## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 67a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/67a:1)

**דברי הכל אסורה** שוודאי ספגה מריח היין, **בפת צוננת וחבית מגופה** — **דברי הכל מותרת** הפת, **לא נחלקו אלא בפת חמה וחבית מגופה,** או **בפת צוננת וחבית פתוחה. והא דידי** [וזו שלי] כלומר, הדין שאני אוסר בו, בבת תיהא, **נמי** [גם כן] **כפת חמה וחבית פתוחה דמי** [נחשב], והכל מודים שהוא אסור.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/67a:2)

א שנינו במשנה: **זה הכלל, כל שבהנאתו בנותן טעם** לשבח הריהו אוסר. אבל כל שנותן טעם לפגם, כגון חומץ של איסור בגריסים — אינו אוסר. **אמר רב יהודה אמר שמואל: הכי הלכתא** [כך היא ההלכה].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/67a:3)

**ו**עוד **אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא שנפל** החומץ **לתוך גריסין רותחין,** שאז טעמו פוגם, **אבל** אם **נפל לתוך גריסין צוננין** הרי אז החומץ משביח טעם הגריסין, **ו**גם אם אחר כך **הרתיחן** (חימם את התערובת), **נעשה כמי שהשביח** מתחילה **ולבסוף פגם, ואסור,** לפי שמתחילה היה טעמו בהם לשבח.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/67a:4)

**וכן כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל מסר כי כך **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין רותחין, אבל נפל לתוך גריסין צוננין והרתיחן, נעשה כמי שהשביח ולבסוף פגם, ואסור. וכן כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** אמר כן בשם ר' יוחנן. ועוד הוסיף: **וכך היו עושין בערבי שבתות בציפורי** בגריסין וחומץ, **וקוראין אותם** בלשון שבח **שחליים.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/67a:5)

ב **אמר ריש לקיש: נותן טעם לפגם שאמרו** שאינו אוסר, הגדרתו היא — **לא שיאמרו** על מאכל זה: **קדירה זו חסירה מלח,** או **יתירה מלח, חסירה תבלין,** או **יתירה תבלין,** ובגלל זה נפגם טעמה על ידי האיסור. **אלא** איזהו טעם לפגם? **כל שאין** קדירת התבשיל **חסירה כלום** מלח או תבלין, **ואינה נאכלת** רק **מפני** איסור **זה** שפגמה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/67a:6)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] בלשון אחרת, ולהקל: **אמר ריש לקיש: נותן טעם לפגם שאמרו, אין אומרין: קדירה זו חסירה מלח, יתירה מלח, חסירה תבלין, יתירה תבלין,** ומפני זה גרם האיסור לתבשיל שייפגם. **אלא השתא מיהא הא פגמה** [עכשיו הרי היא פגומה] וכיון שבפועל היא פגומה הרי זה מותר.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 67a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/67a:7)

ג ועוד בענין איסור שנתערב בהיתר. **אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן: כל שטעמו ו**גם **ממשו** של האיסור ניכר בהיתר — **אסור** לאכילה ו**לוקין עליו, וזהו** שקיבלנו במסורת, שהאוכל **כזית** מתערובת האיסור **בכדי אכילת פרס,** שיש בתערובת שיעור זה של חצי ככר לחם ("פרס") נחשב כאילו היה אוכל מן האיסור עצמו.