו להניח מזונות כל הדרך על החמור, ואילו ה**שוכר לאו דרכיה למיטרח ולמזבן** [אין דרכו לטרוח ולקנות] בדרך, ולכן מאפשרים לו לקחת את כל המזונות יחד איתו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 65a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/65a:16)

מסופר, **אבוה** [אביו] של **רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא**