## Steinsaltz on Bava Batra Daf 106b

###### Steinsaltz on Bava Batra 106b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 106b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/106b:1)

**אמר ליה** [לו] המוכר: **הויא עשרין גריוי** [הריהי בת שטח זריעה של עשרים סאה], **משחיה** [מדד רב פפא אותה] **ולא הואי** [היתה] **אלא חמיסרא** [בת חמש עשרה סאה]. **אתא לקמיה** [בא רב פפא לפני] **אביי** לתבוע את המוכר. **אמר ליה** [לו] אביי: **סברת וקבילת** [ידעת וקבלת] את הקרקע כמות שהיא.


###### Steinsaltz on Bava Batra 106b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 106b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/106b:2)

הקשה לו: **והתנן** [והרי שנינו במשנתנו]: גם כשאמר לו בסימניו ובמצריו, מכל מקום **פחות משתות** — **הגיעו, עד שתות** — **ינכה,** וכאן ההבדל הוא יותר משתות! ענה לו אביי: **הני מילי היכא** [דברים אלה אמורים דווקא במקום] ש**לא קים ליה בגוה** [מוחזק לו בה], שאין הקונה מכיר את הקרקע הנמכרת לו **אבל היכא דקים ליה בגוה** [במקום שמוחזק לו בה] — **סבר וקביל** [ידע וקיבל] כמות שהיא.


###### Steinsaltz on Bava Batra 106b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 106b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/106b:3)

ושוב חזר והקשה לו רב פפא: **והא עשרין** [והרי עשרים] **אמר לי,** ואינה עשרים! **אמר ליה** [לו]: כוונתו היתה **דעדיפא כעשרין** [שהיא טובה ומשובחת ועושה פירות כמו קרקע אחרת בת עשרים].


###### Steinsaltz on Bava Batra 106b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 106b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/106b:4)

א **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' יוסי אומר: האחין שחלקו** ביניהם את ירושתם על ידי הגרלה, שלאחר שחילקו את הירושה למספר חלקים כמספר האחים, הפילו גורל איזה חלק יקבל כל אחד, **כיון שעלה גורל לאחד מהן** — **קנו כולם** ואינם יכולים לחזור בהם. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? הלא אין הגורל מעשה של קנין! **אמר ר' אלעזר:** דינו **כתחלת** חלוקת **ארץ ישראל** לשבטי ישראל, **מה תחלה** היתה החלוקה **בגורל, אף כאן בגורל.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 106b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 106b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/106b:5)

ותוהים, **אי** [אם] אתה משווה חלוקת אחים לחלוקת ארץ ישראל, נאמר גם כן בהשוואה: **מה להלן** בחלוקת הארץ היא היתה **בקלפי ואורים ותומים, אף כאן** יהיה הגורל קובע רק **בקלפי ואורים ותומים! אמר רב אשי: בההוא** [באותה] **הנאה** שיש להם, לאחים, **דקא צייתי להדדי** [שמצייתים זה לזה] ומסכימים לעשות גורל, **גמרי ומקנו להדדי** [גומרים ומקנים זה לזה], ולכן נגמרת החלוקה עם יציאת גורל ראשון.


###### Steinsaltz on Bava Batra 106b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 106b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/106b:6)

ב ובענין דומה למה ששנינו במשנה **איתמר** [נאמר]: **שני אחין שחלקו** בירושה את נכסי אביהם, **ו**לאחר מכן **בא להן אח ממדינת הים** וכגון שלא ידעו קודם על קיומו, **רב אמר: בטלה מחלוקת** (החלוקה) וחוזרים ומחלקים את הנכסים בין שלושתם. **ושמואל אמר: מקמצין,** כלומר, כל אחד נוטל מחלקו ונותן לאח השלישי את חלקו היחסי. ומבררים את שיטותיהם של רב ושמואל.


###### Steinsaltz on Bava Batra 106b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 106b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/106b:7)

**אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן: ל**דעת **רב** ש**אמר בטלה מחלוקת, אלמא** [מכאן] ש**הדר דינא** [חוזר הדין], כלומר, שאם נעשה מעשה שהתברר אחר כך שהיתה בו טעות — מתבטל הדין כולו, **אלא מעתה, הני בי תלתא דקיימי** [אותם שלושה שעומדים] בשותפות, **ואזול בי תרי מינייהו ופלוג** [והלכו שניים מהם וחלקו] את הרכוש, **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר ש**בטלה מחלוקת** וצריכים לחזור ולחלק שוב בין שלושתם?


###### Steinsaltz on Bava Batra 106b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 106b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/106b:8)

ודחה רב נחמן: **הכי השתא** [כך אתה משווה]?! והרי יש הבדל ברור בין המקרים: **התם נחיתי אדעתא דבי תלתא מעיקרא** [שם, במקרה שאתה מביא, ירדו, נכנסו לחלוקה על דעת שהם שלושה מתחילה], והיה צורך רק לברר מה חלקו של כל אחד, ואילו **הכא** [כאן], בדברי רב, **לא נחיתי אדעתא דבי תלתא מעיקרא** [ירדו על דעת שהם שלושה מתחילה] שהרי חשבו שרק שנים הם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 106b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 106b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/106b:9)

ולשיטת שמואל, **אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי: לשמואל** ש**אמר מקמצין, למימרא** [האם יש לומר] ללמוד מכאן שלשיטתו אומרים **דקם דינא** [שעומד, קיים, הדין] גם אם היתה בו טעות? **והא** [והרי] **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאומרים שניהם]: המוכר תבואה לחבירו, ואמר **"כור** (שלושים סאים) **בשלשים** דינרים **אני מוכר לך"** — **יכול לחזור בו** כל זמן שמודד, **אפילו בסאה האחרונה,** אבל אם אמר לו **"כור בשלשים,** כל **סאה בסלע אני מוכר לך"** — **ראשון ראשון** מן הסאים שמדד לתוך הכלי — **קנה,** ואם עומד הדין בעינו, מדוע יוכל לחזור בו כאשר אמר "כור בשלושים" וכבר החל למדוד?