## Steinsaltz on Bava Batra Daf 108a

###### Steinsaltz on Bava Batra 108a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 108a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/108a:1)

**כדי שלא תהא חיה קופצת** על הגדר, ונכנסת לשדה ומזיקה. ושואלים: **ולעביד** [ושיעשה] **חריץ** גדול **ולא לעביד** [יעשו] **בן חריץ!** ומשיבים: **איידי דרווח** [מתוך שמרווח] החריץ, **קיימא בגויה וקפצה** [עומדת החיה בתוכו וקופצת] על הגדר. ואומרים: אם כן **ולעביד** [ושיעשה] **בן חריץ ולא לעביד** [יעשה] **חריץ!** ומשיבים: **איידי דקטין, קיימא אשפתיה וקפצה** [מתוך שהוא קטן, צר, עומדת על שפתו של בן החריץ וקופצת] מעבר לו. ומסבירים עוד בברייתא: **וכמה** המרחק **בין חריץ לבן חריץ? טפח.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 108a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 108a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/108a:3)

א משנה במשנה זו מבוארים סדרי ירושת אדם מישראל שמת, וסדר זה אינו תלוי בקירבה המשפחתית שבין המת לקרוביו בלבד, אלא נלמד מן הכתובים. ויש בדבר כמה אופנים: **יש נוחלין ומנחילין,** יש קרובי המשפחה הנוחלים ירושה מקרוביהם וגם מנחילים להם את ירושתם כשמתו, **ויש נוחלין** מקרובים מסויימים **ו**אולם **לא מנחילין** להם, ויש **מנחילין ולא נוחלין,** וכן יש כאלו, שלמרות שהם קרובי משפחה, בכל זאת הם **לא נוחלין ולא מנחילין** אלה את אלה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 108a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 108a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/108a:4)

ומפרשים, **ואלו נוחלין ומנחילין: האב את הבנים, והבנים את האב, והאחין מן האב** — **נוחלין ומנחילין.** ואולם **האיש את אמו,** **והאיש את אשתו, ובני אחיות** של אדם שמת, שהוא אחי אימותיהם — כל אלו **נוחלין ולא מנחילין,** שכן **האשה את בניה,** **והאשה את בעלה, ואחי האם** — כל אלו **מנחילין ולא נוחלין. והאחין מן האם** ולא מן האב, למרות שיש ביניהם קירבת דם — **לא נוחלין ולא מנחילין** שלענין נחלה אין קירבתם נחשבת כקירבה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 108a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 108a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/108a:5)

ב גמרא בתחילה מבררים את לשונה וסדרה של המשנה. ושואלים: **מאי שנא דקתני** [מה שונה ששנה] **"האב את הבנים" ברישא** [בתחילה]? **ליתני** [שישנה] **"הבנים את האב" ברישא** [בתחילה]! ויש מקום להצעה זו משני טעמים: **חדא** [טעם אחד], **דאתחולי בפורענותא לא מתחלינן** [שלהתחיל בפורענות אין אנו מתחילים], שפטירתם של בנים בחיי האב ("האב את הבנים") פורענות היא, אבל דרך העולם שהבנים יורשים את אבותיהם, ובזה ראוי לפתוח.