## Steinsaltz on Bava Batra Daf 13a

###### Steinsaltz on Bava Batra 13a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 13a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/13a:1)

אם היו **חד גיסא נגרא** [בצד אחד של השדה תעלה] **וחד גיסא נהרא** [ובצד אחד נהר] — **פלגין לה בקרנא זול** [חולקין אותו באלכסון] כך שיקבלו שניהם חלקות הסמוכות הן לתעלה והן לנהר.


###### Steinsaltz on Bava Batra 13a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 13a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/13a:2)

א **ועוד** שנינו ש**לא** חולקים **את הטרקלין** ודברים אחרים אלא אם כן יהיה בהם כדי לשמש בשימוש זה לכל אחד מהם, אם ייחלקו. ושואלים: אם **אין בהן כדי לזה וכדי לזה, מהו?** מה עושים במקרה זה כאשר אחד מן השותפים אינו רוצה להמשיך בשותפות? **רב יהודה אמר: אית דינא ד"גוד או אגוד"** [יש כאן דין של "קצוץ או אקצוץ"], כלומר, שיכול אחד מהם לומר לחבירו: או קנה, או מכור לי. **רב נחמן אמר: לית דינא** [אין דין] של **"גוד או אגוד"** ["קצוץ או אקצוץ"], אלא ישתמשו שניהם בשותפות.


###### Steinsaltz on Bava Batra 13a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 13a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/13a:3)

**אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן: לדידך דאמרת לית דינא ד"גוד או אגוד"** [לשיטתך שאתה אומר שאין כאן דין של "קצוץ או אקצוץ"], אם היו אח **בכור ו**אח **פשוט שהניח להן אביהן** בירושה **עבד ובהמה טמאה,** שדברים אלה אינם כבהמה טהורה שאפשר לשוחטה ושכל אחד יקבל ממנה חלק מסויים, **כיצד עושין? אמר ליה** [לו]: **שאני אומר: עובד לזה** (לפשוט) **יום אחד ולזה** (לבכור) **שני ימים.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 13a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 13a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/13a:4)

**מיתיבי** [מקשים] על שיטת רב יהודה, ממה ששנינו: **מי שחציו עבד וחציו בן חורין** (כגון שהיה בבעלותם של שני שותפים ושחררו אחד מהם ), **עובד את רבו** (אדוניו) **יום אחד ואת עצמו יום אחד,** אלו **דברי בית הלל. בית שמאי אומרים: תקנתם** בכך **את רבו,** שמצד סדרי העבודה הענין מסודר, אבל **את עצמו לא תקנתם,** ומדוע? **לישא שפחה אינו יכול** שהרי בן חורין הוא במקצת ואסור בכך, ומנגד גם **לישא בת חורין אינו יכול** משום שהוא עבד במקצת, וכי **יבטל** מנישואין? **והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר: "לא תהו בראה לשבת יצרה"** (ישעיה מה, יח)!


###### Steinsaltz on Bava Batra 13a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 13a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/13a:5)

**אלא** כך עושים: **כופין את רבו ועושין אותו בן חורין** שישחרר את חציו המשועבד, **וכותבין שטר על חצי דמיו** והעבד ישלם לאדון את חצי מחיר עצמו. ואומרים: **וחזרו בית הלל** מדבריהם **להורות כדברי בית שמאי!** משמע שרק במקרה זה, משום טעם מיוחד זה של ביטול פריה ורביה, כופים את האחר לוותר על חלקו ואין אומרים שימשיכו בשותפות, אבל במקרה אחר — אין אומרים "גוד או אגוד"!


###### Steinsaltz on Bava Batra 13a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 13a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/13a:6)

ומשיבים: **שאני הכא ד"אגוד" איכא, "גוד" ליכא** [שונה כאן ש"אקצוץ" יש כאן, "קצוץ" אין כאן], כלומר, העבד אינו יכול להציע למכור את עצמו, שמשום חלקו היהודי אינו יכול להימכר כעבד כנעני. ולכן אינו יכול לכפות על האדון למכור לו את חלקו. אבל במקום שיכולים שניהם לקנות — יכול אחד לחייב את שותפו לקנות או למכור את חלקו.


###### Steinsaltz on Bava Batra 13a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 13a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/13a:7)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה נוספת לדבר ממה ששנינו: **שני אחין** שהיה **אחד** מהם **עני ואחד עשיר, והניח להן אביהן** בירושה **מרחץ ובית הבד,** אם **עשאן** האב **לשכר** (להשכירם לאחרים) — הרי **השכר לאמצע,** כלומר, שכר ההשכרה מתחלק בין שני האחים, אם **עשאן ל**שימוש **עצמו** ולא להשכיר לאחרים — **הרי** האח ה**עשיר אומר ל**אח ה**עני:**