## Steinsaltz on Bava Batra Daf 100a

###### Steinsaltz on Bava Batra 100a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 100a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/100a:1)

**רב אשי אמר: כל** מקרה שבעל השדה נותן לרבים דרך **מן הצד** במקום הדרך העוברת בתוך שדהו — **דרך עקלתון היא,** שאמנם היא **קרובה לזה** הבא ממקום אחד, **ו**אולם היא **רחוקה לזה** הבא מצד אחר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 100a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 100a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/100a:2)

עוד שואלים על חלקו הראשון של דין המשנה — שמה שנתן להם נתן: כיון שאינו רשאי ליטול מהם את הדרך הישנה, **ולימא להו** [ושיאמר להם]: **שקלו דידכו והבו** [קחו בחזרה את הדרך הישנה שלכם ותנו] **לי דידי** [את שלי], את הדרך שנתתי לכם! ומשיבים: **הא מני** [זו כשיטת מי]? כשיטת **ר' אליעזר היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יהודה אומר משום** (בשם) **ר' אליעזר: רבים שבררו דרך לעצמם** והחלו ללכת בתוך שדהו של אדם מסויים, **מה שבררו בררו** ואי אפשר לקחת אותה מהם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 100a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 100a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/100a:3)

ושואלים: ו**לר' אליעזר,** וכי **רבים גזלנים נינהו** [הם]? כיצד רשאים הם לקחת לעצמם דרך העוברת בשדהו של אחר? **אמר רב גידל אמר רב:** מדובר **כגון שאבדה להן דרך באותה שדה,** כלומר, שהיתה פעם דרך הרבים עוברת באותה שדה ואבדה הדרך על ידי חרישה שנחרשה השדה, והרבים בחרו לעצמם במקומה דרך אחרת, וכיון שבחרו בה — אין ליטלה מהם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 100a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 100a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/100a:4)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] אתה מפרש, שמדובר כשאבדה להם דרך בשדהו, **אמאי** [מדוע] **אמר רבה בר רב הונא, אמר רב** ש**אין הלכה כר' אליעזר?** והרי מסתבר טעמו! ומשיבים: **מאן דמתני הא** [מי ששונה את זו] **לא מתני הא** [שונה את זו]. כלומר, מי שמסביר שהכוונה היא שאבדה להם דרך, הוא פוסק שהלכה כר' אליעזר. וזה שאינו פוסק הלכה כר' אליעזר לא פירש באופן זה, אלא הוא סבור שמדובר כשביררו להם מלכתחילה דרך בעצמם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 100a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 100a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/100a:5)

ושואלים: **וטעמא מאי** [וטעם המשנה מהו]? מדוע אין בעל השדה יכול להחזיר את המצב לקדמותו: שהרבים יקבלו את הדרך הישנה שלהם, והוא יטול לעצמו את הדרך החדשה שנתן להם? ומשיבים: **משום** מה שאמר **רב יהודה,** ש**אמר רב יהודה: מצר שהחזיקו בו רבים** — **אסור לקלקלו,** והרי נתן להם דרך והחזיקו בה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 100a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 100a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/100a:6)

ושואלים: **ו**לשיטת **ר' אליעזר,** ש**רבים** שבררו להם דרך קנו אותה, **במאי קנו ליה** [במה קנו אותה] את הדרך הזו? הרי לא עשו בה מעשה של חזקה! ומשיבים: **בהילוכא** [בהילוך] שהלכו בה, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: אם קונה השדה **הלך בה לארכה ולרחבה** — **קנה** על ידי כך **מקום הילוכו,** שאף ההילוך נחשב למעשה קנין, אלו **דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים:** **אין הילוך מועיל כלום** בקנין **עד שיחזיק** באחת מדרכי הקנין.


###### Steinsaltz on Bava Batra 100a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 100a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/100a:7)

**אמר ר' אלעזר, מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אליעזר?** — **דכתיב** [שנאמר] לאברהם בהבטחת הארץ: **"קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה"** (בראשית יג, יז), ללמדנו שעשה קנין בארץ על ידי ההילוך בה. **ורבנן** [וחכמים] מה הם משיבים על כך? **התם** [שם] **משום חביבותא** [חיבתו] של **אברהם הוא דקאמר ליה הכי** [שאמר לו כך], **כדי שיהא** כל מקום שהלך בו **נוח לכבוש לפני בניו,** אבל אין ההילוך כשלעצמו מעשה של קנין.


###### Steinsaltz on Bava Batra 100a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 100a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/100a:8)

**אמר ר' יוסי בר' חנינא: מודים חכמים לר' אליעזר בשביל של כרמים,** ש**הואיל ו**כל עיקרו **נעשה ל**צורך **הילוך** — **נקנה** הוא לקונה אותו **בהילוך.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 100a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 100a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/100a:9)

ובענין מכירת שביל של כרמים, מסופר: **כי אתו לקמיה** [כאשר היו באים לפני] **רב יצחק בר אמי** לדין בענין שיעור רוחבו של שביל כזה, **אמר להו** [להם]: **הבו ליה כי היכי דדרי טונא דשבישתא והדר** [תנו לו רוחב כמו שנושאים בו משא של זמורות וחוזרים, מסתובבים], כלומר, כאורכה של חבילת זמורות. ומעירים: **ולא אמרן** [אמרנו] דברים אלה **אלא דמסיימין מחיצתא** [שיש שם מחיצות מוגדרות], שיש שם גדר ואז צריך לפרוץ את הגדרות כדי להרחיב את השביל, **אבל** כאשר **לא מסיימין מחיצתא** [מוגדרות המחיצות], הרוחב שצריך לתת הוא **כי היכי דשקיל כרעא ומנח כרעא** [כמו שמרים אדם רגל ומניח רגל אחרת], ובכך דיו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 100a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 100a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/100a:10)

א שנינו במשנה ש**דרך היחיד** רוחבה הוא **ארבע אמות. תנא** [שנה החכם], **אחרים אומרים:** דרך היחיד שיעורה הוא **כדי שיעבור חמור במשאו. אמר רב הונא: הלכה כאחרים. תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת], **דייני גולה אומרים: שני גמדים** (אמות) **ומחצה. ואמר רב הונא: הלכה כדייני גולה.** ותוהים: **והאמר** [והרי אמר] **רב הונא: הלכה כאחרים!** ומשיבים: **אידי ואידי חד שיעורא** [זה וזה שיעור אחד] **הוא.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 100a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 100a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/100a:11)

ב שנינו במשנה כי **דרך הרבים** רוחבה הוא **שש עשרה אמה.** ועוד בענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **דרך היחיד** היא **ארבע אמות. דרך** שעוברת **מעיר לעיר** — **שמונה אמות.**