## Steinsaltz on Bava Batra Daf 138b

###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:1
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:1)

**ידה על העליונה,** אם **רצה** (רצתה) — **נוטלתן** את מאתיים הזוז, **רצה** (רצתה) — **נוטלת כתובתה.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:2
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:2)

**ושכיב מרע שאמר "תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי כראוי לו"** — **נוטלן** את מאתיים הזוז **ונוטל** גם **את חובו, ואם אמר "בחובו"** — **נוטלן** אותם מאתיים זוז **בחובו.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:3
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:3)

ותוהים: **משום** ש**אמר "כראוי לו", נוטלן ונוטל את חובו? ודלמא** [ושמא] **"כראוי לו בחובו" קאמר** [אומר הוא], ולא נתכוון אלא לומר מה היה החוב!


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:4
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:4)

**אמר רב נחמן, אמר לי** רב **הונא: הא מני** [זו כשיטת מי היא]? — שיטת **ר' עקיבא היא, דדייק לישנא יתירא** [שהוא מדייק לשון יתירה] ולומד ממנה להלכה:


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:5
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:5)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה]: המוכר את הבית — לא מכר **לא את הבור ולא את הדות** (מאגר מים) שבתוכו, **אף על פי שכתב לו** המוכר לקונה בשטר המכירה שמוכר לו גם **עומקא ורומא** [עומק ורום] של הבית, משום שהבור והדות הם דבר לעצמו ואינם בכלל הבית. **וצריך** המוכר ששייר לעצמו את הבור **ליקח** (לקנות) **לו** מן הקונה זכות שימוש ב**דרך** אל הבור והדות שלו, אלו **דברי** **ר' עקיבא.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:6
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:6)

**וחכמים אומרים: אין צריך ליקח לו דרך,** שאנו מניחים שיחד עם הבור והדות שייר לעצמו גם דרך להגיע אליהם. **ומודה** **ר' עקיבא, בזמן שאמר לו "חוץ מאלו"** שכתב במפורש שמוכר את הבית חוץ מן הבור והדות — **שאינו צריך ליקח לו דרך** מן הקונה, אלא שייר לעצמו גם את הזכות לדרך אליהם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:7
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:7)

**אלמא** [מכאן] שלדעת ר' עקיבא, **כיון** ש**לא צריך** לומר **וקאמר** [והוא אומר] — **לטפויי מלתא קאתי** [להוסיף דבר הוא בא], **הכא נמי** [כאן גם כן] לענין בעל חוב, **כיון** ש**לא צריך** לומר "כראוי לו" **וקאמר** [והוא אומר] — **לטפויי מלתא קא אתי** [להוסיף דבר הוא בא], שנותן לו מאתיים זוז יתר על חובו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:8
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:8)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שכיב מרע שאמר "מנה יש לי אצל פלוני"** שהוא חייב לי — **העדים כותבין** שכך אמר, ורשאים לעשות זאת **אף על פי שאין מכירין** בדבר, ואינם יודעים אם אכן אותו אדם חייב לו. **לפיכך** כיון שהדברים לא אומתו, **כשהוא** היורש **גובה** על פי מסמך זה זו — **צריך להביא ראיה** שאותו אדם אכן חייב, אלו **דברי** **ר' מאיר; וחכמים אומרים: אין** העדים **כותבין,** כלומר, רשאים לכתוב, **אלא אם כן מכירין** שכך היה המעשה, **לפיכך כשהוא גובה** — **אין צריך להביא ראיה,** ככל שטר חוב החתום בעדים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:9
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:9)

**אמר רב נחמן, אמר לי** רב **הונא: תנא** [שנה החכם] בלשון הפוכה, **ר' מאיר אומר: אין כותבין, וחכמים אומרים: כותבין. ואף** **ר' מאיר לא אמר** שאין כותבים **אלא משום** חשש שיבוא השטר לפני **בית דין טועין,** שיסמכו על הכתוב בשטר הזה בלי לדקדק בו, ויגבו על פיו בלא לדרוש ראיה נוספת. **אמר רב דימי מנהרדעא, הלכתא** [הלכה היא]: **אין חוששין לבית דין טועין,** שיסמכו על דברי שכיב מרע בענין כזה, בלא לדרוש ראיה נוספת. אלא העדים כותבים כפי שנאמר להם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:10
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:10)

ושואלים: **ומאי שנא** [ומה שונה הדבר] **מ**מה שאמר **רבא?** ש**אמר רבא: אין חולצין,** כלומר, אין עושים בית דין חליצה של אלמנה לאחי המת, **אלא אם כן מכירין** שהאיש הוא היבם והאשה היא היבמה, **ואין ממאנין,** אין קטנה שהשיאוה אחיה ממאנת בנישואיה אם רוצה בכך בפניהם, **אלא אם כן מכירין** שהיא הילדה שנישאה ולמי היא נשואה. **לפיכך** בית דין אחר **כותבין גט חליצה וגט מיאון** לנשים אלו, על פי עדים שראו את המעשה, **ואף על פי שאין מכירין.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:11
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:11)

**מאי טעמא** [מה טעם] אמר רבא שאין בית דין חולצים וממאנים אלא אם כן מכירים? **לאו** [האם לא] **משום** ש**חוששין לבית דין טועין** שיכתבו גט בלי לברר האם החליצה והמיאון נעשו מתוך ידיעה וודאית?


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:12
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:12)

ודוחים: **לא,** אין להשוות בין הדברים, **בית דין בתר בית דינא לא דייקי** [אחר בית דין אחר אינם מדקדקים] ולכן יש לחשוש שבית הדין השני יסמוך על כך שבית דין הראשון הכירו את הצדדים. אבל **בית דינא בתר** [בית דין אחר] **עדים דייקי** [מדקדקים], ולפיכך אין לחשוש שיסמכו בטעות על דבר שנעשה בלא ידיעה ברורה.


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:13
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:13)

ב משנה בהמשך למשנה הקודמת, העוסקת באב הכותב את נכסיו לבנו לאחר מותו, נאמר כי **האב תולש** מפירות אותם נכסים **ומאכיל** (נותן) **לכל מי שירצה, ו**כן כל **מה שהניח** בשעת מותו כשהוא **תלוש** — **הרי הוא של** כל ה**יורשין** של האב, ואינו שייך לבן זה בלבד.


###### Steinsaltz on Bava Batra 138b:14
[Steinsaltz on Bava Batra 138b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/138b:14)

ג גמרא מלשון המשנה מדייקים: מה שהניח **תלוש** — **אין** [כן], הריהו של יורשים, אבל אם היה **מחובר** לקרקע — **לא,** אלא של אותו בן הוא.