## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 69a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:1)

**נפל** עכבר **לגו חלא** [לתוך חומץ], **מאי** [מה] דינו? **אמר ליה** [לו] **רב הילל לרב אשי: הוה עובדא בי** [היה מעשה כעין זה בביתו] של **רב כהנא, ואסר** אותו **רב כהנא,** ומכאן שהוא נותן טעם לשבח ופוסל. **אמר ליה** [לו] רב אשי: משם אין ראיה, **ההוא אימרטוטי אימרטט** [אותו עכבר נתמרטט לחתיכות קטנות] ורב כהנא אסר משום החשש שיבואו לאכול חתיכה ממש מן העכבר בתוך החומץ.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:2)

מסופר, **רבינא סבר** [סבור היה] **לשעורי** [לשער אותו] ולבטלו **במאה וחד** [ואחד], **אמר: לא גרע** [גרוע], אינו חמור יותר **מתרומה, דתנן** [ששנינו במשנה]: **תרומה עולה** (מתבטלת) **באחד ומאה. אמר ליה** [לו] **רב תחליפא בר גיזא לרבינא: דלמא** [שמא] **כתבלין של תרומה בקדירה דמי** [נחשב], ש**לא בטיל טעמייהו** [בטל טעמם] באחד ומאה, אלא ביותר מכך!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:3)

ועוד מסופר, **רב אחאי שיער בחלא בחמשין** [בחומץ בחמישים] שסבור היה שחומץ שטעמו חריף אינו זקוק לשישים כמו שאר איסורים שבתורה כדי לבטל טעמו של העכבר. **ורב שמואל בריה** [בנו] של **רב איקא שיער בשיכרא בשיתין** [בשיכר בשישים].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:4)

ומסכמים: **והלכתא** [והלכה] היא: **אידי ואידי בשיתין** [זה וזה בטלים בשישים], **וכן כל איסורין שבתורה,** בדרך כלל בטלים בשישים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:5)

א משנה **נכרי שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום, אם היה בחזקת המשתמר** — **מותר, אם הודיעו** הישראל לנכרי **שהוא מפליג** (הולך למקום רחוק), הרי שיעור הזמן בו נאסר היין, אם לא היה שם ישראל — **כדי שישתום** שיעשה נקב במגופת החבית (פקק העשוי מטיט וכיוצא בו), **ויסתום** אחר כך את הנקב, **ויגוב** ויתייבש המקום שבו עשה את הנקב. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: כדי שיפתח את החבית** על ידי שבירת המגופה כולה, **ויגוף** ויעשה לה מגופה חדשה, **ותיגוב** (ותתייבש) המגופה הזו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:6)

**המניח יינו בקרון או בספינה, והלך לו בקפנדריא** (בדרך קצרה) והנכרי אינו יודע מתי הישראל חוזר, אפילו אם **נכנס** בינתיים **למדינה** (לעיר) **ורחץ** — הרי זה **מותר,** משום שהגוי לא ינסך, שהוא מפחד שמא יגיע הישראל בכל רגע.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:7)

**אם הודיעו** הישראל לנכרי **שהוא מפליג** לזמן מרובה — הרי הזמן שמותר הוא עד **כדי שישתום** (יעשה נקב) **ויסתום ויגוב. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כדי שיפתח את החבית ויגוף** המגופה **ותיגוב** המגופה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:8)

ישראל **המניח נכרי** לבדו **בחנות** יין שלו, **אף על פי שיצא ונכנס** הישראל ואינו נמצא שם כל הזמן — **מותר, ואם הודיעו שהוא מפליג** — **כדי שישתום ויסתום ויגוב. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כדי שיפתח את החבית ויגוף ותיגוב.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:9)

**היה** ישראל **אוכל עמו** עם הנכרי **על השולחן, והניח לגינין** (כדים קטנים) של יין **על השולחן, ולגין** אחר **על הדולבקי** (דלפק, שמניחים עליו כלי אוכל ושתיה) **והניחו** לבדו **ויצא** — **מה שעל השולחן אסור,** שמן הסתם לקח ושתה ממנו, ואילו הלגין **שעל הדולבקי** — **מותר. ואם אמר לו** לגוי: **הוי מוזג ושותה** — **אף** הלגין **שעל הדולבקי אסור,** שהרי התיר לו למזוג לעצמו. וכן **חביות פתוחות** שהיו שם — **אסורות, סתומות** — **מותרות,** אם שהה מחוץ למקום **כדי שיפתח ויגוף ותיגוב.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:10)

ב גמרא בפירוש המשנה מבררים: **היכי דמי** [כיצד הוא בדיוק] **"בחזקת המשתמר"?** ומסבירים: **כדתניא** [כמו ששנויה בברייתא]: **הרי שהיו חמריו ופועליו,** שהיו עמי ארצות וחזקתם טמאים, **טעונין טהרות** (יין או פירות שנעשו בטהרה), והוא מזהירם שלא יגעו בהם, אבל אינו יודע אם עשו כן או לא, **אפילו הפליג מהן יותר ממיל** — **טהרותיו טהורות,** שאנו אומרים שכיון שהזהירם הם חוששים ממנו. **ואם אמר להן: "לכו ואני בא אחריכם",** שידעו שאינו הולך עימם, הרי **כיון שנתעלמה עינו מהם** ואין הוא עוד רואה אותם — **טהרותיו טמאות.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:11)

ושואלים: **מאי שנא רישא** [במה שונה בתחילה הראש, במקרה הראשון] שאם הפליג — טהרותיו טהורות, **ומאי שנא סיפא** [ובמה שונה הסוף] שלאחר שנעלמו מעיניו — טמאות? **אמר רב יצחק: רישא** [בתחילה] מדובר **במטהר חמריו ופועליו לכך,** כלומר שדואג שיטבלו, כדי שלא יטמאו את הטהרות, ולכן אין לחשוש למגעם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:12)

ומקשים: **אי הכי, סיפא נמי** [אם כך, בסוף גם כן] כיון שטיהר אותם לכך, מדוע אנו צריכים לחשוש שטימאו אותם? ומשיבים: **אין עם הארץ מקפיד על מגע חבירו** ואף על פי שהם עצמם היו טהורים, שמא פגעו בדרך בעם הארץ אחר ונטמאו הטהרות על ידו, ובזה אין הם מקפידים. ומקשים: **אי הכי** [אם כך] אם לכך אתה חושש, **אפילו רישא נמי נימא הכי** [בתחילה גם כן נאמר כך]!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 69a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/69a:13)

**אמר רבא:**