## Steinsaltz on Bava Batra Daf 137b

###### Steinsaltz on Bava Batra 137b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 137b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/137b:1)

**אי מיפק לא נפיק ביה, למאי יהביה ניהליה** [אם לצאת אינו יוצא בו, למה, לאיזה צורך, נתן אותו לו]? אלא ודאי מועילה נתינה זו לצאת ידי חובה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 137b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 137b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/137b:2)

**אלא, מיפק** [לצאת] — **דכולי עלמא לא פליגי דנפיק ביה** [הכל אינם חלוקים שיוצא בו], ואף לדעת רבי, אבל אם **מכרה** הראשון **או אכלה** — בזה **באנו למחלוקת רבי ורבן שמעון בן גמליאל,** שלדעת רבי אם מכרו — נוטלו השני מן הקונים, ואם אכלו — צריך לתת לשני את דמיו. ולדעת רבן שמעון בן גמליאל מה שעשה עשוי, שהרי קנין הגוף יש לו בו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 137b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 137b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/137b:3)

א **אמר רבה בר רב הונא: האחין שקנו אתרוג בתפוסת הבית,** שלא חילקו עדיין ביניהם את נכסי אביהם שמת, ומתוך כסף הירושה של כולם קנו אתרוג, אם **נטלו אחד מהן ויצא בו,** כלומר, על מנת לצאת בו חובת המצוה, בודקים אנו: **אם יכול לאוכלו,** שהאחים מרשים לו לאוכלו — **יצא** בנטילתו ידי המצוה, **ואם לאו** [לא] — **לא יצא,** לפי שאינו שלו לגמרי, ואין יוצאים ביום הראשון של חג הסוכות ידי חובת המצוה אלא בארבעה מינים השייכים לו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 137b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 137b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/137b:4)

ומעירים: **ודוקא דאיכא** [שיש] **אתרוג לכל חד וחד** [אחד ואחד] מהאחים — יצא, אם יכול לאוכלו, **אבל** אם היה לכל אחד מהם רק **פריש או רמון** — **לא** יצא.


###### Steinsaltz on Bava Batra 137b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 137b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/137b:5)

**אמר רבא:** האומר לחבירו **"אתרוג זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו לי", נטלו ויצא בו** כלומר, נטלו כדי לצאת בו ידי מצות נטילה, אם לאחר מכן אכן **החזירו** לנותן — **יצא** ידי חובה, אבל אם **לא החזירו** — **לא יצא,** שהרי לא מילא את התנאי, ונמצא שלא היתה מתנה מתחילה. ומעירים: **קא משמע לן** [השמיע לנו] רבא בכך ש**מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה,** וכל עוד היא בידו הרי היא שלו לגמרי.


###### Steinsaltz on Bava Batra 137b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 137b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/137b:6)

ב ועוד בענין "נכסי לך ואחריך לפלוני", מסופר: **ההיא איתתא דהוה** [אישה אחת שהיה] **לה דיקלא בארעא** [דקל בקרקעו] של **רב ביבי בר אביי. כל אימת דהות אזלא למיגזריה, הוה קפיד עילוה** [כל פעם שהיתה הולכת לקצוץ את פירות הדקל, היה מקפיד עליה] שהיא דורסת על הצמחים שלו. וכדי שלא יקפיד עליה החליטה לוותר לו לפי שעה על פירות הדקל, **אקניתיה ניהליה** [הקנתה אותו לו] ל**כל שני** (שנות) **חייו,** כדי שאחר מותו תוכל לקבל בחזרה את הדקל, **אזל איהו אקנייה ניהליה** [הלך הוא והקנה אותו את הדקל] **לבנו** ה**קטן,** כדי שאי אפשר יהיה עוד להוציא מידו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 137b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 137b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/137b:7)

**אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע** לרב ביבי בר אביי: **משום דאתו ממולאי אמריתו מילי מוליאתא** [שבאים אתם, שנולדתם מאנשים כרותים, ממשפחת בני עלי, אומרים אתם דברים כרותים שאין להם בסיס]? שהרי **אפילו רבן שמעון בן גמליאל לא קאמר** [אומר] במקרה של "נכסי לך ואחריך לפלוני", שמה שמכר הראשון מכור, **אלא** כשהנותן אומר שלאחר הראשון יעבור הנכס **ל**אדם **אחר, אבל** כאשר הוא אומר שלאחר מכן יחזיר את הנכס **ל**נותן **עצמו** — **לא,** ובוודאי לא הקנה למקבל את גוף הנכס כלל, שיוכל למוכרו, ואין במעשהו זה של רב ביבי בר אביי ולא כלום.


###### Steinsaltz on Bava Batra 137b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 137b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/137b:8)

ג ועוד בענין זה **אמר רבא אמר רב נחמן:** האומר לחבירו **"שור זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו לי",** אם **הקדישו** המקבל **והחזירו** — **הרי זה מוקדש ומוחזר,** שחל ההקדש, וגם נחשב השור כמוחזר לבעלים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 137b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 137b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/137b:9)

**אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן: מאי אהדריה** [מה החזיר לו]? שהרי שור זה אינו מוחזר לו ממש, משום שמוקדש הוא! **אמר ליה** [לו] רב נחמן: **ומאי חסריה** [ומה חיסרו]? הרי החזיר לו את גוף השור! **אלא אמר רב אשי: חזינן** [רואים אנו], מדייקים אנו בלשון התנאי: **אי** [אם] **אמר ליה** [לו] **"על מנת שתחזירהו"** — **הא אהדריה** [הרי החזירו], **אי** [אם] **אמר ליה** [לו] **"על מנת שתחזירהו לי"** — הרי **מידי דחזי ליה קאמר ליה** [דבר שראוי לו אמר לו], ולכן אם הקדישו אינו נחשב להחזרה, ובטלו משום כך המתנה וההקדש.


###### Steinsaltz on Bava Batra 137b:10
[Steinsaltz on Bava Batra 137b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/137b:10)

ד **אמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב נכסיו לאחר** במתנה, **ואמר הלה** המקבל **"אי אפשי** (אין רצוני) **בהן"** — **קנה** המקבל את הנכסים, **ואפילו עומד וצווח** שאינו רוצה בהם. **ור' יוחנן אמר: לא קנה** אם אינו מסכים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 137b:11
[Steinsaltz on Bava Batra 137b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/137b:11)

**אמר** **ר' אבא בר ממל, ולא פליגי** [נחלקו] האמוראים בענין זה, אלא דיברו במקרים שונים: