## Steinsaltz on Bava Batra Daf 140a

###### Steinsaltz on Bava Batra 140a:1
[Steinsaltz on Bava Batra 140a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/140a:1)

אבל יש יותר מכפי סיפוקן של הבנות לצרכיהן, בכל זאת **שקלי להו** [יקחו להן] ה**בנות לכולהו** [את הכל]? מדוע? **אלא אמר רבא: מוציאין להן מזונות לבנות עד שיבגרו, והשאר,** כל מה שמעבר לכך — הרי הוא **לבנים.**


###### Steinsaltz on Bava Batra 140a:2
[Steinsaltz on Bava Batra 140a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/140a:2)

א **פשיטא** [פשוט לנו] שאם היו הנכסים **מרובין ו**אחר כך **נתמעטו** — **כבר זכו בהן יורשין,** כלומר, הבנים, בזמן שהיו מרובים, והרי הם ברשותם, ויתנו מהם מזונות לבנות. אבל אם היו הנכסים **מועטין** ולא ניתנו ביד הבנים **ו**אחר כך **נתרבו מאי** [מה הדין]? וצדדי השאלה: האם נאמר כי מבחינה מהותית גם נכסים מועטים **ברשות** ה**יורשין** הבנים **קיימי** [הם עומדים], **הלכך** [על כן] **ברשות יורשין שבוח** [הושבחו], ולכן הם חוזרים ומקבלים את מה שנתרבה. **או דלמא** [שמא] **סלוקי מסלקי** [מסולקים] ה**יורשין מהכא** [מכאן], מן הנכסים המועטים, ומה שנתרבה, נתרבה לצורך הבנות?


###### Steinsaltz on Bava Batra 140a:3
[Steinsaltz on Bava Batra 140a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/140a:3)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע], ש**אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: יתומין שקדמו ומכרו בנכסים מועטין** שהוריש אביהם, למרות שאינם רשאים לעשות כן — **מה שמכרו מכרו.** ומכאן משמע שהנכסים המועטים אינם יוצאים לגמרי מרשות הבנים אף על פי שבפועל אינם רשאים להשתמש בהם, ומכאן שאם השביחו השביחו להם.


###### Steinsaltz on Bava Batra 140a:4
[Steinsaltz on Bava Batra 140a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/140a:4)

ב **יתיב** [ישב] **ר' ירמיה קמיה** [לפני] **ר' אבהו וקא בעי מיניה** [ושואל היה ממנו]: **אלמנתו** של אדם, שמזונותיה מוטלים על היורשים, **מהו שתמעט בנכסים?** כלומר, האם לוקחים בחשבון מזונות אלו כדי להגדיר את הנכסים כנכסים מועטים? **מי אמרינן** [האם אומרים אנו] כך: **כיון דאית** [שיש] **לה מזוני** [מזונות] מן הירושה — **ממעטא** [ממעטת], **או דלמא** [שמא] **כיון** ש**אילו מנסבא** [תינשא] **לית** [אין] **לה** מזונות, **השתא נמי לית** [עכשיו גם כן, לצורך הגדרת הנכסים, אין] **לה** ואינה ממעטת?


###### Steinsaltz on Bava Batra 140a:5
[Steinsaltz on Bava Batra 140a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/140a:5)

ושאלה נוספת: **אם תמצא לומר,** כצד השני, ש**כיון** ש**אילו מנסבא לית** [תינשא אין] **לה השתא נמי לית** [עכשיו גם כן אין], **לה** ואינה ממעטת בנכסים, יש לשאול: **בת אשתו** מנישואין קודמים, שהיתנה הבעל שתתפרנס מרכושו במשך שנים אחדות (ואין התחייבות זו בטלה גם לאחר מותו או עם נישואיה), **מהו שתמעט בנכסים? מי אמרינן** [האם אומרים אנו] כך: **כיון דכי מנסבא נמי אית** [שכאשר היא נישאת גם כן יש] **לה** שלא כמו אלמנה — **וממעטא** [ולכן היא כן ממעטת], **או דלמא** [שמא] **כיון** ש**אילו** היתה **מתה לית** [אין] **לה** — **ו**לכן היא **לא ממעטא** [ממעטת], אין להכניס את מזונותיה בחישוב ערך הנכסים?


###### Steinsaltz on Bava Batra 140a:6
[Steinsaltz on Bava Batra 140a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/140a:6)

**ואם תמצא לומר** כצד השני, **כיון** ש**אילו** היתה **מתה לית** [אין] **לה ולא ממעטא** [ממעטת], **בעל חוב** של האב **מהו שימעט בנכסים? מי אמרינן** [האם אומרים אנו]: **כיון דכי מיית נמי אית ליה** [שאם ימות גם כן יש לו], שהרי יורשיו יגבו את החוב, לכן הוא **ממעט, או דלמא כיון דמחסרי גוביינא לא** [שמא כיון שמחוסרים גבייה אינו] **ממעט?** זה היה נוסח אחד של הדברים.


###### Steinsaltz on Bava Batra 140a:7
[Steinsaltz on Bava Batra 140a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Batra/r/140a:7)

**ואיכא דבעי לה לאידך גיסא** [ויש ששאל את השאלה לצד האחר], כלומר, התחיל את השאלות מצד זה: **בעל חוב מהו שימעט בנכסים?**