## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 70a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:1)

— **יצרא** [היצר] של **יין נסך לא תקיף להו** [אינו חזק אצלם] ולא יניחו לה לנסך. אבל אם היתה **זונה ישראלית וגוים מסובין** אצלה — **חמרא** [היין] **אסור, מאי טעמא** [מה הטעם]? **הואיל וזילה עלייהו** [והיא מזולזלת בעיניהם], **בתרייהו גרירא** [אחריהם היא נגררת], והם מנסכים את היין כרצונם בלי להתחשב בה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:2)

א והגמרא מביאה סדרת מעשים הנוגעים לדינים שבמשנתנו. מסופר, **ההוא ביתא דהוה יתיב ביה חמרא** [בית אחד שהיה מונח בו יין] של **ישראל, על** [נכנס] לשם **גוי, אחדה לדשא באפיה** [ואחז, סגר את הדלת בפניו] של הישראל, **ו**אולם **הוה ביזעא בדשא** [היה סדק בדלת], **אישתכח גוי דקאי ביני דני** [נמצא גוי שהיה עומד בין החביות]. **אמר רבא: כל** מה **דלהדי ביזעא** [שנמצא כנגד הסדק] שניתן לראות דרכו את הגוי — **שרי** [מותר], משום שמתיירא הוא לגעת ביין, שמא יראוהו. **דהאי גיסא והאי גיסא** [ואילו כל שנמצא שבצד זה ובצד זה], שלא ניתן לראותו דרך הסדק — **אסור,** שמא נסכו הגוי.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:3)

עוד מסופר, **ההוא חמרא** [יין] של **ישראל דהוה יתיב בביתא** [שהיה מונח בבית], בקומה התחתונה, **דהוה דייר** [שהיה גר] בו **ישראל ב**קומה ה**עליונה ו**ה**גוי בתחתונה,** וניתן לראות את היין מן הקומה העליונה. **שמעו קל תיגרא** [קול מריבה], **נפקי** [ויצאו שניהם], **קדים אתא גוי אחדה לדשא באפיה** [קדם ובא הגוי לבית ואחז, סגר את הדלת בפניו] של הישראל. **אמר רבא: חמרא שרי** [היין מותר], והסברה שבדבר: **מימר** [אמור] **אמר** הגוי בליבו: **כי היכי דקדים אתאי אנא** [כמו שקדמתי, ובאתי אני], **קדים ואתא** [קדם ובא] שכני ה**ישראל** לבית, **ויתיב** [והוא יושב] **ב**קומה ה**עליונה וקא חזי לי** [ורואה אותי], ולא ניסך.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:4)

עוד מסופר, **ההוא אושפיזא דהוה יתיב ביה חמרא** [בית מלון אחד שהיה מונח בו יין] של **ישראל, אישתכח** [נמצא שם] **גוי דהוה יתיב בי דני** [שהיה יושב בין החביות של היין]. **אמר רבא: אם** הגוי **נתפס עליו** על יין זה **כגנב** כשמוצאים אותו שם — **שרי** [מותר] היין, כי מחמת יראתו שמא יתפסוהו שם אין לו פנאי לנסך, ואין לחשוש שנגע, **ואי** [ואם] **לא** נתפס עליו כגנב — **אסיר** [אסור].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:5)

**ההוא ביתא דהוה יתיב ביה חמרא** [בית אחד שהיה מונח בו יין], **אישתכח** [נמצא] **גוי דהוה קאים בי דני** [שהיה עומד בין החביות]. **אמר רבא: אי אית ליה לאישתמוטי** [אם יש לו דרך לגוי להשתמט] ולהסביר את כניסתו לשם — **חמרא אסיר** [היין אסור], **ואי** [ואם] **לא** — **חמרא שרי** [היין מותר]. **מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: **ננעל הפונדק, או שאמר לו** היהודי לגוי: **"שמור** את ייני" — היין **אסור. מאי לאו אף על גב דלית ליה לאישתמוטי** [האם לא אסור היין אף על פי שאין לו דרך להשתמט]? ומשיבים: **לא,** מדובר **בדאית ליה לאישתמוטי** [בשיש לו דרך להשתמט], ואם אין לו — היין מותר.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:6)

**ההוא ישראל וגוי דהוו יתיבי וקא שתו חמרא** [שהיו יושבים יחד והיו שותים יין], **שמע ישראל קל צלויי בי כנישתא** [קול תפילה בבית הכנסת], **קם ואזל** [עמד והלך] להתפלל, ונשאלה שאלה בדינו של היין שנשאר שם. **אמר רבא: חמרא שרי** [היין מותר], מדוע? **מימר** [אמור] **אמר** הגוי בליבו: **השתא מדכר ליה לחמריה והדר אתי** [עכשיו נזכר היהודי ביינו וחוזר ובא], ולכן הוא חושש לנגוע בו.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:7)

**ההוא ישראל וגוי דהוו יתיבי בארבא** [שהיו יושבים בספינה], **שמע ישראל קל שיפורי דבי שימשי** [את קול השופר של ערב שבת] שמודיע על כניסת השבת, **נפק ואזל** [יצא והלך] לעיר לשבות שם. **אמר רבא: חמרא שרי** [היין מותר], **מימר** [אמור] **אמר** הגוי בליבו: **השתא מדכר ליה לחמריה והדר אתי** [עכשיו נזכר היהודי ביינו וחוזר ובא].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:8)

ומעירים: **ואי** [ואם] תאמר שאין הגוי חושש **משום שבתא** [השבת], שהרי הוא יודע שהיהודי שומר שבת! **האמר** [הרי אמר] **רבא, אמר לי איסור גיורא** [הגר]: **כי הוינן בארמיותן** [כאשר היינו, הייתי, בגויותינו] **אמרינן** [היינו אומרים]: **יהודאי לא מנטרי שבתא** [היהודים אינם שומרים שבת], **דאי מנטרי שבתא כמה כיסי קא משתכחי בשוקא** [שאם הם שומרים שבת ואינם מטלטלים כמה כיסים של כסף היו נמצאים בשוק], משום שהיהודים אינם לוקחים אותם. **ולא ידענא דסבירא לן** [ולא ידענו שסבורים אנו להלכה] **כ**דעת **ר' יצחק,** ש**אמר ר' יצחק: המוצא כיס בשבת** — **מוליכו פחות פחות מארבע אמות,** שאף על פי שלכתחילה אין עושים כן התירו כאן.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:9)

**ההוא אריא דהוה נהים במעצרתא** [אריה אחד שהיה נוהם ביקב], **שמע גוי** את קולו, ונבהל, **טשא ביני דני** [והתחבא בין החביות] של יין, **אמר רבא: חמרא שרי** [היין מותר], ומדוע? **מימר** [אמור] **אמר** הגוי בליבו: **כי היכי דטשינא אנא** [כמו שאני מתחבא], **איטשא נמי** [מתחבא גם כן] **ישראל** מ**אחוריי וקא חזי לי** [והוא רואה אותי].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:10)

ועוד מסופר, **הנהו גנבי דסלקי** [אותם גנבים שבאו] **ל**עיר **פומבדיתא ופתחו חביתא טובא** [חביות יין הרבה], **אמר רבא: חמרא שרי** [היין מותר], **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **רובא גנבי** [רוב הגנבים] **ישראל נינהו** [הם], ואנו הולכים אחר הרוב, ואין היין נאסר. **הוה עובדא** [היה מעשה] כגון זה **בנהרדעי, ואמר שמואל: חמרא שרי** [היין מותר].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:11)

ושואלים: **כמאן** [כדעת מי], האם לא **כ**דעת **ר' אליעזר,** ש**אמר: ספק ביאה** — **טהור,** בכל מקום שלא ברור אם מישהו הגיע למקום מסויים או לא הגיע אנו מטהרים אותו? ומה עניינו?


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:12)

**דתנן** [ששנינו במשנה]: **הנכנס לבקעה בימות הגשמים, וטומאה** היתה מצויה **בשדה פלונית** בבקעה זו, **ואמר:** יודע אני כי **הלכתי במקום הלז** באותה בקעה, **ואיני יודע אם נכנסתי לאותה שדה** שיש בה טומאה **אם לא נכנסתי, ר' אליעזר אומר: ספק ביאה** אם ספק לו אם נכנס למקום — **טהור, ספק מגע** אם יודע שנכנס למקום הטומאה, ורק ספק לו אם נגע בטומאה או לא — **טמא.** ואילו חכמים מטמאים בכל מקרה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 70a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/70a:13)

ודוחים: **לא,** אין לתלות את דברי שמואל בדברי ר' אליעזר, כי **שאני התם** [שונה שם] לענין חביות היין, **כיון דאיכא דפתחי לשום ממונא** [שיש שפותחים את החביות רק לשם ממון] שמחפשים כסף בחביות, ואם היה שם יין אינם מעוניינים בו, אם כן **הוה ליה** [הרי זה] **ספק ספיקא** ספק אם גוים אם יהודים היו, וגם אם גוים היו — ספק אם נגעו או לא, ובכגון זה לדעת הכל אינו אוסר.