## Steinsaltz on Bava Batra Daf 133a

###### Steinsaltz on Bava Batra 133a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 133a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/133a:1)

**אמר ליה** [לו] **רב כהנא: אילו הדר קני** [היה חוזר וקונה] נכסים אחרים, **מי** [האם] **לא שקלא** [היתה נוטלת] כתובתה מאותם נכסים? **וכיון** ש**אילו הדר קני שקלא** [היה חוזר וקונה היתה נוטלת], **השתא נמי שקלא** [עכשיו גם כן נוטלת] כתובתה מחלק הבת שמתה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 133a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 133a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/133a:2)

ועוד בענין זה, מסופר, **ההוא דפלגינהו לנכסיה לאתתיה ולבניה** [אדם אחד שחילק את נכסיו לאשתו ולבניו], שעשאה שותף בין בניו, **שייר חד דיקלא** [דקל אחד] שלא כתב למי הוא שייך, **סבר** [סבור היה] **רבינא למימר** [לומר] כי **לית** [אין] **לה** לצורך גביית כתובתה **אלא חד דיקלא** [דקל אחד]. שכיון שהשאיר לה דקל אחד שלא פירש, מן הסתם אותו ייחד לשם כתובתה. **אמר ליה** [לו] **רב יימר לרבינא: אי לית** [אם אין] **לה** זכות לגבות כתובתה בשאר הנכסים, שאתה סבור שויתרה לגמרי על כתובתה — **חד דיקלא נמי לית** [אותו דקל אחד גם כן אין] **לה,** והוא של היורשים! **אלא,** כך צריך אתה לומר: **מיגו דנחתא לדיקלא** [מתוך שהיא יורדת ונוטלת את הדקל בכתובתה], ומכאן עולה שלא איבדה אותה — **נחתא נמי לכולהו נכסי** [יורדת גם כן לכל הנכסים] לגבות מהם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 133a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 133a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/133a:3)

א ועוד לענין המשנה, **אמר רב הונא: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר** — **רואין: אם** אותו אדם **ראוי ליורשו,** כגון אחד מבניו — **נוטלן משום ירושה, ואם לאו** [לא] — **נוטלן משום מתנה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 133a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 133a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/133a:4)

**אמר ליה** [לו] **רב נחמן: גנבא גנובי** [גנוב לגנוב] **למה לך,** לומר כך את דבריך? **אי סבירא לך** [אם סבור אתה] **כר' יוחנן בן ברוקה, אימא** [אמור] במפורש: **הלכה כר' יוחנן בן ברוקה, דהא שמעתתיך** [שהרי ההלכה שלך] **כר' יוחנן בן ברוקה הוא דאזלא** [שהולכת], שיכול אדם להוריש את כל נכסיו לכל מי שירצה מיורשיו!


###### Steinsaltz on Bava Batra 133a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 133a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/133a:5)

**דלמא כי הא קאמרת** [שמא במקרה כגון זה אומר אתה, מתכוון אתה בדבריך]: **דההוא דהוה קא שכיב** [במקרה של אדם אחד שהיה גוסס] ולא היו לו בנים, **ואמרו ליה** [לו]: **נכסיה למאן** [הנכסים למי], **דלמא לפלניא** [שמא לפלוני]? **ואמר להו** [להם]: **אלא למאן** [למי]? **ואמרת לן עלה** [לנו עליה]: **אם** אותו פלוני **ראוי ליורשו** — **נוטלן משום ירושה, ואם לאו** [לא] — **נוטלן משום מתנה? אמר ליה** [לו] רב הונא לרב נחמן: **אין, הכי קאמינא** [כן, כך אמנם אני אומר], כלומר, זו היתה כוונת דבריי.


###### Steinsaltz on Bava Batra 133a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 133a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/133a:6)

ושואלים: **למאי הלכתא** [למה, לאיזו הלכה] נחוצה הבחנה זו בין ירושה ומתנה? והרי בין כה וכה הנכסים מגיעים לידי אותו אדם, ומה ההבדל אם נוטלם משום ירושה או משום מתנה? **סבר** [סבור היה] **רב אדא בר אהבה** כאשר ישב **קמיה** [לפני] **רבא למימר** [לומר] כך: **אם ראוי** אותו אדם **ליורשו** — **אלמנתו** של המוריש **נזונית מנכסיו,** שהרי לאלמנה יש זכות למזונות מן הנכסים שבידי היורשים, **ואם לאו** [לא], שאינו ראוי ליורשו, ונכסים אלו ניתנו לו במתנה — **אין אלמנתו נזונית מנכסיו.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 133a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 133a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/133a:7)

**אמר ליה** [לו] **רבא:** וכי **מיגרע גרעא** [נגרע] כוחה של האלמנה אם היתה זו מתנה? **השתא** [עכשיו הרי] **בירושה** שהיא **דאורייתא** [מן התורה] **אמרת** [אומר אתה] ש**אלמנתו נזונית מנכסיו, במתנה** מתנת שכיב מרע, שאינה נקנית למקבל אלא **דרבנן** [מדברי סופרים], **לא כל שכן** שאשתו ניזונת מהם?


###### Steinsaltz on Bava Batra 133a:8
[Steinsaltz on Bava Batra 133a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/133a:8)

**אלא אמר רבא:** חשיבותה של ההבחנה בין מתנה לירושה הריהי כמו ש**שלח רב אחא בר רב עויא: לדברי** **ר' יוחנן בן ברוקה,** אם אמר **"נכסי לך ואחריך לפלוני", אם היה ראשון ראוי ליורשו** — **אין לשני במקום ראשון כלום, ש**במקרה כזה שהוא ראוי ליורשו **אין** לשון זו ("נכסי לך") **לשון מתנה אלא לשון ירושה, וירושה אין לה הפסק,** לא ניתן לקטוע אותה, והיא עוברת מאליה מאדם ליורשיו. ולפי זה אם ירושה היתה לראשון — שוב אין מוציאים מידו ומיד יורשיו אחריו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 133a:9
[Steinsaltz on Bava Batra 133a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/133a:9)

**אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן:** איך אנו יכולים לומר שנתינה זו אין לה הפסק? **והא אפסקה** [והרי הפסיק אותה הוא עצמו] שהרי אמר "אחריך לפלוני"! ואומרים: אכן **הוא** המוריש **סבר** [סבור] שירושה **יש לה הפסק,** ולכן נתנה לאחר, **ו**אולם **רחמנא אמר** [התורה אמרה]: **אין לה הפסק** ודבריו בטלים.