## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 6a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:1)

**אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר]: **טריפה יולדת, מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הרי גם היא בכלל "לחיות זרע"! ומשיבים: **אמר קרא** [המקרא] בעניינם של בעלי החיים שהובאו לתיבת נח מפני המבול: "תביא אל התיבה להחיות **אתך"** (בראשית ו, יט), והכוונה ב"אתך" להורות שמדובר **ב**בעלי חיים **דומין לך.** ושואלים: **ודלמא** [ושמא] **נח גופיה** [עצמו] **טריפה הוה** [היה], ואם כן, אין מכאן ראיה כלל! ומשיבים: **"תמים" כתיב ביה** [נאמר בו] (בראשית ו, ט), משמע שהיה שלם בכל איבריו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:2)

ומקשים: **ודלמא** [ושמא] **תמים בדרכיו היה** ולא מדובר בשלימות הגוף! ומשיבים: לעניין זה **"צדיק" כתיב ביה** [נאמר בו] (בראשית ו, ט), והוא השלם בדרכיו, ואם כן, "תמים" משמע שלם בגופו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:3)

ומקשים: **דלמא** [שמא] **"תמים" בדרכיו,** במידותיו ובאופן התנהגותו, ו**"צדיק" במעשיו** הטובים **הוה** [היה], ועדיין אין אנו יודעים שלא היה טריפה! ודוחים: **לא סלקא דעתך** [לא יעלה על דעתך] ש**נח גופיה** [עצמו] **טריפה הואי** [היה], **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] ש**נח טריפה הוה** [היה], וכי **אמר ליה רחמנא** [לו הקב"ה]: **כוותך עייל, שלמין לא תעייל** [טריפות כמותך הכנס לתיבה, ושלמים אל תכניס]?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:4)

ושואלים: **והשתא דנפקא ליה** [ועכשיו שיוצא לו] הלימוד לגבי טריפה שפסולה **מ"אתך",** אם כן **"לחיות זרע"** (בראשית ז, ג) **למה לי?** ומשיבים: **אי** [אם] **מ"אתך"** בלבד, **הוה אמינא לצוותא בעלמא** [הייתי אומר לצורך חברה בלבד] מביא נח את בעלי החיים לתיבה, **ואפילו זקן ואפילו סריס** יכול להכניס איתו (כל עוד אינו טריפה), **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"זרע",** דווקא זה שיכול להוליד.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:5)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: מה ששנינו במשנתנו, "לפני אידיהן **שלשה ימים",** האם הכוונה היא **הן ואידיהן,** כלומר יום חגם עצמו בכלל השלושה, ועוד שני ימים לפניו, **או דלמא** [שמא] **הן** שלושה ימים שלמים **בלא אידיהן,** שהם כשלעצמם ודאי אסורים?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:6)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנה להלן, **ר' ישמעאל אומר: שלשה לפניהם ושלשה לאחריהן אסור.** ומעתה, **אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] ש**הן ואידיהן** בכלל "שלושה ימים", אם כן יוצא ש**ר' ישמעאל יום אידיהן חשיב להו מעיקרא וחשיב להו לבסוף** [מחשיב גם מתחילה ומחשיב גם בסוף], ונמצא שהוא מונה אותו פעמיים! אלא מכאן שמדובר על שלושה ימים מלבד יום אידם.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:7)

ומשיבים: גם אם יום אידם בכלל "שלושה ימים", ניתן להסביר כי **איידי דתנא** [מתוך ששנה] בלשון **"שלשה לפניהם", תנא נמי** [שנה גם כן] **"שלשה לאחריהם",** שהרי מדובר באותו מספר של ימים לפני יום האיד ולאחריו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:8)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה ממה ש**אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל: נוצרים לדברי ר' ישמעאל לעולם אסור** לשאת ולתת עמהם, שהרי יום ראשון בכל שבוע הוא יום חגם, ואם שלושה ימים לפניו ושלושה לאחריו אסורים — נמצא שכל השבוע אסור. **ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לפרש ששלושה ימים במשנתנו **הן ואידיהן** בכללם, ורק יומיים לפניהם ולאחריהם אסורים, **האיכא** [הרי יש] **ארבעה וחמשה,** כלומר יום רביעי ויום חמישי, **דשרי** [שצריכים להיות מותרים] לדעת ר' ישמעאל!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:9)

ומשיבים: **אליבא** [לדעת] **ר' ישמעאל לא קמבעיא** [נסתפק] **לי** ששלושה ימים כוונתו **הן בלא אידיהן, כי קא מבעיא** [כאשר נסתפק] **לי** — הרי זה **אליבא דרבנן** [לשיטת חכמים], **מאי** [מה הדין]?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:10)

**אמר רבינא: תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בהמשך למשנתנו: **ואלו הן אידיהן של גוים:** **קלנדא, סטרונייא, וקרטסים. ואמר רב חנין בר רבא:** מתי חוגגים הגויים חגים אלה? **קלנדא** — במשך **שמונה ימים אחר תקופה** (תקופת טבת, היום הקצר בשנה), **סטרונייא** — **שמונה ימים לפני תקופה, וסימנך,** כדי שנזכור את סדר הדברים: **"אחור וקדם צרתני"** (תהלים קלט, ה), כלומר, המאוחר ("אחור") הוא המוזכר תחילה, ואחר כך המוקדם ("קדם").


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:11)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך לומר] שהתנא מונה במשנתנו **הן ו**גם **אידיהן,** קשה הדבר, שהרי בחגים שהוא הולך ומפרט **עשרה** ימים **הוו** [הם] שאסורים, שמונה ימי אידם ועוד יומיים לפני כן! ומשיבים: ה**תנא, כוליה קלנדא חד יומא הוא חשיב ליה** [את כל החג של קלנדא יום אחד הוא מונה אותו], ואין מכאן ראיה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:12)

**אמר רב אשי, תא שמע** [בוא ושמע] ראיה מדיוק נוסח לשון המשנה, ששנינו: **"לפני אידיהן של גוים שלשה ימים", ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר שהכוונה היא ל**הן ואידיהן, ליתני** [שישנה] כך: **אידיהן של גוים** אסורים **שלשה ימים!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:13)

**וכי תימא** [ואם תאמר], **האי דקתני** [זה ששנה] **"לפני אידיהן"** — **למעוטי** [למעט] **לאחר אידיהן,** שלא נבין כי החל מיום אידם נאסרים שלושה ימים, אם כן, **ליתני** [שישנה] כך: **אידם של גוים** אסורים **שלשה ימים לפניהם! אלא שמע מינה** [למד מכאן], שמה שאמרנו "לפני אידיהן שלושה ימים" כוונתו **הן בלא אידיהן,** ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכך הוא.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:14)

ב **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: האם טעם האיסור לשאת ולתת עם הגוים לפני אידם הוא **משום הרווחה,** שהדבר גורם להם נחת רוח והם באים ומודים לעבודה זרה שלהם, **או דלמא** [שמא] **משום** שהוא עובר על האיסור **"ולפני עור לא תתן מכשל"** (ויקרא יט, יד), שהוא מזמן להם בהמה להקריב אותה לעבודה זרה שאסורה להם?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:15)

ומסבירים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה], מהו ההבדל להלכה בין שני הטעמים הללו? כגון במקרה **דאית ליה** [שיש לו] לגוי **בהמה לדידיה** [לעצמו], **אי אמרת** [אם אומר אתה] שטעם האיסור הוא **משום הרווחה** — **הא** [הרי] אף במקרה זה **קא מרווח ליה** [מרויח לו] היהודי לגוי. אבל **אי אמרת** [אם אומר אתה] **משום** "לפני **עור לא תתן מכשל"** — **הא** [הרי] במקרה זה **אית ליה לדידיה** [יש לו לגוי בהמה משלו], ואין היהודי מכשילו בכך.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:16)

ושואלים: **וכי אית ליה** [וכאשר יש לו משלו] **לא עבר** המסייע לו **משום** "לפני **עור לא** **תתן מכשל"? והתניא** [והרי שנויה ברייתא], **אמר ר' נתן:**