## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 66b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/66b:1)

כי כל דבר ש**ריחיה חלא וטעמא חמרא** [ריחו ריח חומץ וטעמו טעם יין] — הרי הוא **חלא** [חומץ], והואיל והיין כשנפל לחלל החבית של החומץ כבר שינה את ריחו לריח חומץ, נמצא שהוא חומץ, **והוה ליה** [ומשנתערב בחומץ הרי הוא] **מין במינו, וכל מין במינו במשהו.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/66b:2)

**רבא אמר** שאוסר **בנותן טעם,** משום שהוא סבור ש**ריחיה חלא וטעמא חמרא** [מה שריחו חומץ והטעם יין] — **חמרא** [יין], **והוה ליה** [והרי הוא איפוא] **מין בשאינו מינו, וכל מין בשאינו מינו בנותן טעם.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/66b:3)

א **האי בת תיהא** [נקב הרחה] שנוקבים במגופה כדי להריח את היין, אם היה המריח **גוי ב**יין של **ישראל** — **שפיר דמי** [הרי זה מותר], שאינו אוסר בהרחה. **ישראל** להריח **ב**יין של **גוי, אביי אמר: אסור, רבא אמר: מותר.** ומסבירים את שיטותיהם: **אביי אמר אסור,** כי הוא סבור ש**ריחא מילתא היא** [ריח דבר הוא] וכיון שמריח בו הריהו כשותה את האיסור עצמו. ואילו **רבא** **אמר מותר,** וטעמו — **ריחא לאו מילתא היא** [ריח אינו דבר].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/66b:4)

**אמר רבא: מנא אמינא לה** [מנין אני אומר אותה] את סברתי זו ש**ריחא לאו** [ריח אינו] **כלום הוא** לענין איסור? **דתנן** [ששנינו במשנה]: **תנור שהסיקו בכמון** (צמח תבלין ריחני) שהיה **של תרומה, ואפה בו את הפת** — **הפת מותרת, לפי שאין טעם כמון** נכנס בתוך הפת **אלא** רק **ריחא** [הריח] של **כמון,** וזה אינו אוסר. משמע שריח לבדו אין בו איסור! **ואביי,** כיצד דוחה הוא הוכחה זו? **שאני התם, דמיקלא איסוריה** [שונה שם, שנשרף איסורו], שהרי באותו מקרה הריח נכנס בפת לאחר שהכמון האסור נשרף, וריח בלבד שאין בו ממש לא נאסר, אבל במקום שיש לריח עיקר — אף הריח אסור.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/66b:5)

**אמר רב מרי,** מחלוקת אביי ורבא הריהי **כתנאי** [כמחלוקת תנאים] ששנינו: **הרודה פת חמה** מן התנור **ונתנה על פי חבית של יין של תרומה, ר' מאיר אוסר** את הפת לזרים, שהוא סבור שהפת נאסרת מחמת ריח היין, **ור' יהודה מתיר. ר' יוסי מתיר ב**פת **של חיטין ואוסר בשל שעורים, מפני שהשעורים שואבות** הרבה מאדי היין. ומציעים: **מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בזה הם חלוקים], **דמר סבר** [שחכם זה, ר' מאיר, סבור]: **ריחא מילתא היא** [שריח דבר הוא], **ומר סבר** [וחכם זה, ר' יהודה, סבור]: **ריחא** [ריח] **ולא כלום הוא?**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/66b:6)

ומעירים: **ל**דעת **רבא ודאי תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא, ל**דעת **אביי מי לימא תנאי** [האם לומר שמחלוקת תנאים] **היא?**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 66b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/66b:7)

ומשיבים: **אמר** [יכול לומר] **לך אביי: לאו מי איתמר עלה** [האם לא נאמר עליה] על משנה זו, **אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: בפת חמה וחבית פתוחה** —