## Steinsaltz on Bava Batra Daf 123a

###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:1)

הרי **חלקו** של בכור בירושת האב, פעמים שהוא **עם** אח **אחד, ו**פעמים **חלקו עם חמשה** אחים, והואיל והתורה אינה מחלקת בין המקרים יש להשוות את הדין בכל המצבים, ולומר: **מה חלקו עם אחד** — מקבל **פי שנים כאחד** כמו אותו אח, **אף חלקו עם חמשה** — **פי שנים כ**של **אחד** האחים!


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:2)

ואפשר לטעון גם להיפך, **או כלך** (לך) **לדרך זו,** לצד השני, ואמור: **חלקו עם אחד וחלקו עם חמשה, מה חלקו עם אחד** — **פי שנים בכל הנכסים,** שכן הוא נוטל שני שליש מכלל הנכסים, **אף חלקו עם חמשה** יהיה **פי שנים בכל הנכסים!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:3)

**תלמוד לומר: "והיה ביום הנחילו את בניו"** (דברים כא, טז), ובכתוב זה, שאינו נחוץ במקומו, **התורה ריבתה נחלה אצל אחין,** ומכאן יש להכריע: **הא** [הרי] **אין עליך לדון כלשון האחרון אלא כלשון הראשון;** ומביאים ראיות נוספות לדין זה,


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:4)

**ואומר** הכתוב: **"ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכרה"** (דברי הימים א ה, א), **ו**כן **אומר** הכתוב: **"כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכרה ליוסף"** (דברי הימים א ה, ב), ומעתה נלמד:


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:5)

**נאמרה** לשון **"בכורה" ליוסף** בפסוקים אלה ("נתנה בכורתו לבני יוסף", "הבכורה ליוסף") **ונאמרה** לשון **"בכורה" לדורות** בפרשת נחלת הבכור ("לו משפט הבכורה", דברים כא, יז), ונלמד מזה על זה: **מה בכורה האמורה ליוסף** משמעה שקיבל **פי שנים כאחד** מן האחים, **אף בכורה האמורה לדורות** — **פי שנים כאחד; ו**הרי כך


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:6)

**אומר** הכתוב: **"ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי"** (בראשית מח, כב). ומביאים מה שאמרו חכמים על פסוק זה: **וכי בחרבו ובקשתו לקח? והלא כבר נאמר:** **"**בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו, **כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני"** (תהלים מד, ה–ז)! **אלא, "חרבי"** — **זו תפלה, "קשתי"** — **זו בקשה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:7)

ודנים בדברי הברייתא, ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"ואומר"?** מדוע יש צורך להביא ראיות נוספות? ומסבירים: לאחר שהובאה הראיה מן הפסוק "והיה ביום הנחילו את בניו", כאילו ממשיכה הברייתא ואומרת: **וכי תימא** [ואם תאמר] כי **האי** [פסוק זה] **לכ**דברי **ר' יוחנן בן ברוקא הוא דאתא** [שבא], לומר שיש לאב רשות להנחיל לכל אחד מבניו את כל רכושו, ואין ללמוד מכאן דבר זה — **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה מהפסוק האחר: **"ובני ראובן בכור ישראל...** נתנה בכורתו לבני יוסף", ומכך שבני יוסף נטלו שני חלקים כשני אחים, יש ללמוד לדורות, בגזירה שווה מ"בכורתו" "בכורה".


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:8)

**וכי תימא** [ואם תאמר]: **"בכרה" מ"בכורתו" לא גמרינן** [אין אנו למדים] ואין כאן גזירה שווה, **תא שמע** [בוא ושמע] ולמד גזירה שווה מ"בכורה" — **"והבכרה ליוסף".**


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:9)

**וכי תימא** [ואם תאמר]: **יוסף גופיה** [עצמו] **ממאי** [ממה, מנין יודע אתה] ש**פי שנים כאחד הוה** [היה]? **תא שמע** [בוא ושמע]: **"ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך"** (בראשית מח, כב), כלומר, חלק אחד נוסף.


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:10
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:10)

על ראיה זו **אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי: אימא** [אמור] ש"שכם אחד" משמעו שהוא מוסיף לו **דיקלא בעלמא** [דקל בלבד] או דבר קטן כלשהו, אבל לא חלק שלם! **אמר ליה** [לו]: **עליך,** כלומר, כדי להוציא מסברה שכזו, **אמר קרא** [הכתוב]: **"אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי"** (בראשית מח, ו), לומר שנוספה ליוסף נחלת שבט שלם, כאחד מבני יעקב.


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:11
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:11)

א **בעא מיניה** [שאל אותו] **ר' חלבו מר' שמואל בר נחמני: מה ראה יעקב שנטל בכורה מראובן ונתנה ליוסף?** ותוהים: **מה ראה?!** הרי טעם הדבר מפורש הוא — **"ובחללו יצועי אביו** נתנה בכורתו לבני יוסף**"** (דברי הימים א ה, א) **כתיב** [נאמר]! **אלא** כך היתה השאלה: **מה ראה שנתנה ליוסף** דווקא ולא לאחר?


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:12
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:12)

אמר לו ר' שמואל בר נחמני לר' חלבו: **אמשול לך משל, למה הדבר דומה?** — **לבעל הבית שגדל יתום בתוך ביתו, לימים העשיר אותו יתום ואמר: אהניהו לבעל הבית מנכסי.** וכך הואיל ובמשך שנים פירנס יוסף את יעקב במצרים, מצא יעקב בזמן ההנחלה מקום להחזיר לו טובה. **אמר ליה** [לו] ר' חלבו: **ואי לאו** [ואם לא] ש**חטא ראובן, לא מהני ליה** [היה יעקב מהנה לו] ל**יוסף ולא מדעם** [דבר]? וודאי לא זאת עיקר הסיבה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:13
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:13)

**אלא** האם **ר' יונתן רבך לא כך אמר,** ופירש ענין זה באופן הזה: **ראויה היתה בכורה לצאת מרחל, דכתיב** [שנאמר]: **"אלה תלדות יעקב יוסף"** (בראשית לז, ב), שיוסף היה עיקר תולדותיו של יעקב, **אלא שקדמתה לאה ברחמים** (בתפילה), **ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקדוש ברוך הוא לה** את הבכורה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:14
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:14)

ומבארים: **מאי** [מה פירוש] **"קדמתה לאה ברחמים"?** — **דכתיב** [שנאמר]: **"ועיני לאה רכות"** (בראשית כט, יז), ויש לשאול: **מאי** [מה פירוש] **"רכות"? אילימא** [אם תאמר] **רכות ממש,** שהיו נוטפות דמעות, וכי **אפשר** שלכך הכוונה? והרי אפילו **בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב, דכתיב** [שנאמר]: **"מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה"** (בראשית ז, ח), שהאריך הכתוב באומרו "אשר איננה טהורה" על מנת שלא לכתוב על הבהמה במפורש שהיא טמאה, **בגנות צדיקים דבר הכתוב? אלא אמר** **ר' אלעזר:** יש להבין "רכות" במשמעות ארוכות, לומר **שמתנותיה ארוכות,** שהמתנות שניתנו לשבטי לאה, כהונה (ללוי) ומלכות (ליהודה), נמשכות לדורות, שלא כמתנות שניתנו לשבטי רחל.


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:15
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:15)

**רב אמר: לעולם רכות ממש,** שהיו דומעות, **ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה. שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו** באים מארץ ישראל והיו **אומרים: שני בנים יש לה לרבקה** אחות לבן, **שתי בנות יש לו ללבן, גדולה** שבבנות תינשא **לגדול** שבבנים **וקטנה לקטן.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:16
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:16)

**והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת** (שואלת): **גדול מה מעשיו?** והיו אומרים לה: **איש רע הוא מלסטם** (גוזל) **בריות,** וכששאלה: **קטן מה מעשיו?** היו עונים לה: **"איש תם ישב אהלים"** (בראשית כה, כז), **והיתה בוכה** על שתצטרך להינשא לרשע זה **עד שנשרו ריסי עיניה** מחמת הבכי, וזהו השבח במה שעיניה רכות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:17
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:17)

ומעירים: **והיינו דכתיב** [וזהו שנאמר]: **"וירא ה' כי שנואה לאה"** (בראשית כט, לא), **מאי** [מה פירוש] **"שנואה"? אילימא** [אם תאמר] שהיתה **שנואה ממש,** וכי **אפשר** הדבר? והרי **בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב, בגנות צדיקים דבר הכתוב? אלא ראה הקדוש ברוך הוא ששנואין מעשה עשו בפניה** והוא הענין של "שנואה" — **"ויפתח את רחמה"** (בראשית כט, לא).


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:18
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:18)

וממשיכים בביאור דברי ר' יונתן: **ומאי** [ומה] **צניעות היתה בה ברחל? דכתיב** [שנאמר]: **"ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא"** (בראשית כט, יב), ותמוה הדבר: וכי אחי אביה הוא? **והלא בן אחות אביה הוא! אלא** יש להבין "אח" האמור כאן במובן אחר. וכך היו מדברים ביניהם, **אמר לה: מינסבת** [תינשאי] **לי? אמרה ליה** [לו]: **אין** [כן], **מיהו** [ואולם] **אבא** שלי **רמאה** [רמאי] **הוא, ולא יכלת ליה** [תוכל לו].


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:19
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:19)

**אמר לה: מאי רמאותיה** [מהי רמאותו]? במה הוא יכול לרמותני? **אמרה ליה** [לו]: **אית** [יש] **לי אחתא דקשישא מינאי** [אחות שמבוגרת ממני] **ולא מנסבא לי מקמה** [ישיא אותי לפניה]. **אמר לה: אחיו אני ברמאות,** והוא מה שאמר שאחי אביה הוא. **אמרה ליה** [לו]: **ומי שרי להו לצדיקי לסגויי ברמאותא** [והאם מותר להם לצדיקים להתהלך, להתנהג ברמאות]? ענה לה: **אין** [כן], פעמים מותר הדבר, ככתוב **"עם נבר תתבר ועם עקש תתפל"** (שמואל ב כב, כז). ומה עשה כדי שלא ירמה אותו לבן? **מסר לה** לרחל **סימנין** שידע על ידם שהיא זו שמשיאים לו לאשה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:20
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:20)

**כי קא מעיילי לה ללאה** [כאשר הכניסוה את לאה] לחופה, **סברה** [חשבה] רחל: **השתא מיכספא אחתאי** [עכשיו תתביש אחותי] כאשר יגלה יעקב את המירמה. **מסרתינהו ניהלה** [מסרה אותם, את הסימנים, לה]. **והיינו דכתיב** [וזהו שנאמר]: **"ויהי בבקר והנה הוא לאה"** (בראשית כט, כה), ויש לתמוה: **מכלל** הדברים אתה למד ש**עד השתא** [עכשיו] **לאו** [לא] **לאה היא?! אלא, מתוך סימנים שמסר לה יעקב לרחל ומסרתה ללאה, לא הוה ידע לה** [היה יודע בה] **עד ההיא שעתא** [אותה שעה] שראה אותה בבוקר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 123a:21
[Steinsaltz on Bava Batra 123a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/123a:21)

ב **בעא מיניה** [שאל אותו] **אבא חליפא קרויא מר' חייא בר אבא: בכללן** של יעקב ומשפחתו הבאים למצרים **אתה מוצא שבעים** ("כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים". בראשית מו, כז), **בפרטן** כשאתה מונה את שמותיהם (בראשית מו, כז) **אתה מוצא שבעים חסר אחד! אמר ליה** [לו]: **תאומה היתה עם דינה, דכתיב** [שנאמר]: **"ואת דינה בתו"** (בראשית מו, טו). ש"את" לשון ריבוי ותוספת היא, והיא המשלימה למספר השבעים. חזר והקשה לו: **אלא מעתה,** לפי זה, גם **תאומה היתה עם בנימן, דכתיב** [שנאמר]: