## Steinsaltz on Avodah Zarah Daf 8a

###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:1
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:1)

**ר' יהושע סבר** [סבור]: **ילפינן** [למדים אנו] **ממשה,** וכמוהו אנו עושים: תחילה אומרים תפילה שיש בה שבחיו של מקום, ואחר כך בקשה, **ור' אליעזר סבר** [סבור]: **לא ילפינן** [אין אנו למדים] **ממשה,** שננהג אף אנו כמותו. ומדוע? **שאני** [שונה] **משה דרב גובריה** [שגדול כוחו] וגדולים מעשיו, והוא יכול היה לשבח תחילה כראוי. **וחכמים אומרים: לא כדברי זה ולא כדברי זה,** לא יבקש אדם צרכיו לא קודם התפילה ולא אחריה, **אלא שואל אדם צרכיו ב"שומע תפלה",** וכדבריהם אמר גם נחום המדי.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:2
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:2)

ובפסק ההלכה בעניין זה, **אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה: שואל אדם צרכיו ב"שומע תפלה". אמר רב יהודה בריה** [בנו] של **רב שמואל בר שילת משמיה** [משמו] של **רב: אף על פי שאמרו** ש**שואל אדם צרכיו ב"שומע תפלה", אבל** (באמת) **אם בא לומר** **בסוף כל ברכה וברכה מעין** עניינה של **כל ברכה וברכה** — **אומר.** כלומר, בכל ברכה יכול להוסיף ולבקש על ענייניו הפרטיים מעין אותה ברכה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:3
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:3)

וכעין זה **אמר ר' חייא בר אשי אמר רב: אף על פי שאמרו** ש**שואל אדם צרכיו ב"שומע תפלה", אם יש לו חולה בתוך ביתו** — **אומר בברכת חולים** בקשה מיוחדת לחולה זה, **ואם צריך לפרנסה** — **אומר** ומבקש על כך **בברכת השנים.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:4
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:4)

ובצד אחר — **אמר ר' יהושע בן לוי, אף על פי שאמרו: שואל אדם צרכיו ב"שומע תפלה", אבל אם בא לומר** דברי תפילה ותחנונים **אחר תפלתו, אפילו** מאריך **כסדר** וידוי של **יום הכפורים** — **אומר,** ואין רע בדבר.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:5
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:5)

א משנה **ואלו אידיהן של גוים: קלנדא, וסטרנורא, וקרטיסים, ויום גנוסיא** (יום חגיגה) **של מלכיהם, ויום הלידה ויום המיתה** של מלכיהם, אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: כל מיתה שיש בה שריפה** פומבית — **יש בה** חג ל**עבודה זרה, ושאין בה שריפה** — **אין בה** חג ל**עבודה זרה. אבל יום תגלחת זקנו ו**יום תגלחת **בלוריתו, ויום שעלה בו מן הים, ויום שיצא מבית האסורין, וגוי שעשה משתה לבנו** וחוגג באותו יום — בכל אלה **אינו אסור** במשא ומתן וכיוצא בזה **אלא אותו היום ואותו האיש בלבד** ולא אנשים אחרים.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:6
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:6)

ב גמרא **אמר רב חנן בר רבא: קלנדא** — זמנה **שמונה ימים אחר תקופה** של טבת — כלומר, אחרי היום הקצר ביותר בשנה, **סטרנורא** — **שמונה ימים לפני תקופה, וסימנך,** לבל תטעה ביניהם: **"אחור וקדם צרתני" וגו'** (תהלים קלט, ה), שהחג המאוחר יותר ("אחור") הוא הנזכר ראשון במשנה, והמוקדם יותר נזכר אחר כך.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:7
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:7)

ובענין ימי איד אלה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **לפי שראה אדם הראשון** את ה**יום ש**הוא **מתמעט והולך,** שהימים מתקצרים (מתקופת שוויון היום והלילה עד היום הקצר), ולא ידע עדיין את מנהגו של עולם, **אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי** (חטאתי) **עולם חשוך בעדי** (מחשיך עלי) **ו**בסופו של דבר הריהו **חוזר לתוהו ובוהו, וזו היא** אותה **מיתה שנקנסה עלי מן השמים** ("ואל עפר תשוב", בראשית ג,יט), **עמד וישב שמונה ימים בתענית [ובתפלה].**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:8
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:8)

**כיון שראה** שהגיעה **תקופת טבת, וראה יום שמאריך והולך** מאותו זמן והלאה, **אמר:** אם כן, מה שנתמעט היום **מנהגו של עולם הוא, 
 
 הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת** (הבאה) **עשאן לאלו ולאלו** כלומר, לשמונה הימים שלפני התקופה שהתענה בהם, וגם לאלה שחגג בהם, **ימים טובים. הוא** אדם הראשון **קבעם** את החגיגות הללו **לשם שמים, והם** הגוים **קבעום לשם עבודה זרה.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:9
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:9)

ומבררים: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לדעת מי שאומר]: **בתשרי נברא העולם,** אם כן, לפי זה **יומי זוטי חזא** [ימים קטנים ראה], שראה רק כיצד הימים מתקטנים והולכים מתשרי ואילך, **יומי אריכי אכתי לא חזא** [ימים ארוכים עדיין לא ראה], ולכן סבור היה שעונש משמים הוא. **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר]: **בניסן נברא העולם, הא חזא ליה יומי זוטי ויומי אריכי** [הרי ראה כבר ימים קצרים וימים ארוכים], שהרי בתקופת ניסן הימים קצרים והם הולכים ומתארכים! ומשיבים: מכל מקום, **[דהוי] זוטי כולי האי לא חזא** [ימים שיהיו קטנים עד כדי כך, כמו לפני תקופת טבת, לא ראה].


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:10
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:10)

ועוד בענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **יום שנברא בו אדם הראשון, כיון ששקעה עליו חמה, אמר: אוי לי, שבשביל שסרחתי** (שחטאתי) **עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה, וחוה בוכה כנגדו. כיון שעלה עמוד השחר, אמר:** **מנהגו של עולם הוא,** שהחמה שוקעת ובא הלילה, **עמד והקריב שור שקרניו קודמין** בבריאתם **לפרסותיו,** **שנאמר: "ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס"** (תהלים סט, לב), שהוא השור היחיד שקודם הקרין קרניים ואחר כך הפריס פרסה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:11
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:11)

**ואמר רב יהודה אמר שמואל: שור שהקריב אדם הראשון** — **קרן אחת** בלבד **היתה [לו] במצחו, שנאמר: "ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס".** ושואלים: **"מקרין"** הלוא **תרתי** [שתים, שתי קרניים] **משמע! אמר רב נחמן בר יצחק: "מקרן" כתיב** [נאמר], והוא רומז לכך שהיתה לו רק קרן אחת.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:12
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:12)

ג **אמר רב מתנה: רומי שעשתה קלנדא** בתאריך מסויים, **וכל העיירות הסמוכות לה משתעבדות לה** והן עצמן אינן חוגגות יום זה, האם **אותן עיירות אסורות או מותרות** לשאת ולתת עם הגוים שבתוכן? **ר' יהושע בן לוי אמר: קלנדא אסורה לכל היא,** ואף למשועבדים לרומי. **ר' יוחנן אמר: אין אסורה אלא לעובדיה בלבד,** ואלה שאינם מחזיקים בה — אין זה בשבילם יום של עבודה זרה, ומותר.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:13
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:13)

**תנא כוותיה** [שנה החכם בברייתא כשיטתו] של **ר' יוחנן: אף על פי שאמרו** ש**רומי עשתה קלנדא, וכל עיירות הסמוכות לה משתעבדות לה,** מכל מקום **היא עצמה** (קלנדא) **אינה אסורה** במשא ומתן **אלא לעובדיה בלבד.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:14
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:14)

וממשיכה הברייתא: חגי הגוים שנקראים **סטרנליא וקרטסים, ו**כן **יום גנוסיא של מלכיהם, ויום שהומלך בו מלך** — **לפניו אסור, אחריו מותר. וגוי שעשה (בו) משתה לבנו** — **אין אסור אלא אותו היום** ולא לפניו ולא לאחריו, **ואותו האיש** שעשה משתה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:15
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:15)

**אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו דבר זה], שאמר ר' יוחנן שאין קלנדא אסורה אלא לעובדיה, **דקתני** [ששנה במשנה]: **יום תגלחת זקנו ובלוריתו, ויום שעלה בו מן הים, ויום שיצא בו מבית האסורין** — **אין אסור אלא אותו היום בלבד ואותו האיש.**


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:16
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:16)

ויש לשאול: **בשלמא** [נניח] מה ששנינו **"אותו היום"** — הרי זה בא **לאפוקי** [להוציא] את הימים ש**לפניו ולאחריו,** שבזה לא אסרו, **אלא "אותו האיש" לאפוקי מאי** [להוציא את מה]? והרי ברור הדבר שחגיגתו של אדם פרטי אחד אינה אוסרת אנשים אחרים! **לאו לאפוקי** [האם לא להוציא] את **משעבדיו,** אלה המשועבדים לו? אם כן, **שמע מינה** [למד מכאן] מלשון המשנה שאותו האיש בלבד אסור, אבל אלה המשועבדים לו אינם בכלל זה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:17
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:17)

**תניא** [שנויה ברייתא], **ר' ישמעאל אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הן, כיצד?** **גוי שעשה משתה ל**נישואי **בנו וזימן כל היהודים שבעירו** למשתה זה, **אף על פי ש**הם באותה שעה **אוכלין משלהן ושותין משלהן** מאכלים כשרים, **ושמש שלהן עומד לפניהם,** בכל זאת **מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים** כלומר, זבחי עבודה זרה, **שנאמר:** "וזבחו לאלהיהם **וקרא לך ואכלת מזבחו"** (שמות לד, טו), שהרי בסעודה זו הוא זובח לשם עבודה זרה שלו, ונחשב כאילו אכלו מזבחיו אלה.


###### Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:18
[Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Avodah%20Zarah/r/8a:18)

ושואלים: **ואימא** [ואמור] שכוונת הכתוב היא **עד דאכיל** [שיאכל] ממש מזבחו! **אמר רבא: אם כן,** אם זו היתה המשמעות, **נימא קרא** [שיאמר המקרא] **"ואכלת מזבחו"** בלבד, **מאי** [מה] פירוש התוספת בכתוב **"וקרא לך"?** לומר ש**משעת קריאה** אסור. **הלכך** [על כן],