## Steinsaltz on Bava Batra Daf 126b

###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:1)

ובהבנת משמעות דברי רבא נחלקו, **מר סבר** [חכם זה, רב פפי, סבור]: **לא עשה כלום בפלגא** [בחלק] של הפשוט, כיון שלא היתה לו רשות למוכרו, אבל את חלק הבכורה מכר, לפי שיש לו בו זכות גם קודם חלוקה. **ומר סבר** [וחכם זה, רב פפא, סבור]: **בכולהו** [בכולם] לא עשה כלום, שאף בחלק הבכורה שלו אין לו חלק.


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:2)

ובענין זה **שלחו מתם** [משם, מארץ ישראל לבבל], פסק הלכה: **בכור שמכר קודם חלוקה** — **לא עשה כלום.** ומסיקים מכאן: **אלמא** [מכאן יוצא] לדעת חכמי ארץ ישראל כי **אין לו לבכור קודם חלוקה. ו**מכל מקום **הלכתא** [הלכה היא] ש**יש לבכור קודם חלוקה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:3)

וכך גם מסופר ש**מר זוטרא מ**המקום **רישבא פלג בצנא דפלפלי בהדי אחין** [חלק בסל של פלפלים יחד עם אחיו] **בשוה** למרות שהיה בכור. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב אשי** לדון על השאר, **אמר ליה** [לו]: **הואיל** ו**ויתרתה במקצת** — **ויתרתה בכל הנכסים כולן,** שכן יש לבכור זכות בחלק בכורתו קודם חלוקה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:4)

א משנה **האומר: "איש פלוני** שהוא **בני בכור לא יטול פי שנים** בנכסיי **",** או אם אמר: **"איש פלוני בני לא יירש עם** שאר **אחיו** בנכסיי **"**— **לא אמר כלום,** ומדוע? — מפני **שהתנה על מה שכתוב בתורה,** וחוק התורה מבטל את דבריו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:5)

אבל **המחלק נכסיו** בחייו **על** ידי דיבור **פיו** כנותן מתנה, הרי אם **ריבה לאחד** מבניו יותר מחלקם של האחרים **ומיעט לאחד,** או **השוה להן** לפשוטים **את הבכור** — **דבריו קיימין, ואם אמר** שהוא עושה זאת **משום ירושה** ולא כמתנה — **לא אמר כלום. כתב** בתוך שטר הצוואה **בין בתחלה בין באמצע בין בסוף** שעושה זאת **משום מתנה** — **דבריו קיימין.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:6)

ב גמרא ושואלים: **לימא מתניתין** [האם לומר שמשנתנו] ש**לא** כשיטת **ר' יהודה? דאי** [שאם] היא כשיטת **ר' יהודה, האמר** [הרי הוא אמר] במקום אחר כי **בדבר של ממון תנאו קיים!**


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:7)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **האומר לאשה: הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך** (לך) **עלי,** שאיני מחוייב כלפייך, **שאר** (מזונות) **כסות ועונה** (יחסי אישות) שהם חיובי התורה של בעל לאשתו — **הרי זו מקודשת** כפי שאמר, **ו**אילו **תנאו בטל,** משום שהתנה על דבר הכתוב בתורה, אלו **דברי** **ר' מאיר.** **ר' יהודה אמר:** המתנה על מה שכתוב בתורה **בדבר של ממון** — **תנאו קיים,** כגון חובת הבעל לאשתו בשאר וכסות. ואם כן, לדעת ר' יהודה יכול אדם להתנות שלא יירש בכורו פי שנים, או שאחד מבניו לא יירש כלל!


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:8)

ודוחים: **אפילו תימא** [תאמר] שמשנתנו היא כשיטת **ר' יהודה,** יש לחלק: **התם ידעה וקא מחלה** [שם יודעת האשה והיא מוחלת] על דבר שמגיע לה, ובזה התנאי קיים, אבל **הכא לא קא מחיל** [כאן הבן אינו מוחל] על חלקו בירושה, ואין האב יכול להתנות על דבר הכתוב בתורה רק מדעת עצמו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:9)

ג **אמר רב יוסף: אמר "איש פלוני בני בכורי הוא"** — **נוטל** אותו אדם **פי שנים** על סמך דברים אלה, אבל אם אמר כך: **"איש פלוני** בני **בכור הוא"** — **אינו נוטל פי שנים, דלמא בוכרא דאמא קאמר** [שמא בכור של האם אמר] ולא בכורו שלו, ואין זה מוכיח שהוא צריך ליטול פי שנים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:10
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:10)

מסופר: **ההוא דאתא לקמיה** [אדם אחד שבא לפני] **רבה בר בר חנה** להעיד, ו**אמר ליה** [לו, לרבה בר בר חנה]: **מוחזקני בזה שהוא בכור. אמר ליה** [לו] רבה בר בר חנה: **מנא ידעת** [מנין אתה יודע] שהוא בכור? אמר לו: **דהוה קרי ליה אבוה "בוכרא סכלא"** [שהיה קורא לו אביו "בכור שוטה"]. השיב לו: **דלמא בוכרא דאמא** [שמא בכור של האם] **הוא,** ש**כל בוכרא דאמא נמי "בוכרא סכלא" קארו ליה** [בכור של האם גם כן "בכור שוטה" קוראים לו].


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:11
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:11)

ועוד מסופר: **ההוא דאתא לקמיה** [אדם אחד שבא לפני] **ר' חנינא** להעיד. **אמר ליה** [לו] אותו אדם לר' חנינא: **מוחזקני בזה שהוא בכור. אמר ליה** [לו] ר' חנינא: **מנא ידעת** [מנין אתה יודע]? **אמר ליה** [לו]: **דכי הוו אתו לגבי אבוה** [שכאשר היו אנשים באים אצל אביו], **אמר להו** [היה אומר להם]: **זילו לגבי** [לכו אצל] **שכחת ברי** [בני], **דבוכרא** **הוא ומסי רוקיה** [שבכור הוא ורוקו מרפא].


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:12
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:12)

ושואלים: **ודלמא בוכרא דאמא** [ושמא בכור של האם] **הוא!** ומשיבים: **גמירי** [למודים אנו] במסורת: **בוכרא דאבא** [בכור של האב] — **מסי רוקיה** [מרפא רוקו], **בוכרא דאמא** [בכור של האם] — **לא מסי רוקיה** [מרפא רוקו].


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:13
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:13)

ד ועוד בדיני בכור, **אמר** **ר' אמי: טומטום,** מי שאיברי הרבייה שלו מכוסים, ולא ידוע אם הוא זכר או נקבה, **שנקרע** לאחר מכן הכיסוי **ונמצא** שהוא **זכר,** אף על פי שהיה בכור — **אינו נוטל פי שנים** בירושת אביו, שכן **אמר קרא** [הכתוב] בפרשת בכור: **"והיה הבן הבכר לשניאה"** (דברים כא, טו), והכוונה היא: **עד שיהא בן משעת הויה,** כלומר, משעה שנהיה, שנולד, וזה לא היה בן בתחילתו אלא טומטום.


###### Steinsaltz on Bava Batra 126b:14
[Steinsaltz on Bava Batra 126b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/126b:14)

**רב נחמן בר יצחק אמר:** טומטום שנקרע ונמצא זכר **אף אינו נידון כבן סורר ומורה,** שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"כי יהיה לאיש בן סורר ומרה"** (דברים כא, יח), והכוונה אף כאן: **עד שיהא בן משעת הויה.**