## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 6b

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:1)

**מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר** (שאסור לו לשתות יין), **ואבר מן החי לבני נח? תלמוד לומר: "ולפני עור לא תתן מכשל"** (ויקרא יט, יד); **והא הכא, דכי לא יהבינן ליה, שקלי איהו** [והרי כאן, בשני מקרים אלה, שאם אין אנו נותנים לו, לוקח הוא בעצמו], **וקעבר** [ומכל מקום הוא עובר] **משום "לפני עור לא תתן מכשל"!**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:2)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? **דקאי בתרי עברי נהרא** [שהם עומדים בשני צדדים של הנהר] שהמקבל אינו יכול לקחת בעצמו, ורק על ידי המושיט לו היה מקבלם, ומשום כך הוא עובר על "לפני עיוור". ומוסיפים: **דיקא נמי** [מדוייק גם כן כך], **דקתני** [שהוא שונה] בדברי ר' נתן, **"לא יושיט", ולא קתני** [שונה] **"לא יתן", שמע מינה** [למד מכאן] שהכוונה היא שהוא מושיט מצד אחד של נהר לצידו השני.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:3)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם לחכמים השאלה]: אם עבר על דברי חכמים שבמשנה ו**נשא ונתן** עם הנכרים לפני אידיהם, **מאי** [מה] דינו? **ר' יוחנן אמר: נשא ונתן** — **אסור** ליהנות מן הרווח. **ריש לקיש אמר: נשא ונתן** — **מותר.** כלומר, אף שעבר על דברי חכמים, אין התוצאות אסורות. **איתיביה** [הקשה לו] **ר' יוחנן לריש לקיש** ממה ששנינו בברייתא: **אידיהן של גוים נשא ונתן** — הרווחים שמאותו מעשה **אסורין, מאי לאו** [האם לא] הכוונה היא שנשא ונתן עם הגוים **לפני אידיהן?** השיב לו ריש לקיש: **לא,** הכוונה היא למשא ומתן ב**אידיהן דוקא,** ביום אידם ממש, אבל לא לפני כן.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:4)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] שלא כך היה הדבר, אלא **איתיביה** [הקשה לו] **ר' שמעון בן לקיש לר' יוחנן** ממה ששנינו: **אידיהן של גוים** אם **נשא ונתן** — **אסור,** ונדייק מכאן: **אידיהן** — **אין** [כן] בהם אסור, אבל **לפני אידיהן** — **לא!** והשיב לו ר' יוחנן: ה**תנא, אידי ואידי** [זה וזה], לפני האיד והאיד עצמו, **"אידיהן" קרי ליה** [הוא קורא לו], ולכן אין מקום לדיוק זה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:5)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ריש לקיש: כשאמרו** חכמים **אסור לשאת ולתת עמהם** — **לא אסרו אלא בדבר המתקיים, אבל בדבר שאינו מתקיים** — **לא** אסרו, **ואפילו בדבר המתקיים** אם **נשא ונתן** — **מותר. תני** [שנה] **רב זביד בדבי** [בברייתא מבית מדרשו] של **ר' אושעיא: דבר שאין מתקיים מוכרין להם, אבל אין לוקחין** (קונים) **מהם.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:6)

מסופר, **ההוא מינאה דשדר ליה דינרא קיסרנאה** [מין אחד ששלח לו דינר קיסרי] **לר' יהודה נשיאה** [הנשיא] **ביום אידו** של אותו מין, **הוה יתיב** [היה יושב] **ריש לקיש קמיה** [לפניו], **אמר** לו ר' יהודה נשיאה: **היכי אעביד** [איך אעשה]? ופירט את ספקו: אם **אשקליה** [אקבלנו] לדינר זה — **אזיל ומודה** [ילך ויודה] לעבודה זרה על שהתקיים רצונו, ואם **לא אשקליה** [אקבלנו] — **הויא ליה** [תהיה לו] **איבה** כלפי! **אמר ליה** [לו] **ריש לקיש** כהצעה: **טול וזרוק אותו לבור בפניו** של אותו המין. **אמר** לו ר' יהודה נשיאה: **כל שכן דהויא ליה** [שתהיה לו] **איבה** אם הוא יראה אותי עושה כן! הסביר ריש לקיש את דבריו: **כלאחר יד הוא דקאמינא** [שאני אומר]. כלומר, לא שתזרוק כעושה בכוונה, אלא שייראה הדבר כאילו נפל מידך לבור.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:7)

ב שנינו במשנה שאסור **להשאילן ולשאול מהן** שלושה ימים לפני אידם. ושואלים: **בשלמא** [נניח] **להשאילן** אסור — משום **דקא מרווח להו** [שהוא גורם להם רווח], **אבל לשאול מהן** — הרי **מעוטי קא ממעט להו** [ממעט הוא מהם] את קניינם בזמן חגם! **אמר אביי:** חכמים גזרו **גזרה** שלא יבוא גם **לשאול מהן אטו** [משום] האיסור **להשאילן. רבא אמר: כולה** [הכל] נאסר **משום דאזיל** [שהולך] הגוי **ומודה הוא** לעבודה זרה, שפעמים שיש לו נחת רוח מזה שהוא משאיל לישראל.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:8)

ועוד שנינו במשנה שאסור **להלוותם וללוות מהן.** ושואלים: **בשלמא** [נניח] **להלוותם** — **משום דקא מרווח להו** [שהוא גורם להם רווח], **אלא ללוות מהן** — **אמאי** [מדוע] זה אסור? **אמר אביי: גזירה** היא, **ללוות מהן אטו** [משום] האיסור **להלוותם. רבא אמר: כולה** [והכל] נאסר **משום דאזיל** [שהולך] **ומודה הוא.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:9)

ועוד שנינו שאסור **לפורען ולפרוע מהן.** ושוב שואלים: **בשלמא** [נניח] **לפורען** — **משום דקא מרווח להו** [שהוא גורם להם רווח] שהוא נותן להם את הכסף באותו זמן, **אלא לפרוע מהן,** מדוע? הרי **מעוטי ממעט להו** [ממעט הוא להם]! וכמו בדינים הקודמים, **אמר אביי: גזירה לפרוע מהן אטו** [משום] **לפורען. רבא אמר: כולה** [הכל] **משום דאזיל** [שהולך **ומודה הוא.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:10)

ומעירים: **וצריכי** [וצריך] לפרש את שלושת האיסורים הללו, ולא די לומר אחד מהם; **דאי תנא** [שאם היה שונה] רק את האיסור **לשאת ולתת עמהן,** היו אומרים שטעם הדבר הוא **משום דקא מרווח להו ואזיל** [שהוא מרויח להם, והולך] הגוי **ומודה** [לעבודה זרה], **אבל לשאול מהן, דמעוטי קא ממעט להו** [שעל ידי כך הוא ממעט להם] — **שפיר דמי** [טוב הדבר].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:11)

**ואי תנא** [ואם היה שונה] גם **לשאול מהן,** הייתי אומר: **משום דחשיבא ליה מילתא** [שחשוב לו הדבר] שישראל נזקק לו, **ו**לכן הוא **אזיל** [הולך] **ומודה.** **אבל ללוות מהן,** הייתי אומר שהוא מותר, משום ש**צערא בעלמא אית ליה** [צער בלבד יש לו] מזה שהוא נותן כסף, ומדוע? **אמר** [אומר הוא]: **תוב לא הדרי זוזי** [שוב לא יחזרו הכספים שלי], שמא לא יחזיר היהודי את החוב.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:12)

**ואי תנא** [וגם אם היה שונה] איסור **ללוות מהן,** הייתי אומר **משום דקאמר** [שהוא, הגוי, אומר]: **בעל כרחיה מיפרענא** [בעל כרחו איפרע ממנו], מן היהודי, שיכול אני להיפרע ממנו מכוח השטר, **והשתא מיהא אזיל** [ועכשיו על כל פנים הולך] **ומודה** שהיהודי נזקק לו, **אבל ליפרע מהן** לגבות מהם את החוב, **דתו לא הדרי זוזי** [ששוב אין הכספים חוזרים] אליו — **אימא צערא אית ליה, ולא אזיל** [אמור שיש לו צער בדבר, ואינו הולך] **ומודה,** על כן **צריכא** [צריך] שייאמרו כל אלה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:13)

ג שנינו במשנה, **ר' יהודה אומר: נפרעין מהן** משום שבכך מיצר הוא לו. אמרו לו: אף על פי שמיצר הוא עכשיו — שמח הוא לאחר זמן, שפרע את חובו. ושואלים: **ולית ליה** [והאם אין לו] **לר' יהודה** נימוק זה ש**אף על פי שמיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן?**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:14)

**והתניא** [והרי שנויה] ברייתא, **ר' יהודה אומר: אשה לא תסוד** (תמרח סיד על איברי גופה) **במועד** כדי להסיר את השיער ולעדן את העור, **מפני שניוול הוא לה** בסיד זה כשהוא עליה, אבל **מודה ר' יהודה בסיד** כזה **שיכולה** היא **לקפלו** (להורידו) **ב**תוך ה**מועד שטופלתו** (שיכולה היא למורחו) **במועד,** משום ש**אף על פי שמצירה עכשיו, שמחה היא לאחר זמן,** כשהיא נראית יפה יותר בהמשך המועד. משמע שר' יהודה עצמו מקבל נימוק זה!


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:15)

**אמר רב נחמן בר יצחק: הנח להלכות מועד,** כלומר, למלאכות שהתירו לעשותן בחול המועד, **דכולהו** [שכולם] בנויות על כך שהוא **מיצר עכשיו,** שהוא טורח במלאכה, משום **שמחה לאחר זמן,** במועד עצמו, ומשום שמחת המועד. ואינו כן בהלכות עבודה זרה. **רבינא אמר: גוי לענין פרעון לעולם מיצר** שצריך לשלם את חובו, ואינו שמח אף לאחר מכן.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:16)

ומעירים: **מתניתין** [משנתנו] שאסרה להיפרע מהם בכל מקרה, היא ש**לא כ**שיטת **ר' יהושע בן קרחה, דתניא** [ששנויה ברייתא], **ר' יהושע בן קרחה אומר: מלוה בשטר אין נפרעין מהן,** שהרי יכול הוא תמיד להיפרע מן הגוי בשטר שבידו. אבל **מלוה על פה נפרעין מהן,** ומדוע? **מפני שהוא כמציל מידם,** שהרי אין שטר על המילוה, ושמא לא יחזיר לו חובו בזמן אחר.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:17
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:17)

מסופר, **יתיב** [יושב היה] **רב יוסף אחוריה** [אחורי] **ר' אבא** בבית המדרש, **ויתיב** [ויושב היה] **ר' אבא קמיה** [לפני] **רב הונא** כתלמיד לפני רבו, **ויתיב וקאמר** [ויושב היה רב הונא ואומר] את הדברים הבאים: **הלכתא** [הלכה] **כר' יהושע בן קרחה, והלכתא** [והלכה] **כר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:18
[Steinsaltz on Avodah Zarah 6b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/6b:18)

ומסבירים: **הלכתא** [הלכה] **כר' יהושע** בן קרחה — **הא דאמרן** [זו שאמרנו] בעניין ההיתר להיפרע מהם מילוה על פה. והלכה **כר' יהודה,** לגבי זו **דתניא** [ששנינו]: **הנותן** **צמר לצבע לצבוע לו** בגד בצבע **אדום וצבעו** בצבע **שחור,** או שנתן לו בגד לצבוע לו **שחור וצבעו אדום,**